גיליון-36: יוני-יולי 1967

גיליון-36: יוני-יולי 1967 (4 עמודים כפולים עברית בלבד)

< הגיליון הקודם | הגיליון הבא >

הסיבוב השלישי - גילוי דעת של מצפן (יולי 67'):

2012-07-23T23:53:13+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

מתוך התחשבות במשמעות הבינלאומית של מלחמת יוני 1967, מתוך התנגדות עקרונית למדיניות הציונית של קביעת עובדות וכפייתן על הערבים, מתוך חרדה לעתיד ישראל בתוך העולם הערבי - אנו סבורים כי חובה היא לקרוא לממשלת ישראל לסגת משטחי הכיבוש ומהניסיון לכפות הסדר בכוח.

הצהרה ישראלית-ערבית משותפת, מס' 2 (יולי 67')

2018-10-06T10:13:40+03:00יולי 10, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

הפתרון האמיתי מצריך להפוך את ישראל למדינה נורמלית, לבטל את אופייה הציוני, להתיר לפליטים הפלסטינים לשוב למולדתם, ולתת לפלסטינים אפשרות להחליט בעצמם על עתידם הפוליטי. "ביודענו כי לשליטים הנוכחיים בשני הצדדים אין כוונה לבצע פתרונות אלה, אנו בטוחים כי הסכסוך יימשך"

הצהרה ערבית-ישראלית משותפת על המשבר במזרח התיכון

2019-09-07T05:10:11+03:00יוני 3, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

ההצהרה (שהתפרסמה ב"טיימס" הלונדוני, 8.6.67) נוסחה ונחתמה על ידי נציגי החזית הדמוקרטית הפלסטינית ונציגי מצפן בלונדון יום לפני פרוץ המלחמה: הפתרון חייב לכלול את ביטול אופיה הציוני של ישראל; את שיבת הפליטים שרוצים בכך לשטח ישראל; הסכמה ישראלית להקמת מדינה פלסטינית, אם הפלסטינים ירצו בכך, ונכונות לוויתורים טריטוריאליים למענה; בין אם תקום מדינה פלסטינית, ובין אם יוותרו על הקמתה למען האיחוד, תנהל ישראל החדשה, הלא ציונית, מדיניות של שילוב הישראלים והפלסטינים במדינה פדרלית, לא-לאומית וסוציאליסטית, שתשתתף בתהליך האיחוד הפוליטי והכלכלי של כל המזרח התיכון.

גילוי דעת בשאלת א"י והסכסוך הישראלי-ערבי - מרכז מצפן (מאי 1967)

2018-05-15T10:24:47+03:00מאי 11, 1967|קטגוריות: גיליון-36: יוני-יולי 1967, מסמכים|

פתרון הבעיה מחייב דה-ציוניזציה של ישראל. מדינת ישראל צריכה לעבור שינוי מהפכני אשר יהפוך אותה ממדינה ציונית (כלומר מדינת יהודי כל העולם) למדינה סוציאליסטית המייצגת את האינטרסים של המוני העם היושבים בה. במיוחד, יבוטל "חוק השבות" המעניק לכל היהודים בעולם את הזכות המוחלטת והאוטומטית להגר לישראל ולהתאזרח בה. מן ההכרח גם לאפשר לכל פליט הרוצה בכך לשוב לישראל, ולקבל בה שיקום כלכלי וחברתי מלא. פתרון אמיתי מחייב גם הכרה בזכות ההגדרה העצמית של האומה העברית.