הפועלים ניהלו בעצמם את המפעל במשך שבוע וגילו שניתן להפעילו בצורה הרבה יותר יעילה. הוועד שנבחר על ידי כל הפועלים מנע כל ניסיון להפריד בין הפועלים היהודים לבין הערבים.

דבר המערכת: המאבקים נגד המעצרים המינהליים ונגד החלטת הממשלה למנוע מנחום גולדמן לנסוע לקהיר.

בעקבות החלטתה של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין לפתוח בדו-שיח עם "מצפן".

למה באו 7,000 מתושבי מזרח ירושלים להצביע בעד טדי קולק? וגם: דברי ישעיהו ליבוביץ ערב פסח תשכ"ח, אפריל 1968.

בועז עברון האשים את חבר "מצפן" משה מחובר בתמיכה בהתקפת "החזית העממית לשחרור פלסטין" על מטוס "אל על" באתונה; ברית הריאקציה הישראלית-גרמנית.

הפגנה מול הכנסת נגד הכיבוש; רק 100 אזרחים נענו לקריאת מצפן להפגין "הלאה הכיבוש", בלי "אבל", בלי "בתנאי", בלי "אם".

התשובה הממשלתית להתחזקות המאבק הפועלי - הסלמה בפעולות צה"ל בגזרת תעלת סואץ וצעדים לקראת מלחמה חדשה.

תגובות פועלים על החלטת ההסתדרות לבטל את השביתה ב-1 במאי.

במותו השאיר אחריו צ'ה גווארה, שגילם בגופו את אחדות התיאוריה והמעש, את הצו "תפקידו של מהפכן – לעשות מהפכה".

המאבק המהפכני דורש תבונה ואומץ, אבל הוא נזקק גם לכסף: הקושי להוציא את מצפן.

גילוי דעת של מצפן נגד פלישת צבאות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה.

פועלי צרפת קוראים תגר על החברה הקפיטליסטית, על הסדר החברתי המבוסס על הקניין הפרטי; המפלגה הקומוניסטית היא הבלם של הקטר המהפכני.

לא חג אלא יום מרי עולמי של מעמד הפועלים.

גילוי דעת של מצפן (למחרת פעולת כראמה, 22.3.68): זכותו וחובתו של כל עם כבוש לגלות התנגדות ולהיאבק על חרותו. את השיטות, הדרכים והאמצעים הנכונים והנחוצים למאבק זה יקבע הוא בעצמו, ואך צביעות תהיה זאת מצד זרים – ובייחוד אם הם שייכים לעם המדכא – להטיף לו מוסר ולהגיד לו "כזאת תעשה וכזאת לא תעשה".

גילוי דעת של מצפן (ביום פעולת כראמה, 21.3.68): הדרך היחידה לנורמליזציה היא פינוי מיידי של כל השטחים הכבושים.

הקו החדש של אש"ף, בעקבות החלפתו של אחמד שוקיירי ביחיא חמודה: הבחנה בין מאבק נגד הציונות לבין שנאה לעם היהודי; שלילת הסיסמה של "זריקת היהודים לים"; קריאה ליהודי ישראל להתנער מן הציונות ולבנות עתיד משותף עם הערבים.

חסרונו יורגש עתה מאוד; הוא היה הוגה דעות וגם איש מעש; לא לחינם הטיל צ'ה פחד בלב האימפריאליסטים ועושי דברם.

מטרתה היתה התוויית תוכנית של מהפכה סוציאליסטית באמריקה הלטינית, בניגוד לקו הנקוט בידי רוב המפלגות הקומוניסטיות, והמקבל השראה ועידוד ממוסקבה.