מיהו יהודי מאת אייזיק דויטשר; ארבעה נאומי פועלים, 1 במאי 1892, וילנה: פאניה לוין-רזניק, ילנה גלפאנד, אברהם מרדכי (מוטל) מייזל, ראובן גרשובסקי; היהודי הלא-יהודי מאת אייזיק דויטשר; נגד הציונות – גילוי דעת של האירגון הסוציאליסטי בישראל ("מצפן")

עצם הצגת השאלה "מיהו יהודי?" מעורר בי תחושה מוזרה. כיצד ניתן בכלל לצפות מאינטלקטואל יהודי שיזדהה עם מסורות יהודיות מקובלות, ארכאיות-אורתודוכסיות, כאשר אינטלקטואלים רבים כל כך דוחים פולחנים, איסורים ומצוות "עשה" ו"אל תעשה" המצויים בכל דת?

לנאומים המובאים כאן נועד ערך מיוחד, כיוון שהשמיעו אותם פועלים יהודים-רוסים. לראשונה מאז התהוות התנועה המהפכנית הרוסית, מנתקים יהודים-פועלים ברוסיה, במודע ובתוקף, את כל קשריהם עם המסורות וההשקפות צרות האופק של הלאום היהודי כדי להיצמד אל צבא הפועלים הבינלאומי הגדול, הלוחם לשחרור מעמד הפועלים בפרט, והעם הסובל בכלל.

קומץ קטן זה של עשירים הוא כאין וכאפס לעומת המוני העם העניים; לא יקשה עלינו לנצחם, אם יבינו כל הפועלים מה הם האינטרסים שלהם וישתפו עצמם במאבק. בל ירפה כישלון ראשון את ידינו. מותר לנו לבטוח בניצחוננו, כי לנו הכוח.

אל לנו לשכוח ששאלת האשה איננה שאלה נפרדת, אלא היא חלק מהשאלה הסוציאלית הגדולה. נתבונן עד כמה נכון הדבר. אנו סבורים כי לשחרור האשה די בכך שלא תהא תלויה בגבר מהבחינה החומרית. אך האומנם די בכך?

גם אנו היהודים, "הנתינים הרוסיים", מוותרים על חגינו שלנו ועל דמיונות שאין בהם ברכה לחברה האנושית; אנו מצטרפים אל שורות הסוציאליסטים והננו דוגלים בחגם, משום שתכליתו לכרות עד היסוד את עמודי העולם הישן, שבו כאילו שואבים במשאבות את תמצית דמו של מעמד העניים, ולכונן על חורבותיו עולם של שלום לכל.