About eingil

המחבר עדיין לא עדכן פרטים.
So far eingil has created 870 blog entries.

אל התובע הצבאי בבית המשפט הצבאי לשיפוט מהיר – ע. פילבסקי (עודד פילבסקי)

2013-05-27T08:59:31+03:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגיות: |

מכתב גלוי מאת מפגין שנעצר על כביש עכו-צפת והורשע בכניסה לשטח סגור. עילת ההפגנה: הפקעת אדמות הכפרים בענה ודיר אל-אסד כדי להקים עליהן את העיר כרמיאל.

על ההתפתחות הכלכלית והחברתית במצרים – א. סעיד (ג'ברא ניקולא)

2013-05-31T13:33:48+03:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגיות: |

הלאמות, הרחבת הדמוקרטיה ומהפכה תעשייתית מצעידות את מצרים קדימה, אבל הבעיה המרכזית מצויה באזורי הכפר שבהם מתגוררים רוב האזרחים. הרפורמה האגררית המוגבלת לא הרסה את מבצריהם של הגורמים האנטי-מהפכניים.

הלייבור והכפתורים – ישראל מור (משה מחובר)

2013-05-31T13:55:43+03:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגיות: |

באמצעות משבר השטרלינג כפו ראשי הסיטי של לונדון על ממשלת הלייבור הצעירה להתכופף ולהתאים את מדיניותה לצורכיהם של בעלי ההון, על פי תוכניות שהכינו השמרנים.

הציונות: הלכה ומעשה – א. עובד (עקיבא אור)

2021-05-26T05:00:15+03:00פברואר 10, 1965|קטגוריות: גיליון-24: פברואר 1965, מאמרים|תגיות: |

הציונות אינה רק תנועה קולוניאלית, אלא תנועה קולוניזטורית, שמטרתה היתה לא רק להקים מדינה יהודית עצמאית אלא גם לרכוש את מרבית הקרקעות במדינה זו, לשם עיבודן בידי יהודים. זה הוביל להתנגשות עם תושבי הארץ הערבים, החל מהעימות בין הפלאחים של של יאזור לבין קרל נטר, שקיבל את אדמות מקוה ישראל תמורת תשלום שוחד לשלטון העות'מאני, וכלה בהפקעת אדמותיהם של כפריי בענה ודיר אל-אסד, כדי להקים עליהן עיר יהודית.

שורש הסכסוך: הציונות מול הלאומיות הערבית – ס. מאיר (מאיר סמורודינסקי)

2021-05-26T04:50:25+03:00דצמבר 10, 1964|קטגוריות: גיליון-23: נובמבר-דצמבר 1964, מאמרים|תגיות: |

האידיאולוגיה הלאומית של הציונות אינה הופכת אותה לתנועה לאומית. הציונות היא תנועה קולוניאלית הנמצאת בעימות בלתי מתפשר עם התנועה הלאומית הערבית.

לציבור הערבי בישראל הזכות המלאה להקים את ארגוניו הפוליטיים

2021-05-26T04:47:50+03:00דצמבר 10, 1964|קטגוריות: כרוזים|

חברי קבוצת אל-ארד רואים בעצמם חלק מן האומה הערבית, ואל לאיש לבקש מהם להכיר בגבולות ובתנאים שנוצרו בהסכמי שביתת הנשק על חשבון ערביי פלסטין, ועל חשבון "המדינה הערבית" אשר היתה צריכה לקום על יסוד החלטות האו"ם, אותן החלטות שבמסגרתן קמה מדינת ישראל. ישנן מפלגות ציוניות שאינן מכירות בתנאים הללו ובגבולות הללו, אלא דורשות להרחיבם עד לנהר הירדן או עד לנהר פרת. האם הדרישה להרחיב את הגבולות הללו על חשבון הערבים היא "מטרה חוקית", אבל הדרישה לתקנם לטובת הערבים לפי ההחלטה שבהתאם לה קמה מדינת ישראל היא "מטרה בלתי חוקית"?

עבור למעלה