גיליון-24: פברואר 1965

גיליון-24: פברואר 1965 (8 עמ’ עברית בלבד)

< הגיליון הקודם | הגיליון הבא >

מדיניות הביש – י. רון

2013-05-25T13:04:55+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|

לפי נאומי אשכול ורבין, ומאמרי דיין, מצפים לישראל בעתיד הקרוב והרחוק רק סיבובי מלחמה נוספים, שלישי, רביעי וחמישי. עורך השבועון "ז'ן אפריק", התוניסאי בשיר בן-יחמד, מציע פדרציה של ארצות המזרח התיכון, שבה לא יהיו יהודים וערבים מופרדים על ידי גדרות תיל.

מצפן אל חברי מק"י – פ. עודד (עודד פילבסקי)

2013-05-28T08:57:14+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגים: |

האסון הוא בכך שאף אחד משני הצדדים במק"י אינו מעז להתייצב בשתי רגליים על הבסיס המעמדי. זהו ויכוח בין שתי גישות לאומיות, שאחת נראית מהפכנית יותר רק משום שהתנועה הלאומית הערבית זורמת בכיוון כללי אנטי-אימפריאליסטי, ואילו הציונות צועדת בכיוון ההפוך.

אל התובע הצבאי בבית המשפט הצבאי לשיפוט מהיר – ע. פילבסקי (עודד פילבסקי)

2013-05-27T08:59:31+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגים: |

מכתב גלוי מאת מפגין שנעצר על כביש עכו-צפת והורשע בכניסה לשטח סגור. עילת ההפגנה: הפקעת אדמות הכפרים בענה ודיר אל-אסד כדי להקים עליהן את העיר כרמיאל.

על ההתפתחות הכלכלית והחברתית במצרים – א. סעיד (ג'ברא ניקולא)

2013-05-31T13:33:48+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגים: |

הלאמות, הרחבת הדמוקרטיה ומהפכה תעשייתית מצעידות את מצרים קדימה, אבל הבעיה המרכזית מצויה באזורי הכפר שבהם מתגוררים רוב האזרחים. הרפורמה האגררית המוגבלת לא הרסה את מבצריהם של הגורמים האנטי-מהפכניים.

הלייבור והכפתורים – ישראל מור (משה מחובר)

2013-05-31T13:55:43+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגים: |

באמצעות משבר השטרלינג כפו ראשי הסיטי של לונדון על ממשלת הלייבור הצעירה להתכופף ולהתאים את מדיניותה לצורכיהם של בעלי ההון, על פי תוכניות שהכינו השמרנים.

הציונות: הלכה ומעשה – א. עובד (עקיבא אור)

2018-04-21T12:12:16+02:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגים: |

הציונות אינה רק תנועה קולוניאלית, אלא תנועה קולוניזטורית, שמטרתה היתה לא רק להקים מדינה יהודית עצמאית אלא גם לרכוש את מרבית הקרקעות במדינה זו, לשם עיבודן בידי יהודים. זה הוביל להתנגשות עם תושבי הארץ הערבים, החל מהעימות בין הפלאחים של של יאזור לבין קרל נטר, שקיבל את אדמות מקוה ישראל תמורת תשלום שוחד לשלטון העות'מאני, וכלה בהפקעת אדמותיהם של כפריי בענה ודיר אל-אסד, כדי להקים עליהן עיר יהודית.