מאמר מערכת: ציונות ואנטישמיות
התגובה הציונית על עמדת השמאל באירופה המערבית נגד הציונות ונגד האנטישמיות.
התגובה הציונית על עמדת השמאל באירופה המערבית נגד הציונות ונגד האנטישמיות.
בעד "סולידאריות", נגד המשטר הביורוקרטי בפולין.
ניתוח המעורבות הצבאית של ברית המועצות באפגניסטן.
תפקידו הכלכלי והאידיאולוגי של מוסד המשפחה בשירות הקפיטליזם.
הפגנת מצפן מול משרדי רק"ח בתל אביב, לאות סולידאריות עם פועלי פולין, 25 באוגוסט 1980 أعضاء متسبين يتظاهرون تضامنا مع عمال بولندا امام مقر الحزب الشيوعي الاسرائيلي (ركاح) في تل أبيب , ٢٥/٨/٠١٩٨
נוסח הכרוז שחולק בהפגנת "מצפן" מול משרדי רק"ח בתל אביב, לאות סולידאריות עם פועלי פולין, 25 באוגוסט 1980.
משמרת של מצפן מול בית מפלגת העבודה בתל אביב, במחאה על האיסור להביע תמיכה באש"ף, אוגוסט 1980.
עד כה תבענו: משא-ומתן עם אש"ף ‒ מיד! עשינו זאת מתוך הכרה כי: אש"ף הינו הנציג של העם הערבי הפלסטיני. אך מאז שהתקבל בכנסת התיקון ל"פקודת הטרור" הפכו סיסמאות פשוטות אלה לבלתי-חוקיות, והוא מאלץ אותנו לומר עתה: X הוא הנציג של העם הערבי הפלסטיני!
מלוא האחריות, על ההתנקשויות הנפשעות בראשי הערים ובתלמידים המפגינים בשטחים הכבושים, מוטלת על ממשלת ישראל ‒ זו המונהגת על ידי האחראים הישירים על טבח דיר-יאסין (מנחם בגין ויצחק שמיר) וטבח קיביה (אריאל שרון).
לאחדות הכוחות נגד הכיבוש (כרוז משותף).
מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"העולם הזה", 28 במאי 1980
מודעה של מרכז "מצפן", פורסמה ב"הארץ", 5 במאי 1980
מאמרים בערבית שהופיעו בגיליון-88.
הפלסטינים יכולים להחליט לממש את זכותם להגדרה עצמית במדינה בגדה וברצועה, אבל זו אינה האופציה היחידה.
חבר מצפן אלי לבל התאבד בפאריס באוקטובר 1979. שלוש שנים קודם לכן הוא שלח מכתב לחברי מצפן בישראל, ובו פירט את עמדותיו ואת פעילותו, וכן את הנקודות שבהן הוא חלוק עם עמדת הארגון. השגותיו נגעו בעיקר לעמדת הארגון כלפי מלחמת האזרחים בלבנון; אלי לבל הסתייג מהעמדה הרואה במלחמה זו מאבק בין מחנה שמאלי לבין מחנה ריאקציוני, והציע לדרוש את "הפסקת המלחמה, הסוף לטבח, שלום", ולהוקיע את כל הצדדים המעורבים במלחמה, החל בסוריה ובעלי בריתה הפלסטינים. זהו הנוסח המלא של מכתבו.
תנועת א-נהדה בטייבה, אבנא אל-בלד באום אל-פאחם, רשימת אל-פג'ר בערערה.
תכנית המצפים בעקבות הנסיגה מסיני.
נישולו של חוסיין אחמד שתווי על-ידי קיבוץ פרוד.
הסיבות להגירת מיליוני פועלים מארצות העולם השלישי למדינות המתועשות, והשלכות ההגירה על המהגרים ועל החברות שאותן עזבו.
החופש שמציע השוק החופשי הקפיטליסטי.