מאכנו (2) ‒ דייויד פוטמן
חלק ב' של הפרק "מאכנו" בספרו של פוטמן: מאפריל 1919 עד ההתקפה הבולשביקית בתחילת 1920.
חלק ב' של הפרק "מאכנו" בספרו של פוטמן: מאפריל 1919 עד ההתקפה הבולשביקית בתחילת 1920.
החלק האחרון של הפרק "מאכנו" מספרו של דייויד פוטמן: מדצמבר 1919, עד בריחתו של מאכנו לרומניה באוגוסט 1921 ומותו בפאריס ב-1935.
לקחים מהניסיון המהפכני האוקראיני: מה מארכסיסטים ואנארכיסטים יכולים וצריכים ללמוד אלה מאלה.
תחת הסיסמאות של "פיתוח הגליל" מתבצעות בימים אלה תוכניות הפקעה נרחבות. אמצעי התקשורת מנסים להסוות את שוד האדמות בטענה שמתבצע כאן פיתוח למען כלל האוכלוסיה, אך אין לדבר על פיתוח, כאשר המטרה האמיתית היא "ייהוד", כלומר: הפקעת אדמות מציבור אחד לטובתו הבלעדית של ציבור אחר.
לפני יום האדמה הראשון (30 במארס 1976) הגיש ישראל קניג, הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, לממשלה תזכיר סודי על המדיניות הרצויה כלפי האזרחים הערבים בישראל, ובו המלצות גזעניות רבות.
פרשת יוסי בן-עקיבא הידרדרה להפעלת אלימות מצד 'ברית הפועלים' נגד אירגוני השמאל אשר לא השתכנעו מן ההסברים התמוהים, הסילופים וההשמצות שלה. שיטותיה החדשות של 'ברית הפועלים' עלולות להביא אסון על השמאל כולו.
ישראל לא עמדה בסכנת השמדה, המלחמה פרצה בגלל התקריות שיזמה ישראל בגבול עם סוריה ובגלל ההצהרות הישראליות נגד משטר הבעת' בסוריה.
אחד המממנים של העולם התחתון הצרפתי וידיד קרוב של ראשי "המאפיה היהודית" בפאריס, היה גם "ציוני נלהב".
יהושע בן-ציון, מנהל בנק שהורשע בגניבה, נתקל בכלא באסיר פלסטיני שעליו גזר דין מוות בהיותו שופט צבאי במילואים. כדי להגן על בן-ציון מלווה אותו משמר מזוין בלכתו להתפלל בבית הכנסת שבכלא.
פעילותה המיסיונרית של תנועת חב"ד בצבא ובמערכת החינוך – באישור הממשלה.
אחד האידיאולוגים של "מוקד" טוען שישראל אינה יכולה להסכים להקמתה של "מדינה פלסטינית שיש לה כל האיפיונים של מדינה, לרבות מדיניות חוץ וביטחון משלה".
המהפכנים שאינם נמנים עם חזית הסירוב אינם בהכרח "חסידי ההסדר".
ההיפרדות לאלתר של העם הפלסטיני אינה שלב במהפכה, אלא תביעה דמוקרטית לגיטימית של עם כבוש ומדוכא.
מאבקם של תושבי כפר שלם נגד התוכניות לנשלם.
שני קטעי עיתונות.
חייו של אברהם סרפתי נתונים בסכנה כיוון שהוא תוקף את ההיגיון הדו-פרצופי המנציח את העוני במרוקו, והוא עושה זאת למען ההמונים בכלל ולמען כל היהודים המרוקאים בישראל בפרט, אשר התפתו לאלפי הבטחות ושכחו את המאבק המעמדי של ארץ מוצאם.
אנו נציע, לכל מי שמעוניין להקשיב בישראל, את האפשרות לשבת ולשוחח עמנו כמו בני-אדם על עתידנו ‒ לא על בסיס של איבה אלא על יסוד של שלום ועל סמך היתרונות ההדדיים של דו-קיום. אנו מקווים שבעתיד הקרוב יהיה זה אפשרי לעמול למען עיצובו של דו-קיום כזה, שיאפשר לשני העמים לחיות יחדיו בפלסטין מאוחדת מחדש. בפלסטין זו יישמר האופי הייחודי של כל צד, באמצעות הסדרים קנטונאליים וחלוקה קונסטיטוציונית של הרשות המחוקקת ושל הרשות המינהלית.
הפגנות נגד ההתנחלות במעלה אדומים ונגד המעצרים המינהליים; סימפוזיון על השאלה הפלסטינית באוניברסיטת תל אביב; הפגנה למען ההכרה בוועדי הסטודנטים הערבים; כך הוחלט להשתלט על מלון סבוי; הפקרת אסירי הטרור הישראלי במצרים.
דרכה של רק"ח לשיתוף פעולה עם אירגונים ציוניים.
אורי רובינשטיין ואמנון אבנרי העלילו על ישראל שחק עלילת-דם.