ההסתייגויות — למעשה הצעות-תיקון, שהגיש חבר ”מצפן“ משה מחובר — נועדו לתת למצע אופי לא-ציוני עקבי, על ידי מחיקת הוויתורים לאידיאולוגיה הציונית שהיו קיימים בטיוטה; ולאפשר לבעלי השקפה סוציאליסטית להמשיך לתמוך בתנועה. הכוונה לא היתה להפוך את תנועת העולם הזה לתנועה בעלת גוון סוציאליסטי, אלא למחוק מן המצע התבטאויות מגמתיות בעניינים חברתיים-כלכליים, שסוציאליסטים אינם יכולים להסכים להן. 

הסכם עבודה קיבוצי חדש בין ההסתדרות לתעשיינים מפרק את הפועלים מנשק השביתה.

לשני הצדדים, ממשלת ישראל והמעצמות האימפריאליסטיות, משותף האינטרס השמרני, לשמור על הסטטוס קוו באיזור.

נוכח המשבר הכלכלי הבינה הבורגנות כי המפלגה השמרנית אינה מסוגלת לבלום את האיגודים המקצועיים בשעת משבר; לכן קרא ה"אקונומיסט" להצביע בעד הלייבור.

עשרות שנים נושאת הציונות את עקרון נישול הערבים למען יצירת שטחי התנחלות ליהודים, באמצעות הקק"ל.

העובדה כי פועלים התארגנו לבלימת התפרצויות הפחז של הנוער מן המשמרות האדומים, מעידה כי המהפכה הסינית יצרה תודעה דמוקרטית בעלת ערך.

הציונות אינה דואגת ליהודי העולם, אלא מתייחסת אליהם בהתאם לאינטרסים המדיניים הצרים שלה; מבחינה זו ישראל אינה תורמת להם, אלא מסכנת אותם.

על הפגישה בין משה סנה לבין נציג בכיר של המפד"ל. בין הסוציאליזם המדעי לבין האידיאולוגיה הדתית לא יתכן שום דו-שיח, אלא רק דו-קרב.

כדי להיחלץ מהמיתון נחוץ כוח שיארגן את השכבות החלשות למאבק למען חוק מיידי לביטוח מפני אבטלה; לביטוח בריאות ממלכתי אשר ישחרר את התלות בין האיגוד המקצועי לבין קופת-חולים; להקמת ברית עצמאית של איגודים מקצועיים דמוקרטיים של הפועלים השכירים.

סכנת המלחמה האטומית אינה סיבה לעצור בעד המהפכה החברתית, ולהשתעבד לעוצמה הגרעינית האמריקנית.

אחרי זירת הקרב בוייטנאם, הזירה החשובה ביותר היא המערכה הפנימית בתוך ארצות-הברית; הממשל מנסה להשתמש בישראל בכדי ללחוץ על יהודי ארצות-הברית ולנטרל את פעילותם של יהודים נגד המעורבות האמריקנית בוייטנאם.

מי שבונה את עתיד ישראל על דוקטרינה האומרת כי הנחשלות תשלוט לנצח בחברה הערבית, עשוי רק להמיט חורבן עלינו.

שלילת הציונות מחייבת גם את שלילת מדיניות העלייה, שהיא חלק בלתי נפרד של הציונות.