שבועון צרפתי מראיין את מנהיג החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. הראיון מתפרסם במסגרת דו-שיח בין "מצפן" לבין החזית.

בהתאם לתפיסה הציונית, מדינת ישראל חייבת להיות מבוססת על אפליה לאומית.

למה נחוץ עיתון נוער, הגירוש מבית הספר, שטח משוחרר (לקט ידיעות), שאלה לשר החינוך, המילים שולטות בתודעה.

בתנאים הנוכחיים אין סיכוי לכך שמאבקו של מעמד הפועלים הישראלי יקבל אופי מהפכני, ולכן יש להעמיד בראש סדר העדיפויות את המאבק הפוליטי נגד הציונות.

לנין, שכמה מרעיונותיו הם מופת של חשיבה מהפכנית, היה גם חסיד הצנטרליזם הנוקשה, אשר הוליד מימשל עריץ שלא היסס לדכא באכזריות מהפכנים שהעלו סיסמאות שהיו לניניסטיות מובהקות עד 7 בנובמבר 1917.

כיצד מתמודדים סוציאליסטים מהפכנים (טרוצקיסטים, ניאו-אנארכיסטים וניאו-מרכסיסטים) עם הצלחות הקפיטליזם במערב והיווצרות משטר ניצול מסוג חדש בברית המועצות.

זו השאלה המהותית, ולא "שלום או שטחים?" או "שלום או ביטחון?".

המנפנפים בסיסמת הצנטרליזם הדמוקרטי חייבים להביא בחשבון כי עניין זה מכיל גם עקרונות אירגוניים שאינם מתאימים לצרכינו.

מכתב של סגן צ., שלא התפרסם, ומכתב של עבוד יוסף על עמדת רק"ח ביחס לאימפריאליזם האמריקאי במזרח התיכון.

חברת מהגרים, חברת מתנחלים, חברה בעלת זכויות יתר, שבה ההרכב המעמדי חופף במידה רבה להרכב העדתי והמעמד השליט מורכב מביורוקרטיה של השמאל הציוני כשותף הבכיר והבורגנות בתפקיד השותף הזוטר.

רק"ח מתעלמת מהמאבק הפוליטי והמזוין של התנועה הפלסטינית, ומקבלת את הגדרת מועצת הביטחון לשאלה הפלסטינית כ"בעיית פליטים".

קטע מתורגם מהפרק "קדמת אסיה", מתוך הספר "גיאוגרפיה אוניברסלית חדשה", שיצא בפאריס ב-1884.