אל הקוראים
הסבר מאת מערכת "מצפן" על הנסיבות שבהן הוכן הגיליון.
הסבר מאת מערכת "מצפן" על הנסיבות שבהן הוכן הגיליון.
כל נציונליזם סוציאליסטי, המגן על הקפיטליזם, אימץ לעצמו צורה מצורותיו הוורודות של האחד במאי, כדי ליצור רושם כאילו הוא שומר על הגחלת הסוציאליסטית.
חוגים המרימים את קולם נגד כל תופעה של קולוניאליזם, נגד כל שוביניזם, נגד כל נישול ודיכוי של מיעוט, נגד כל שירות לאימפריאליזם - עוצמים את עיניהם ונאלמים דום כשמדובר בנישול הפלסטינים והפיכתם לפליטים, בדיכוי המיעוט הערבי בישראל, ברוח השוביניסטית המושלת בה ובשירותים המתמידים של הציונות והמדיניות הישראלית לאימפריאליזם. אולי ביקורו של סארטר בישראל יסייע לחוגים אלה להבין מהו אופייה האמיתי של הציונות ושל ישראל, כדי שיוכלו להבדיל בין אנטי-ציונות לבין אנטישמיות, ויסיקו כי התמיכה בציונות היא היא אחותה הרעיונית של האנטישמיות.
מצפן תומך בקריאה להקמת מסגרת משותפת לכל הגופים השמאליים הבלתי ציוניים.
פרישת חברי מצפן מתנועת העולם הזה, והצלחתו של כינוס ההסברה הראשון של "מצפן בעל פה".
הפעולה הצבאית האחרונה נגד ירדן חשפה את המבוי הסתום שאליו הגיעה המדיניות הציונית, הנשענת על כוח הזרוע; אין סיכוי לישראל בלי שלום עם הערבים והשתלבות במרחב הערבי; על יסוד הציונות אי אפשר להגיע לעמק השווה עם הערבים.
עשר שנים לטבח בכפר קאסם.
משה שרת על חלקה של ישראל בהסלמת הסכסוך עם מצרים
ניצחון בקרב אינו הופך אוטומטית להישג מדיני.
הליברלים בארצות הברית תובעים משא ומתן ומחפשים שפה משותפת עם הביורוקרטיה במוסקבה ובפקין. הסיסמה צריכה להיות לא "משא ומתן לשלום" כי אם "ניצחון למהפכה הווייטנאמית".
קול קורא לפועלים: בל יטיפו לנו מוסר על נאמנות למדינה ועל נכונות להקרבה למען קידומו של המשק. המטיפים מתכננים ביודעין תהליכים כלכליים שנועדו ליצור אבטלה לשם "ריסון" השכר.
תוצאות הבחירות להסתדרות מבטיחות לעובדים עוד ארבע שנים של שביתות שיוכרזו "פראיות", בלי איגוד מקצועי ממשי, בשליטת קואליציה של עסקני מפלגות על ענייניהם החיוניים של העובדים.
הטלת איסור על "אל-ארד" להתארגן בכל דרך חוקית היא ניסיון להחניק תביעות לאומיות באמצעים מינהליים. אמצעים כאלה לא הביאו מעולם לפתרון בעיה לאומית, ובדרך כלל גרמו לליבויה.
חברי מצפן הצביעו להסתדרות בעד רק"ח, למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, ולכנסת בעד רשימת "העולם הזה – כוח חדש", בזכות עמדותיה ביחס לתנועה הלאומית הערבית.
הנציג הסובייטי באו"ם העמיד את הנאציזם והציונות בכפיפה אחת; אמיל חביבי קפץ להגן על עמדת ברית המועצות, ואילו משה סנה תוקף אותה ומחפה באותה הזדמנות על אופיה השוביניסטי-גזעני של הציונות, בהציגו אותה כנציונליזם של מיעוט מדוכא.
אם אכן היה ניסיון לחולל מהפכה סוציאליסטית, יש ללמוד את לקח הכישלון. אך יש בכך גם לקח מעודד והוא, שבמחנה הקומוניסטי הרשמי יש כוחות גדולים שנשארו נאמנים לעיקרון הסוציאליזם המהפכני.
רוח הלחימה של החייל היא אחד הגורמים המכריעים ביעילותו של צד לוחם, ובשטח זה חזקים הפרטיזנים הווייטנאמיים בהרבה מן הצבא האמריקאי.
ראש ממשלת בריטניה מטעם הלייבור טס לרודזיה כדי לשכנע את מנהיג הגזענים הלבנים, איאן סמית, לעכב את הכרזת ה"עצמאות" שלו.
שלטון לאומי דמוקרטי במקום סוציאליזם, התחמקות ממאבק בנציונליזם העברי, החרפת המאבק בנציונליזם הערבי, פטריוטיזם ישראלי שברית המועצות נמצאת בראש סדר העדיפויות שלו.
בנימין עמרי, איש "הפעולה השמית", קובע כי ישראל היא "אומה אירופית" וממציא את "העם הערבי הישראלי"' הכולל גם את הפליטים.