מכתב גלוי אל אנשי החזית העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, 1 ביוני 1974 ("מצפן", גיליון 72 דצמבר 1974)

"המשק צריך להיות רווחי" שומעים אנו תמיד. הרווח למי? ולמה מתכוונים כאשר מדברים על "בריאות המשק"? לא לבריאות האזרחים כולם ‒ כי אם ל"בריאות" הכיסים של העשירים. "משק" ‒ זהו שם הסוואה למעבידים וליתר אנשי העסקים. מדברים על הוצאת כסף מידי הציבור. לאיזה ציבור הכוונה?

למתנחלים התשובה ברורה על שאלת מימוש זכויותיו של העם הערבי הפלסטיני: אין עם פלסטיני. לכן גם דרכם ברורה: במצוות אלוהים יש לכבוש את הארץ ולרשתה. ממש יהושע בן-נון מודרני, הניצב על צריח של טנק.

אל חברי הכנסת הנואמים היום נגד "מעשה סבסטיה"

אנו קוראים להתלכד למאבק משותף, על בסיס רחב, סביב שתי הדרישות הבאות: למען פירוק ההתנחלויות, ביטול הסיפוחים ונסיגה מכל השטחים הכבושים! למען הערה בזכויותיו הלאומיות של העם הערבי הפלשתינאי בארץ זו, למען הכרה בזכותו להגדרה עצמית!

משהו מתבשל בשובך היונים. מה בדיוק? סוד כמוס. עוד לא הגיע הזמן לגלות.

המלחמה האחרונה, קרב אחד בהתמודדות ארוכה, מוטטה משהו בישראל. אומרים שזה "משבר"; קוראים לזה "מחדל"; מכנים את זה "כשלון"; מתארים את זה כ"רעידת אדמה". מילים, מילים, מילים.

מאמרים בערבית שהופיעו בגיליון-71.

מדינה פלסטינית, גם אם תוקם כתוצאה ממשא ומתן בין משעבדים ומדכאים ולא בשיאו של מאבק מהפכני המוני, עדיפה על פני המשך הכיבוש הישראלי או על פני חזרתו של חוסיין.

אווירת משבר שוררת בישראל. ה"גיבורים" של אתמול הפכו למקוללים של היום; ה"אמיתות" מלפני מלחמת אוקטובר הפכו לאשליות - ‏מה בעצם קרה?