עוני ושפיכות-דמים ‒ זוהי בשורתה של הממשלה להמוני היהודים והערבים בארץ. ומה מנגד? פירוד. פיצול. השמצות. החרמות. הגיעה השעה לשים קץ למצב זה, ולגשת לכינונו של כוח נגדי.

שלום, שלום ואין שלום – למה? - 23 בנובמבר 1979

קריאה להקמת רשימה איגוד-מקצועית בלתי-מפלגתית להסתדרות (כרוז שחולק לפעילי איגוד העובדים הסוציאליים, יוני 79').

המאבק נגד ההתנחלות בשכם ראוי לתמיכת כל שוחרי השלום והשוויון בין שני עמי הארץ!

נגד ממשלת ישראל!

נגד גוש-אמונים!

נגד הבריון הפאשיסטי אריאל שרון!

המנשלים, עוקרי הגפנים, הסוגרים את אוניברסיטת ביר-זית והיורים במפגינים בחלחול ‒ מכינים את המלחמה הבאה!

נתלכד [...]

כתשובה לדרישת הפלסטינים להכיר בהם כעם בעל זכויות שוות מפעילה ישראל את פצצת המטוס, את אלת הכובש ואת צווי בית המשפט. שכן היא נלחמת בכל בני העם הפלסטיני ‒ יהיו אלה חברי אירגונים מזוינים, מפגינים ומפיצי כרוזים, או פשוט אנשים שנמאס להם לחיות בצל הכיבוש, הנישול והדיכוי.

זוהי פשיטת-רגל של הנהגה מפוצלת ומסוכסכת, שחלק ממנה מזדנב אחרי מפ"ם (כן, יש עדיין מפלגה כזאת...) וחלק אחר מתכנן דילוג מעל מפ"ם, כדי להיטמע במפלגת העבודה (שם זמני...).

בגילוי-דעת מטעם הוועד האזורי של רק"ח במשולש אנו מכונים בתואר "אינפנטילים שמאליים" ואילו בני-הכפר זוכים בתווית של "בוגדנות גלויה". אנשי מצפן ובני-הכפר גם יחד מתוארים כ"אגרופו השמאלי של אמנון לין", כ"זוהמה" וכ"מחלה ממאירה". סגנון כזה אינו תורם להשגתה של האחדות הלוחמת, אלא מרחיקה ומחבל בה.

האחד במאי אינו יום סגידה למדינה – לשום מדינה!

בזמן האחרון הולכת ומתפתחת מתקפה של השלטון נגד החרויות הדמוקרטיות, בראשות שר המשפטים. למסע זה שותפים אמצעי התקשורת הגדולים וחוגים רחבים בקואליציה ובאופוזיציה

במדינה חופשית רשאי כל אדם גם לחשוב מה שהוא רוצה, גם להגיד מה שהוא חושב.

שפינוזה, 1670

האירגון הסוציאליסטי בישראל ‒ מצפן

תא חיפה

אפריל 1978

אם אתה - תא הסטודנטים של מצפן, 1978

תא הסטודנטים של "מצפן", 4 בפברואר 1978

אבל, מחאה – ומאבק! – ארבעים יום להריגתו של אחמד אל-מסרי במג'ד אל-כרום 17 בדצמבר 1977

כרוז זה הופץ בבתי ספר תיכוניים, אוקטובר 1977