גיליון-29: אוקטובר 1966 (10 עמ’ עברית בלבד)

הציונות אינה דואגת ליהודי העולם, אלא מתייחסת אליהם בהתאם לאינטרסים המדיניים הצרים שלה; מבחינה זו ישראל אינה תורמת להם, אלא מסכנת אותם.

על הפגישה בין משה סנה לבין נציג בכיר של המפד"ל. בין הסוציאליזם המדעי לבין האידיאולוגיה הדתית לא יתכן שום דו-שיח, אלא רק דו-קרב.

כדי להיחלץ מהמיתון נחוץ כוח שיארגן את השכבות החלשות למאבק למען חוק מיידי לביטוח מפני אבטלה; לביטוח בריאות ממלכתי אשר ישחרר את התלות בין האיגוד המקצועי לבין קופת-חולים; להקמת ברית עצמאית של איגודים מקצועיים דמוקרטיים של הפועלים השכירים.

סכנת המלחמה האטומית אינה סיבה לעצור בעד המהפכה החברתית, ולהשתעבד לעוצמה הגרעינית האמריקנית.

אחרי זירת הקרב בוייטנאם, הזירה החשובה ביותר היא המערכה הפנימית בתוך ארצות-הברית; הממשל מנסה להשתמש בישראל בכדי ללחוץ על יהודי ארצות-הברית ולנטרל את פעילותם של יהודים נגד המעורבות האמריקנית בוייטנאם.

מי שבונה את עתיד ישראל על דוקטרינה האומרת כי הנחשלות תשלוט לנצח בחברה הערבית, עשוי רק להמיט חורבן עלינו.

שלילת הציונות מחייבת גם את שלילת מדיניות העלייה, שהיא חלק בלתי נפרד של הציונות.