כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה.
צעד ראשון לבלימת הגל הניאו-נאצי: אל תקנו – מודעה, "חדשות" 14.12.1990
רק העובדים יכולים לדאוג לעצמם – עלון, חורף 1989
כל הכבוד לילדי האבנים. כל הכבוד לנשים העומדות בשורה הראשונה של המאבק. כל הכבוד לצעירות ולצעירים המסכנים את חייהם ואינם נרתעים. כל הכבוד לפצועים ולאסירים המחזיקים מעמד למרות הקשיים. כל הכבוד להמונים הפלסטיניים, המוכיחים לישראלים שוב ושוב כי עם המדכא עם אחר אינו יכול להיות חופשי.
קריאה אל כל מתנגדי ההתנחלויות: אל תקנו – מודעה, "חדשות", 9.2.1988
הרשימה שלא מתמודדת – מודעה, "חדשות" 13.5.1985
זעקי ארץ אהובה – פברואר 1983, מאת ד"ר עזריאל קרליבך עורך "מעריב"
הפליטים הפלסטינים תושבי מחנות הפליטים סברה, שתילה ועין-חילווה, שנותרו בחיים אחרי הטבח וההפצצות, מצאו עצמם שוב, בפעם המי יודע כמה, בעירום ובחוסר כל וללא קורת גג מעל לראשם. יש להכיר בזכותם לחזור למולדתם, ויש להילחם למען תוגשם זכות זו.
בעקבות מעשי הטבח בתושבי מחנות הפליטים סברה ושתילה בלבנון: ייפתחו שערי הארץ לפני בניה ובנותיה, הפליטים הפלסטיניים! השיבה למולדת היא זכותם, אבל חובתנו שלנו ‒ כאזרחים ישראלים ‒ ללחום כדי לאפשר להם לשוב.
לשאלה הפלסטינית אין "פתרון צבאי" (בנוסח רפאל איתן), גם לא "פתרון סופי" (בנוסח גאולה כהן); הפלסטינים אינם "חיות דו-רגליות" (כדעת מנחם בגין) ואי-אפשר לכפות עליהם "סדר חדש" (כדעת אריאל שרון); בעייתם לא תיפתר לא ב"העברת אוכלוסין" (כהצעת משה שחל) ולא בגירוש המוני (כרצונו של סאעד חדאד). יהיו אשר יהיו תוצאות הקרב על ביירות, הפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש ודיכוי – בגדה המערבית וברצועת עזה, בישראל, בלבנון וביתר תפוצות גלותם – ימשיכו להיאבק על חירותם!
אנו מאשימים - 12 ביוני 1982; מודעה, "העולם הזה", 30.6.1982
גילוי-דעת זה נוסח על ידי מרכז "מצפן", אך לאחר הדפסתו הביעו כמה חברות וחברים התנגדות להפיצו. לדעתם, גילוי הדעת התמקד מדי בהצדקת העמדות של "מצפן", בבחינת "טפיחה עצמית על השכם", ובניגוח עמדות שגויות של שותפים פוטנציאליים למאבק - מה שאינו עשוי לשכנע, ועלול אף להרחיק. גילוי-הדעת הופץ לפיכך רק למשתתפי הפגנות 1 במאי 1982, ואחר כך נגנז למעשה.
בשנה האחרונה מיקד את תשומת-הלב העולמית מאבקם של הפועלים בפולין למען זכותם להתארגן באיגודים מקצועיים עצמאיים. "סולידאריות" הפכה להיות סיסמת השנה. ואכן, "סולידאריות" היא המילה שצריכה לשמש כסיסמת ה-1 במאי 1981! המוני הפועלים הפולנים מוכיחים לכל פועלי העולם, כי גם בתנאים קשים ביותר ניתן לנהל מאבק מעמדי עקבי, לנהל אותו בצורה דמוקרטית ולקדם את עניינו של מעמד הפועלים.
כרוז ובו הדפסה מחדש של ראיון שקיים אמנון דנקנר עם חייל מילואים ישראלי ופורסם תחת הכותרת "עזה תחילה" ב"הארץ", 26 בדצמבר 1980.
נוסח הכרוז שחולק בהפגנת "מצפן" מול משרדי רק"ח בתל אביב, לאות סולידאריות עם פועלי פולין, 25 באוגוסט 1980.
עד כה תבענו: משא-ומתן עם אש"ף ‒ מיד! עשינו זאת מתוך הכרה כי: אש"ף הינו הנציג של העם הערבי הפלסטיני. אך מאז שהתקבל בכנסת התיקון ל"פקודת הטרור" הפכו סיסמאות פשוטות אלה לבלתי-חוקיות, והוא מאלץ אותנו לומר עתה: X הוא הנציג של העם הערבי הפלסטיני!
מלוא האחריות, על ההתנקשויות הנפשעות בראשי הערים ובתלמידים המפגינים בשטחים הכבושים, מוטלת על ממשלת ישראל ‒ זו המונהגת על ידי האחראים הישירים על טבח דיר-יאסין (מנחם בגין ויצחק שמיר) וטבח קיביה (אריאל שרון).
לאחדות הכוחות נגד הכיבוש (כרוז משותף).
כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה.
כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה.