בעקבות העימותים בירדן: השאלה הפלסטינית תיפתר באופן מהפכני או שהיא תמשיך להרעיל את חיי כל העמים במזרח התיכון. כל תוכנית המבטיחה "שלום" על בסיס הסתירות הקיימות, מעודדת את המשך המלחמה באזור שבו מלחמה, ולא שלום, היא תוכן הסטאטוס-קוו.
כרוז שחולק לקראת הפגנת החמישי ביוני 1970, שהתקיימה ליד בניין הכנסת בירושלים.
דבר המערכת: המאבקים נגד המעצרים המינהליים ונגד החלטת הממשלה למנוע מנחום גולדמן לנסוע לקהיר.
בעקבות החלטתה של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין לפתוח בדו-שיח עם "מצפן".
יש הסכמה על זכות הפלסטינים להיאבק נגד הכיבוש ועל זכות הפליטים לשוב; המחלוקת מתמקדת בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי-ישראלי.
בעקבת החלטת החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין להיכנס לדו-שיח עם מצפן: אנו רואים את עצמנו כמי שכבר לוקחים חלק במאבק המשותף, אם כי בנפרד.
אופיין האמיתי של תקנות ההגנה לשעת חירום: "אף בגרמניה הנאצית לא היו חוקים כאלה", הצהיר ב-1946 עו"ד יעקב שמשון שפירא, עכשיו (1970) שר המשפטים.
מאמר שני (ואחרון) על מלחמת האזרחים בניגריה: האינטרסים שמאחורי החלום על "כוויית" של אפריקה.
הסקר הראשון נערך מיד לאחר תום הקרבות: הסיבות הכלכליות להתעקשות הישראלית להנציח את כיבוש סיני.
16 מאבקי עובדים בתוך 20 יום הסתיימו ברובם בלא כלום, משום שנוהלו כל אחד בנפרד.
על השביתה במפעל המלט בירדן, התערבות השמאל הפלסטיני להגנת הפועלים והכנות הנגד של המשטר.
הניתוק מן הציונות מחייב את ביטול חוק השבות, הפסקת גזל אדמותיהם של הערבים והכרה בזכות השווה של העם הערבי-הפלשתינאי על הטריטוריה.
תנועת מאי 68' בצרפת מביאה בשורה חדשה, בדבר מהפכה שלא תיצור משהו דומה למשטר בברית-המועצות.
ניתוח פסק הדין של בג"ץ בעניין "מיהו יהודי": בהבדל מהתורה הנאצית, שרצתה להשמיד גזעים אחרים, מבקשת הדת היהודית רק לשמור על טוהר הגזע.
כל אדם הוא הפוסק האחרון, ואין בלתו, בשאלת ההשתייכות הלאומית שלו, וכל המנסה למנוע ממנו את חופש הבחירה הזה הריהו לאומן וגזעני ללא תקנה.
הנהגה מהפכנית הינה הכרח, ושום "ספונטניות" אינה יכולה לתפוס את מקומה.
כרוז של "מצפן" לקראת 1 במאי: פועלים בלי מעבידים יכולים להסתדר מצוין – מעבידים בלי פועלים יצטרכו ללכת לעבוד בעצמם.
הטבח ברפיח: עדותו של סמנכ"ל אונרוו"א על הדיכוי הישראלי בשנה הראשונה של הכיבוש בגדה המערבית וברצועת עזה.
מערכת הבחירות שזה עתה נסתיימה התאפיינה בחוסר כל התייחסות לבעיות הממשיות העומדות על הפרק: הסכסוך הישראלי-ערבי והידרדרות המצב הכלכלי.
כך התבשל ה"ניצחון" שעליו הכריז מזכיר ההסתדרות, יצחק בן אהרון. בחתימתו על עיסקת החבילה הושלמה משימתה של הממשלה: הורדת השכר הריאלי של הפועלים על אף כל ההבטחות.