גיליון-32: ינואר 1967 (10 עמ’ עברית בלבד)

המשך המדיניות הציונית יכול להוביל את ישראל רק למבוי סתום.

האומה העברית קמה על בסיס הקולוניזציה הציונית, ולפיכך הלאומנות העברית, שבשבילה האומה הזאת היא ערך עליון, איננה מסוגלת לשלול מן היסוד את הציונות שהולידה אותה. מבחינה חברתית, תנועת העולם הזה מייצגת את שכבות הביניים הנמוכות, בסיסמאות כמו מלחמה בשחיתות, טענות נגד גובה המסים וכמיהה לשלטון חזק.

המהפכה התרבותית המירה את החינוך בקנאות זולה, ולדור הצעיר הוצעה שנאת הזרים כתחליף להעלאת התודעה המעמדית.

סוציאליסט מהפכן הפועל בארץ קפיטליסטית מפותחת, מתועשת, יעשה שגיאה אם יציג את הישגי אחת מן המדינות הסוציאליסטיות הקיימות כמטרה שאליה צריך לשאוף הפועל בארצו.

לפי האידיאולוגיה הציונית, ישראל איננה מדינתם של תושביה, אלא שייכת ליהודי העולם כולו; השתלבות במרחב מחייבת ביטול גמור של אופיה הציוני של ישראל, כולל ביטול חוק השבות.