דפים אדומים מס' 3
אל הקורא
אנו מפרסמים בחוברת זו מאמרים שונים, חתומים על-ידי כותביהם, בבחינת "גילוי סודות מן החדר". שכן אנו גורסים, כי אל להם למהפכנים להסתיר את הוויכוחים המתנהלים בקירבם, ואת השיקולים שהניעו אותם לנקוט עמדה מסוימת.
כן להשתתפות בחזית דמוקרטית ‒ אהוד עין-גיל
האם יהיה בכך אסון לסוציאליזם, אם תקום בארץ חזית ערבית-יהודית שתיאבק בעקביות נגד הציונות ולמען ההכרה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים בישראל?
היבקע נשר מביצת תרנגולת? או: איך ליישם תיאוריה לא נכונה? ‒ אבי גלזרמן, עלי אל-אזהרי, ולדימיר גולדקורן
חיים משותפים של ערבים ויהודים ייווצרו רק מתוך מאבק משותף, וזה יכול להיות רק מאבק פרולטרי-סוציאליסטי-מהפכני. לכן, אין לאירגון סוציאליסטי-מהפכני צורך ביצירת מסגרת פוליטית נפרדת, שבה הוא מנהל מאבק דמוקרטי חלקי. יתרה מזו: מי שיוצר מסגרת כזו מפיץ אשליות, כאילו סיסמאותיו הדמוקרטיות עשויות להוביל למאבק מנצח.
יחסם של סוציאליסטים לחזית דמוקרטית ‒ דב ש"ס
חזית דמוקרטית ‒ צורך השעה היא. בחזית כזאת יכולים להשתתף גם גורמים לא סוציאליסטיים (למשל, ערבים לאומיים), אך ודאי שאין אנו צריכים לצאת בסיסמאות לאומיות. במהלך הוויכוח "חזית כן או לא" נשכח לרגע תפקידנו האמיתי: לפעול למען שינוי התודעה בקרב הציבור היהודי. חזית דמוקרטית היא מנוף להשגת מטרה זו.
הרואים צל הרים כהרים ‒ הרצל שוברט, גיורא נוימן
המאבק האנטי-ציוני בישראל אינו עוד סתם מאבק אחד ברשימה ארוכה של מאבקים חלקיים. סיסמאות אנטי-ציוניות קוראות תגר על הבסיס הרעיוני והמעשי שעליו בנויה החברה הישראלית והחיה הפוליטית הנקראת "מדינת ישראל". מי שחושש שדרישה לשים קץ לאפליה בין יהודים לערבים בישראל עלולה להפיץ אשליות שאפשר לבטל את האפליה מבלי לשנות את המשטר, לוקה בטעות.