ריקבון המנגנון
מה שמרגיז בדחיית מועד הבחירות להסתדרות אינו דווקא חוצפת המצפצפים, אלא אדישות המצופצפים.
מה שמרגיז בדחיית מועד הבחירות להסתדרות אינו דווקא חוצפת המצפצפים, אלא אדישות המצופצפים.
הכורה אריה בן-חורין הושעה מעבודתו כעונש על פרסום דפדפת לפועלים, שבה תבע את פרסום חוזה העבודה ברבים.
בדחיית בקשת אל-ארד להירשם כאגודה פעלו שופטי בית המשפט העליון כשליחי המדיניות הציונית, ולא בהתאם לחוק, לצדק או למוסר.
שליח "הארץ" בוושינגטון הגדיר יפה את משמעות ביקורו של ראש הממשלה בארצות הברית: "ישראל עברה רשמית ממעמד פילגש למעמד של אשה חוקית".
האחד במאי נולד מתוך שביתה פראית בשיקגו, ולכן הוא יומם של השובתים, ולא חגם של העסקנים.
הניסיון לחוקק חוק בוררות חובה הוא ניסיון לחיסול חופש המאבק המקצועי.
המשך כהונתם של המוסדות העליונים של ההסתדרות ללא בחירות הוא בלתי חוקי, אפילו לפי החוקה והתקנון הקיימים.
ישראל, שחילקה עם עבר הירדן את שטחה של המדינה הערבית הפלסטינית לאחר מלחמת 1948, מחלקת עכשיו עם ממלכת ירדן את מימי הירדן, בגיבוי אמריקני. קלות הראש בה ניגשו לתכנון ולביצוע של מפעל פיתוח כה חשוב כמו המוביל הארצי מפליאה, אלא אם כן המטרה המדינית היתה חשובה יותר מפתרון הבעיה הכלכלית.
הטענות נגד עמדת ארצות הברית באו"ם בדיון בשאלת הפליטים מקילות על הציונים להתעלם מהעובדה: ההחלטה התקבלה ברוב של 83 מדינות נגד 1.
אם במועצת עובדי חברת החשמל הצליחה רשימת "נאמני הציבור" העל-מפלגתית להפיל את שלטון מפא"י, הדבר יתכן גם בהסתדרות כולה.
כדרכם בקודש מתייצבים הבוסים ההסתדרותיים נגד מאבק האקדמאים, שהפך ממאבק על הטבות חומריות למאבק על זכות הייצוג של אירגונים נבחרים על ידי העובדים.
קיים רק מוסד אחד בישראל, פרט למרכז מק"י, שבידו נמצאת רשימה מפורטת של חברי ואוהדי מק"י, אשר מסוגל לנהל מבצע כה מקיף – מנגנון החושך.
יש לשנות את חוקת ההסתדרות כדי להפכה לאיגוד מקצועי נורמלי.
דחפורים הורסים בתים בחסות הממשל הצבאי
תמיכתנו במאבקם הצודק של הכורדים נובעת בראש ובראשונה מתוך הגישה העקרונית של הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העמים.
"מצפן" הופך להיות ביטאון האירגון הסוציאליסטי הישראלי.
הוויכוח הוא קודם כל רעיוני, על מהותה של התנועה המהפכנית.
לשיא הפרובלמטיות הגיעה מדיניותו של בן-גוריון שעה שהשליך את יהבו על צבירת מאגרי נשק "בלתי מקובל", כאמצעי שיערוב לביטחונה של ישראל.
אנחנו מעדיפים 250 קוראים המוכנים לפעול במאורגן לשינוי הדברים בארץ, על פני 250 אלף קוראים הנהנים מהברקות העיתון תוך כדי חציצת שיניים אחר הארוחה.
דבר המערכת: לרוב המדינאים בישראל אין תכנית לצאת מן הסבך; אין הם רואים שלום באופק, אלא רק מלחמה נוספת, סיבוב שלישי, רביעי, אולי חמישי. ומה אחר כך?