פשיטת רגל
פשיטת רגל – "מצפן", תא חיפה, 15 בדצמבר 1975
פשיטת רגל – "מצפן", תא חיפה, 15 בדצמבר 1975
כרוז משותף של מצפן ומאבק שחולק בכנס הארצי להגנה על האדמות, נצרת, 18 באוקטובר 1975
אנו נציע, לכל מי שמעוניין להקשיב בישראל, את האפשרות לשבת ולשוחח עמנו כמו בני-אדם על עתידנו ‒ לא על בסיס של איבה אלא על יסוד של שלום ועל סמך היתרונות ההדדיים של דו-קיום. אנו מקווים שבעתיד הקרוב יהיה זה אפשרי לעמול למען עיצובו של דו-קיום כזה, שיאפשר לשני העמים לחיות יחדיו בפלסטין מאוחדת מחדש. בפלסטין זו יישמר האופי הייחודי של כל צד, באמצעות הסדרים קנטונאליים וחלוקה קונסטיטוציונית של הרשות המחוקקת ושל הרשות המינהלית.
כרוז של ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת תל אביב, ינואר 1975, נגד הטרדות המשטרה.
כרוז של הוועד ליוזמת שלום, בהשתתפות רק"ח, שי"ח, ועדי הסטודנטים הערבים, מאבק ומצפן.
"המשק צריך להיות רווחי" שומעים אנו תמיד. הרווח למי? ולמה מתכוונים כאשר מדברים על "בריאות המשק"? לא לבריאות האזרחים כולם ‒ כי אם ל"בריאות" הכיסים של העשירים. "משק" ‒ זהו שם הסוואה למעבידים וליתר אנשי העסקים. מדברים על הוצאת כסף מידי הציבור. לאיזה ציבור הכוונה?
למתנחלים התשובה ברורה על שאלת מימוש זכויותיו של העם הערבי הפלסטיני: אין עם פלסטיני. לכן גם דרכם ברורה: במצוות אלוהים יש לכבוש את הארץ ולרשתה. ממש יהושע בן-נון מודרני, הניצב על צריח של טנק.
אל חברי הכנסת הנואמים היום נגד "מעשה סבסטיה"
אנו קוראים להתלכד למאבק משותף, על בסיס רחב, סביב שתי הדרישות הבאות: למען פירוק ההתנחלויות, ביטול הסיפוחים ונסיגה מכל השטחים הכבושים! למען הכרה בזכויותיו הלאומיות של העם הערבי הפלשתינאי בארץ זו, למען הכרה בזכותו להגדרה עצמית!
משהו מתבשל בשובך היונים. מה בדיוק? סוד כמוס. עוד לא הגיע הזמן לגלות.
המלחמה האחרונה, קרב אחד בהתמודדות ארוכה, מוטטה משהו בישראל. אומרים שזה "משבר"; קוראים לזה "מחדל"; מכנים את זה "כשלון"; מתארים את זה כ"רעידת אדמה". מילים, מילים, מילים.
ב-25.4.1974, בחגיגות נבי-שועייב, השתתפו כ-1,000 צעירים וזקנים דרוזים בעצרת מחאה ספונטנית נגד היחס המזויף של השלטונות, משך קיום המדינה, כלפי בני העדה הדרוזית בישראל. אנו, יהודים וערבים, קוראים לציבור לא להיגרר אחרי מדיניות ההפרד-ומשול הנהוגה על ידי השלטונות; להיפך: לתרום ליצירת אווירה נוחה לחיים משותפים של כולנו! אנו מוחים נגד המעצרים השרירותיים, וקוראים לשחרורם המיידי של כל העצורים.
"נטל המלחמה" – "מצפן", סניף חיפה, 10 בפברואר 1974
גילוי דעת משותף של מצפן ו"מאבק", 7 באוקטובר 1973 (עברית וערבית): האחריות הפוליטית והמוסרית למלחמה זו ולדם הנשפך בה נופלת כולה על ממשלת ישראל; לכן תומכים אנו, אינטרנציונליסטים יהודים וערבים, בכל מי שבוחר שלא ליטול חלק במלחמה זו.
כאן, כמו בצ'ילה, אין תחליף להתארגנותם העצמאית של המוני העובדים, ערבים ויהודים, מחוץ למוסדות המדינה הקיימים, מחוץ להסתדרות, מחוץ לכנסת ולמפלגות הקיימות.
כרוז של הרשימה הסוציאליסטית המהפכנית: כל פתרון המבוסס על המשך קיומו של משטר ציוני, בגבולות כלשהם, הוא אשליה; וכל מאבק המבוסס על השלמה עם קיומם של המשטרים הערביים הנוכחים הוא מלכודת.
הלאה הכיבוש! – כרוז משותף של ועד הסטודנטים הערביים באוניברסיטת ירושלים, מאבק, מצפן-מרכסיסטי, מצפן ואבנגרד, יוני 1973
אל באי העצרת למען עקורי איקרית ובירעים, יהודים וערבים, אנו משתתפים בעצרת-הפגנה זו בלב פתוח ובראש צלול. אנו סבורים כי המאבק הזה הוא מאבק צודק וחיוני.
קריאה לאסיפה על "ההשלכות הפוליטיות של משפטי חיפה"- ועד הסטודנטים הערבים בירושלים, אבנגרד, מאבק, מצפן, מצפן-מרכסיסטי, 14 במרץ 1973