וויק-אנד אדום בלונדון – כתב "מצפן" בלונדון
ההשתלטות על לונדון סקול אוף אקונומיקס, וההפגנה הגדולה נגד ההתערבות האמריקאית בווייטנאם.
ההשתלטות על לונדון סקול אוף אקונומיקס, וההפגנה הגדולה נגד ההתערבות האמריקאית בווייטנאם.
אל מחברי הספר "ההתפתחות הכלכלית של ישראל", שהתעלמו מהפקעת אדמותיהם של הערבים.
בעקבות הצהרתו של ג'מאל סוראני בזכות מדינה פלסטינית סוציאליסטית, לא ערבית ולא יהודית, שבה יהיו זכויות שוות לכול.
מטרות הייצור השונות בחברה הנשלטת על ידי הביורוקרטיה, לעומת חברה הנשלטת על ידי השכבה הטכנוקרטית או על ידי מעמד הפועלים.
במותו השאיר אחריו צ'ה גווארה, שגילם בגופו את אחדות התיאוריה והמעש, את הצו "תפקידו של מהפכן – לעשות מהפכה".
בהונגריה, 1956, ובצ'כוסלובקיה, 1968, התייצבה האוכלוסייה כולה נגד הביורוקרטיה השלטת.
ויכוח עם מאמר של מרדכי כפרי נגד מצפן, שהופיע ב"חותם" מס' 112.
מטרת המהפכה החברתית היא להעביר את הסמכות על תהליך הייצור לידי מועצות פועלי הייצור, ולבטל את ההפרדה בין מקבלי ההחלטות למבצעיהן בכל שטח של החיים החברתיים.
פראג, מאי 1968: על הניסיון ליצור דמוקרטיה סוציאליסטית יש להגן מפני האלמנטים השמרניים ומפני המגמות האנטי-סוציאליסטיות גם יחד.
ויכוח עם נתן ילין-מור על מקורותיה של מלחמת 67'; מצד ישראל זו לא היתה מלחמת מגן.
פרק ג' של המכתב הגלוי – המטרה המעמדית של הייצור.
מן העיתונות הישראלית, ספטמבר 1968: הפוגרום נגד ערבים בתחנה המרכזית בתל אביב, התנחלויות חדשות, תוכניות חינוך מגמתיות ומדוע זכה שגריר ישראל בבון בכינוי "חזיר".
המאבק המהפכני דורש תבונה ואומץ, אבל הוא נזקק גם לכסף: הקושי להוציא את מצפן.
אין אנו צריכים לחשוש לבקר את משטרו של נאצר ולא את ברית המועצות.
סיפורם של שרידי קבוצתו של צ'ה גווארה, שהצליחו להימלט מבוליביה לצ'ילה (התפרסם בכתב העת השמאלי האמריקאי "ראמפארטס").
אם דיין מכריז כי ישראל תחזיק בכל השטחים, לא תתן זכויות אזרח לפלסטינים ותמנע מהם הקמת מדינה עצמאית, אין צורך בתריסר הישראלים "המשמיצים את המדינה"; דיין עושה זאת ביתר הצלחה.
כל ויתור, ויהי אף הקטן ביותר, לאידיאולוגיה הלאומנית, מוביל בהכרח להיגררות אחרי תנועות הכיבושים והסיפוחים. או שאתה סוציאליסט או שאתה נאציונאליסט. עוד לא קם הגאון שהצליח לפשר בין השניים. לא במוסקבה ולא בפולין, לא במרחביה ולא במשמר-העמק.
ברית המועצות ובנות בריתה הוכיחו שוב, כי אינן מוכנות בשום אופן להשלים עם פגיעה בשלטון הביורוקראטי-דיקטאטורי שהקימו במזרח אירופה.
(חלקו השני של פרק ב'): מצב המעמד העובד, שכר העבודה וחלוקת התוצר העודף מוכיחים כי בפולין שורר משטר של ניצול מעמדי.
למרות החיכוכים, הציונות נערכת תמיד לצד האימפריאליזם, ונגד השאיפות הלאומיות הערביות.