מאמר מערכת: זרים בארצם
הבעיה הפלסטינית בעקבות מלחמת לבנון.
הבעיה הפלסטינית בעקבות מלחמת לבנון.
הישגיה של ישראל הרשמית.
חשיבותה של הסרבנות הפוליטית.
עודד ינון, פקיד משרד החוץ שחיבר תכנית למלחמה פסיכולוגית (נספח למסמך "שקרים בשירות המדינה").
נסיון רק"ח לכנס קונגרס לאומי פלסטיני בנצרת.
במלחמת איראן-עיראק שוב נכונה הסיסמה הבולשביקית הישנה, משני עברי קו החזית - חיילים, פועלים ופלאחים, הפנו את הרובים לאחור.
התגובה הציונית על עמדת השמאל באירופה המערבית נגד הציונות ונגד האנטישמיות.
בעד "סולידאריות", נגד המשטר הביורוקרטי בפולין.
התנועה הלאומית הערבית מיצתה את עצמה, ובהעדר שמאל מהפכני נכנסו התנועות הדתיות אל החלל שנוצר.
הפלסטינים יכולים להחליט לממש את זכותם להגדרה עצמית במדינה בגדה וברצועה, אבל זו אינה האופציה היחידה.
על לאומיותם אין ויכוח, אבל האם הם ראויים לתואר "מתקדמים"? קריאה נוספת להקמת חזית דמוקרטית לביטול אופיה הציוני של ישראל.
חבר מצפן אלי לבל התאבד בפאריס באוקטובר 1979. שלוש שנים קודם לכן הוא שלח מכתב לחברי מצפן בישראל, ובו פירט את עמדותיו ואת פעילותו, וכן את הנקודות שבהן הוא חלוק עם עמדת הארגון. השגותיו נגעו בעיקר לעמדת הארגון כלפי מלחמת האזרחים בלבנון; אלי לבל הסתייג מהעמדה הרואה במלחמה זו מאבק בין מחנה שמאלי לבין מחנה ריאקציוני, והציע לדרוש את "הפסקת המלחמה, הסוף לטבח, שלום", ולהוקיע את כל הצדדים המעורבים במלחמה, החל בסוריה ובעלי בריתה הפלסטינים. זהו הנוסח המלא של מכתבו.
שינוי שם הלירה ל"שקל" מסמל את אופייה של ממשלת בגין: האמונה המיסטית בכוחה של המילה.
מאמר מערכת: היונים המתנגדים לגוש אמונים אך לא להתנחלויות של תנועת העבודה בגדה ובגליל.
מאמר מערכת: אילו היו המשטרים בפולין ובברית-המועצות סוציאליסטיים, הם לא היו צריכים לחשוש מדברי האפיפיור.
מאמר מערכת: הבורגנות האירופית צועדת לקראת איחוד מדיני, והשמאל נגרר אחריה. רק השמאל המהפכני מעלה את הסיסמה "למען ארצות-הברית הסוציאליסטיות של אירופה".
מאמר מערכת: האופוזיציה למשטר חומייני – הרכבה וסיכוייה.
מאמר מערכת: חיסול הכפר ערב אל-מפג'ר והמאבק נגד המצפים בגליל.
הכתב הצבאי של "הארץ", זאב שיף: הריגת שבויים, גירוש אזרחים וביזה היו בכל המלחמות הקודמות.
ההסדר הישראלי-מצרי משאיר את השאלה הפלסטינית ללא פתרון.