גיליון-14: ינואר 1964 (8 עמ’ עברית בלבד)

על הציונות, המרכסיזם, השוני ממק"י, "הפעולה השמית", כיצד ייראה הסוציאליזם בישראל.

מחקר של מכון הסתדרותי חשף התנהגות מעמדית של ועדי העובדים, לעומת שיתוף פעולה של ההנהלות עם מועצות הפועלים ועסקני ההסתדרות.

המשך קיומו המדיני והלאומי של הישוב היהודי כאן מותנה בהפיכת ישראל ממדינה ציונית, כלומר ממדינת היהודים, למדינה ישראלית, מזרח תיכונית.

קברניטי הציונות הסכימו לכל הכתבה אימפריאליסטית אם זו נראתה להם כעשויה לקדם את ענייניהם, וכל נבזות ביחס לערבים מצאה מיד כיסוי אידיאולוגי מתאים.

מחסור בידיים עובדות היה גורר בכל ארץ אחרת להעלאה בשכר. בישראל דואגת ההסתדרות להקפאתו.

מן ההקלות במס הכנסה שהציעה הוועדה יהנו רק בעלי המשכורות הגבוהות.

עונשים כבדים לעצורי הפגנת הפועלים בכיכר עלית בפברואר 1962; הנאשמים לא נתקפו פיק ברכיים כתוצאה מפסק הדין.

הערות ביקורתיות על מודל של סוציאליזם בישראל שהוצג בגיליון קודם.

שמונה חברי מק"י מחיפה תמכו בעמדה הסינית בנוגע לדו-קיום בשלום ולדרך העברת השלטון לידי מעמד הפועלים, אך הסתייגו מעמדת הסינים בשאלת פולחן האישיות.