גיליון-5: מרץ-אפריל 1963 (8 עמ’ עברית בלבד)
"…Los Cuatro Generales"
חמישה רמטכ"לים לשעבר מציעים שינויים בסדרי השלטון שמטרתם לאפשר את ביצוע עיקרי המדיניות הנוכחיים בדרכים בלתי דמוקרטיות ובשיטות צבאיות.
סימון – בן גוריון
עבור בן גוריון, הפלירט עם המדע הוא חלק מהמשחק הפוליטי, ולכן טעה פרופ' סימון כאשר התייחס למשנתו של בן גוריון כראויה לוויכוח מדעי.
מה העניינים כאן? – א. בכר (אהרון בכר)
כשתביעותיהם של נושאי הרעיונות המהפכניים מצטלבות עם דרישות העם, או אז מתמוטטת המערכת החברתית הישנה ומשטר חדש בא לעולם.
איגוד מקצועי: כרוניקה – ע.פ. (עודד פילבסקי)
במפעל "תעל" בחרו הפועלים לוועד את נאמני מאבקם, ופסלו את מומלצי מפא"י.
אל על: לימין הצוותים – נגד הבוסים
ההסתדרות התייצבה לצד הנהלת החברה ונגד מאבקם הצודק של צוותי האוויר.
חינוך: מי אשם? – א. קלינסקי
לא הנוער ולא המורים אשמים באדישות ובציניות, אלא המשטר.
חברה: על הדת – י. דינר
קשה להילחם בהשפעת הדת על בני האדם, אך המפלגות הדתיות בישראל מסייעות במאבק הזה, בהתעקשותן על הכפייה הדתית.
תורת השביתה – א. עובד (עקיבא אור)
השביתה היא אחד מכלי הנשק השימושיים והחשובים ביותר של השכירים. צריך ללמוד אותה, לחקור אותה, להשתמש בה ביעילות, בזמן הנכון, בשיטות הנכונות.
הלקח העיראקי: שיעור יקר – א. סעיד [ג'ברא ניקולא]
במקום לגייס את ההמונים למאבק מעמדי, במקום להעלות את סיסמת ההגדרה העצמית לעם הכורדי, והאיחוד הלאומי לעם הערבי, העדיפו הקומוניסטים לשתף פעולה עם הבורגנות, ודרשו ממשל-בית לכורדים במסגרת רפובליקה עיראקית עצמאית.
טרגדיה עיראקית – א. גל
הקומוניסטים יצאו הפעם להגן על עצמם בנשק, רק משום שמדיניות החוץ של מנהיגי ההפיכה נגד קאסם סיכנה את מעמדה של ברית-המועצות בעיראק.
תיאטרון נולד – י. יהלום
שיחה עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו לרגל הצגת מחזהו של נסים אלוני, "הנסיכה האמריקנית", בתיאטרון העונות.
האם הסינים רעבים?
סיכום פרק מספרו של אדגר סנאו ("מעבר לנהר: סין האדומה היום"): מקרי תת תזונה די נדירים, והמכשול העיקרי לחלוקה צודקת של המזון הוא המחסור החמור באמצעי תובלה.
מה לעשות איך – מיכאלי
מכתב למערכת: למרות קביעתו של אהרון בכר, האלופים שדה, אבידן ואלון לא היו מהפכנים, לא ב-1948 ולא בשום תקופה אחרת.