שוחרי החרות והשלום ‒ ואנו בתוכם ‒ מתייצבים להגנת הקונגרס בנצרת: גילוי דעת של מצפן, שפורסם כמודעה ב"הארץ".

התנועה הלאומית הערבית מיצתה את עצמה, ובהעדר שמאל מהפכני נכנסו התנועות הדתיות אל החלל שנוצר.

על לאומיותם אין ויכוח, אבל האם הם ראויים לתואר "מתקדמים"? קריאה נוספת להקמת חזית דמוקרטית לביטול אופיה הציוני של ישראל.

יש מקום היום להניף את סיסמת האנציקלופדיסטים הצרפתיים מלפני המהפכה הצרפתית: "הדת לאלוהים והמולדת לכולם".

ש‏ינוי שם הלירה ל"שקל" מסמל את אופייה של ממשלת בגין: האמונה המיסטית בכוחה של המילה.

מאמר שתורגם מירחון האירגון הקומוניסטי המהפכני של אלג'יריה: משטרו של חומייני לא נקט שום צעד לטובת ההמונים, ועוד פחות לטובת מעמד הפועלים.

רשימה (חלקית) של מקרי ירי באזרחים על-ידי כוחות הביטחון הישראליים בשטחים, ב-1970: 18 הרוגים, 23 פצועים.

למה התנגדה ברית המועצות לבדיקת ההפרות של זכויות האדם בארגנטינה?

מאמר שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ובו הסבר מדוע הציונות מנוגדת לעקרונות היסוד של הליברליזם.

תרגום לעברית של דיווח על שתי הפגנות, שהתפרסם בגיליון זה בערבית בלבד.

מתוך כתב התביעה: "הנתבע מס' 1 (מצפן), ארגון פוליטי שולי, הידוע בישראל בדעותיו הקיצוניות והחריגות המאוסות על רוב רובו של הציבור בישראל... הפרסום הוא מעשה תרמית והונאה שנועד להטעות את הציבור... הודעה כוזבת בזדון... שקר מפגיע... גניבת עין... מעשה עוולה..."

כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שנקבעו לאפריל 1981, החל "מצפן" להפיץ כרוז שנראה כעיתון יומי, ובו ניסיון לדמיין כיצד ייראה עיתון לאחר בחירות שבהן יצליחו נציגי עובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, וידיחו את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה.