רשם: אהוד עין-גיל

29.3.1980
הפגנה + עצרת בטייבה לרגל יום האדמה (א-נהדה, מצפן, לק"מ, אבנגרד). כ-300 משתתפים. מטעמנו דיבר עלי. אחמד דיבר בשם "אל-פג'ר". סלאח בראנסי הציע כינוס ועידה להקמת חזית אנטי-ציונית.

30.3.1980
הפגנה + עצרת בטייבה. הפגנה: תל"מ, אבנא אל-בלד, מצפן, לק"מ. בסיום ההפגנה מצטרפים לעצרת שאירגן הוועד הארצי להגנה על האדמות הערביות. חסן ג'בארין מדבר בשם כל המפגינים. כ-500 משתתפים.

30.4.1980
עצרת 1 במאי מטעם א-נהדה בטייבה. כ-120 משתתפים. מטעמנו מדבר חיים.
עצרת 1 במאי מטעם אבנא אל-בלד באום אל-פחם. כ-200 משתתפים. מטעמנו מדבר אבי.
הפגנת 1 במאי בירושלים, ליד המשביר: רק"ח, שס"י, מצפן, לק"מ. כ-150 משתתפים. מטעמנו דיבר עודיק.

1.5.1980
הפגנה + עצרת 1 במאי בכבול. תל"מ, א-נהדה, אבנא אל-בלד, מצפן, לק"מ. כ-700 משתתפים. מטעמנו דיבר גיורא.

4.5.1980
הפגנת הוועד נגד התנחלות בחברון, ירושלים – מול בניין ראש הממשלה, במחאה על גירוש שלושה ממנהיגי הר חברון. כ-60 מפגינים. כ-10 נעצרו על ידי המשטרה.

6.5.1980
הפגנה בתל אביב במחאה על הגירושים: רק"ח, שס"י, מצפן. כ-60 מפגינים.

11.5.1980
הפגנת הוועד נגד התנחלות בחברון, במסע אל גשר אלנבי (המגורשים באו מן העבר השני של הירדן). כ-70 משתתפים. בשם גנ"ש (גוש נאמני השלום) דיבר קמינר.

13.5.1980
משמרת מחאה על הגירושים מול בית סוקולוב (בית העיתונאים) בתל אביב: תל"מ, אבנא אל-בלד, מצפן, לק"מ, אבנגרד. כ-70 משתתפים.

15.5.1980
אסיפה בטייבה של א-נהדה בהשתתפות אבנא אל-בלד, מצפן, לק"מ, אבנגרד. כ-150 משתתפים. מטעמנו דיבר אהוד.

23.5.1980
הודעה לעיתונות נגד מעצרים מינהליים בעקבות מעצרו המינהלי של הרב כהנא (הוכנסה כמודעה ל"העולם הזה", 28.5.80).

26.5.1980
אסיפת הוועד נגד התנחלות בחברון, בירושלים. כ-150 נוכחים (בהם 7 חברי מצפן). דוברים: דניאל עמית, אריה ארנון (בשם גנ"ש), אבי עוז, סלים תמרי, אמנון קפליוק, יעל לוטן, מתי פלד, עזמי בשארה (בשם קמפוס-ירושלים), תופיק טובי, אתי פלד.

1.6.1980
כרוז לקראת הפגנת ה-5 ביוני בתל אביב (אבנא אל-בלד, לק"מ, מצפן).

2.6.1980
הודעה לעיתונות בעקבות הנסיונות לרצוח את ראשי הערים של שכם, רמאללה ואל-בירה.

4.6.1980
חלוקת הכרוז להפגנת 5 ביוני בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

5.6.1980
הפגנת ה-5 ביוני בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. יותר מ-300 מפגינים (מספר השוטרים ואנשי משמר הגבול ללא תקדים – בוודאי לא פחות ממספר המפגינים). באו במאורגן מאום אל-פחם, מכבול, מהקמפוסים בירושלים ובתל אביב, מלוד, מערה, וכן הארגונים הסוציאליסטיים האנטי-ציוניים (מהחברים שלנו נעדרו רק שניים). ההפגנה כאירוע – הצלחה, אבל התגלו הרבה חסרונות שחובה לתקנם, במיוחד כשהימין מתארגן לפעולות אלימות: הפרטים הטכניים של ארגון ההפגנה וניהולה, של דרכי הפיזור הבטוחות ושל העברת ההחלטות לכלל משתתפי ההפגנה כמעט לא היו קיימים.

8.6.1980
הודעה לעיתונות: "הטלת צווי ההגבלה על פעילים פוליטיים בתוך ישראל מעבירה את שיטות הדיכוי מהשטחים הכבושים אל ישראל גופה. בכך מאשרת גם ממשלת בגין כי העם הפלסטיני משני עברי הקו הירוק אחד הוא. מאבקם של סליבא חמיס, מוחמד מיעארי, רמזי חורי וסלאח בראנסי הוא גם מאבקנו" (נמסרה ל"הארץ", "מעריב". במערכת "ידיעות" סרבו לקבל).

(כתיבת היומן נפסקה וחודשה שוב כעבור עשרה חודשים.)

7.4.1981
יום הבחירות להסתדרות: חלוקת "סולידאריות" באיזור התעשיה בחולון. למחרת – חלוקה ב"אמקור" תל אביב.

11.4.1981
הודעה לעיתונות על הפגנה מול מרכז מפלגת העבודה.

12.4.1981
הפגנה ברחוב הירקון 110 (15 משתתפים) במחאה על חלקה של מפלגת העבודה בפשעים המתבצעים על ידי המתנחלים בחברון. בבנין נכחו במשך ההפגנה ח"כים רבים של המערך, בהם: שמעון פרס, עדי אמוראי, מיכה חריש, עוזי ברעם וגם אהרן הראל מהוועדה המרכזת של ההסתדרות. העיתונים לא דיווחו... (תמונות)

2.5.1981
חלוקת כרוז למשתתפי הפגנת ה-1 במאי של רק"ח (חד"ש). מרק"ח היו כ-800-700 מפגינים, כ-150 פנתרים, כ-40 שס"י ו... גוש של הטרוצקיסטים (כ-30, כולל אבנגרד). אנחנו לא צעדנו בגלל עמדת רק"ח ביחס לפולין: ב-1 במאי בלי סולידאריות עם פועלי פולין – אי אפשר.
של"י ערכה עצרת 1 במאי בגני התערוכה. היו כ-מאה איש ואשה. לא חילקנו את הכרוזים: היה כל כך עלוב, שחלוקת כרוזים היתה נותנת להם כבוד...

11.5.1981
ועדת תיאום ביוזמת שס"י בנושא סכנת המלחמה בלבנון. באו הטרוצקיסטים ואנחנו. חבר של"י שנכח לא ייצג את של"י. רק"ח לא באו במופגן. המו"מ לא הוביל לגילוי-דעת משותף ולכן לא השתתפנו גם במשמרת המחאה שנערכה יומיים אחר כך בכיכר דיזנגוף. פירסמנו מודעה בתשלום ב"הארץ", 13.5.81.

16.5.1981
הפגנת "שלום עכשיו" ליד המוזיאון בתל אביב "נגד מלחמה ללא קונצנזוס". באנו עם סיסמה "ממשלת דיר-יאסין-קיביה: הסירי ידייך מלבנון!". המארגנים ניסו לשכנע אותנו לקפל את הסיסמה, כשלא הסכמנו – ניסו להסתירה בעזרת פלקט שלהם, ולבסוף נכנעו.

1.6.1981
מכתב לוועדת הבחירות המרכזית בעניין המודעה הגזענית של רשימת כהנא. הודעה לעיתונות בעניין התביעה לפסול את רשימת "כך": פורסמה רק ב"דבר".

8.6.1981
פעולה של הוועד נגד ההתנחלות בחברון: משלחת לעיריה, חלוקת כרוזים, ניסיון להפגנה מול "בית הדסה". כ-100 משתתפים. דיווח טוב ברדיו. השעה 16:00 – הודעת הממשלה על הפצצת הכור האטומי בעיראק...

28.6.1981
חוג מיוחד עם מתי פלד. יותר מ-30 נוכחים. מלבד עצם נוכחותו של פלד – שום דבר חדש: האיש מתחמק מתשובות על שאלות קשות, פרגמטיסט אשר אינו מוכן להתחשב ב"צדק" או ב"זכויות" אלא רק ב"פתרונות ריאליים" (מחרתיים הבחירות).

18.7.1981
יום עיון בתל אביב. שני נושאים: עמדת מצפן ביחס לבחירות ומימושה בתולדות הארגון (עודיק); ותולדות הקשרים בין מצפן לבין הארגונים הפלסטיניים (אהוד). נכחו מלבד החברים גם שבעה אוהדים, רובם מחיפה.

21.8.1981
הופיע הספר "סולידריות".

22.8.1981
אסיפה כללית – בעקבות הבחירות. הוחלט לכנס אסיפה כללית נוספת בסוף אוקטובר, לדיון בהצעת כמה מהחברים להעלות סיסמה של "מדינה דו-לאומית"; ולהעלות את הדיון בנושא על הכתב.

14.9.1981
הודעה לעיתונות נגד הצעת המערך בהסתדרות לצרף את חברי הקיבוצים למועצות הפועלים.

30.10.1981
רב-שיח באולם "ברית העבודה" בתל אביב מטעם שס"י על הנושא: "מאבק עדתי או מאבק מעמדי?". חיים הנגבי אחד הדוברים. נמכרו 12 ספרי "סולידריות".

31.10.1981
אסיפה כללית בנושא הרעיון הדו-לאומי. "ניירות" של אבי, גילה ודני (דינר). מסתמן רוב נגד ההצעה, בעיקר נגד הרעיון הטמון בה – שהמדינה (הדו-לאומית) תיטול חלק פעיל בטיפוח ובשמירה על "המורשת הלאומית של שני העמים"; וכן נגד הרעיון שהמדינה (הדו-לאומית) תמסד במסגרתה מוסדות לאומיים.

6.11.1981
ב"הארץ" התייחסות ראשונה בעיתונות לספר "סולידריות" – הביקורת חיובית מאוד.

7.11.1981
"הוועד לסולידריות עם ביר זית" ("הוועד נגד ההתנחלות בחברון" בשם חדש) יזם הפגנה בביר זית וחלוקת כרוזים בביר זית וברמאללה, במחאה על הסגירה – פעם נוספת – של אוניברסיטת ביר זית. כ-70 משתתפים. מדיניות ליברלית של הממשלה: לא נערכו מעצרים. הכרוזים חולקו, המפגינים נכנסו לשטח האוניברסיטה. היה דיווח ברדיו.

28.11.1981
הפגנת הוועד לסולידריות עם ביר זית ברמאללה פוזרה בגז מדמיע. 6 עצורים (בהם עודד פילבסקי) מועברים למגרש הרוסים. היתר (כ-35) משוחררים ב-29.11.81 בשעה 3 לפנות בוקר.

29.11.1981
בירושלים: 9:30 – שביתת שבת (30 משתתפים) במגרש הרוסים בדרישה לשחרור העצורים (מואשמים בתקיפת שוטר). המשתתפים מפוזרים על ידי המשטרה.
אחר הצהריים: משמרות מחאה מול ביתו של פרופ' מנחם מילסון.
בתל אביב: 13:00 – כ-150 מפגינים מול משרד הביטחון בקריה. המשטרה מתירה להפגין עד 14:00.

30.11.1981
ששת העצורים משוחררים בערבות. יוצאים ומקיימים משמרת מחאה מול ביתו של פרופ' מילסון, ומתפזרים מייד לפי דרישת השוטרים שבמקום. בשלוש אחר הצהריים – הפגנת ועד הסטודנטים הערבים מול הכנסת.

1-3.12.1981
משמרות מחאה בתל אביב מול משרד הביטחון, מ-8 בבוקר עד 6 בערב.

13.12.1981
הודעה לעיתונות מטעם מרכז מצפן נגד מצב החירום והאמצעים האנטי-דמוקרטיים שננקטו בפולין (בהקרנת הסרט "איש השיש" נמכרו 7 ספרי "סולידריות").

14.12.1981
בגין מחליט לספח את הגולן. מול הכנסת הפגנה, כ-800 משתתפים. בתל אביב – הפגנה נגד שרון, כ-800 משתתפים. בישיבת המרכז – ויכוח חריף על "הצעת פשרה" (של שס"י?) ביחס ל"ועד הסולידריות עם ביר זית". לא נותר זמן לדיון בנושא פולין.

16.12.1981
בישיבת תא תל אביב הוחלט: לקיים משמרת מחאה מול משרדי רק"ח ביום שני הקרוב, בנושא פולין; התקבלה הצעת עודיק בנושא ועד הסולידריות: 1. להציע קבלת סעיף 1 מהצעת הפשרה – ליכוד כל מתנגדי הכיבוש; 2. אם השותפים יתעקשו על מצע – להציע בסיס של הכרה בזכות ההגדרה העצמית של שני העמים; 3. אם השותפים יתעקשו על שתי מדינות – לומר שזה לא מקובל עלינו, אבל לטובת העניין נמשיך לפעול בוועד גם אם תיכפה עלינו נוסחה זו.

19.12.1981
הפגנת מפ"ם בכיכר מלכי ישראל בתל אביב – 8,000-7,000, נגד סיפוח הגולן ונגד ה"דיקטטורה" של שרון. מכרנו ספרי "סולידריות", נמכרו 26 (בערב, במוזיאון, עוד 1).

21.12.1981
משמרת סולידריות של מצפן עם "סולידריות" מול משרדי רק"ח בתל אביב. יותר מ-20 מפגינים.

2.1.1982
הפגנת "ועד הסולידריות" בחברון. כ-70 מפגינים הגיעו לחברון. כ-50 מפגינים הפגינו ליד אחד המחסומים בדרך מירושלים. לאחר שהמפקד הצבאי הציג צו המכריז על חברון "אזור סגור" ואיים לפזר את המפגינים בגז מדמיע, התפזרה ההפגנה; לאחר ה"התפשרות", כרגיל – חילוקי דעות אם היה צורך להתפשר וכו'.

3.1.1982
אסיפה בירושלים של ועד הסולידריות. כמה אנשי כהנא מנסים להפריע ומסולקים בכוח. עמנואל מדבר על "הקונסנזוס הציוני על פי אניטה שפירא", שזהה לרצון שהארץ תהיה ריקה מערבים. לפני האסיפה נמכרו 14 ספרי "סולידריות".

4.1.1982
אסיפה של הוועד בתל אביב, כ-150 משתתפים. אנשי רק"ח וטרוצקיסטים, החברים בוועד, התנגדו למכירת ספרים/חוברות בכניסה לאסיפה.

7.1.1982
הפגנה של ועד הסולידריות עם אל-סלוודור מול שגרירות ארצות הברית בתל אביב. כ-50 מפגינים. "החזית החדשה" של רק"ח והטרוצקיסטים פועלת גם כאן. אף שכל המפגינים היו אנשי שמאל, רוח ההפגנה היתה בשם ה"פטריוטיזם" נגד המעורבות הזרה האמריקאית בסלוודור. לא מלחמת מעמדות אלא מאבק לשחרור לאומי מהאימפריאליזם...

8.1.1982
הפגנה שלנו בהשתתפות מעטים משל"י ברחוב אלנבי בתל אביב, בעניין פולין. כ-40 מפגינים.

17.1.1982
פגישת פעילי "ועד הסולידריות עם ביר זית" בתל אביב – כ-70 נוכחים. ה"ועד" של הוועד העלה לדיון שלושה נושאים: "תעודת זהות" פוליטית לוועד; בחירת "ועד" חדש; תכנון פעילות. עודיק הציע שינוי שם ל"ועד נגד הכיבוש" ולדחות הדיון על תעודת זהות ליום עיון שיכונס בתוך שבועיים-שלושה. ישראל פוטרמן הציע לדון ב"נוהלי הפגנות". ההצעה בדבר יום העיון נדחתה בהצבעה. שינוי שם ידון בפורום כלל-ארצי; נוהלי ההפגנות יידונו בכנס פעילים לפני פעולה נוספת. "התפוצצות" בדיון על "תעודת הזהות". להצבעה הגיעו 3 הצעות. הצעת אבי עוז: נגד הכיבוש, למען זכות הפלסטינים להקים מדינה לצד מדינת ישראל. הצעת אדם קלר/ישראל פוטרמן (שלמענה הסיר חיים את הצעת מצפן): נגד הכיבוש, למען זכות ההגדרה העצמית של שני העמים. הצעת לוטפיה (אבנא אל-בלד): נגד הכיבוש, למען זכות הפלסטינים להגדרה עצמית, כולל הזכות להקים מדינה עצמאית משלהם. 36 הצביעו בעד הצעה א', 18 בעד הצעה ב', 9 בעד הצעה ג'. חברי מצפן (וגם לק"מ) התפצלו בהצבעה: משלנו הצביעו הרוב (6) בעד הצעה ב', 2 בעד הצעה ג' ו-2 נמנעו.

19.1.1982
ירושלים: פגישת פעילי ועד ביר זית. "הצעת אבי עוז" עולה להצבעה מטעם ה"מזכירות", ומולה מעלה אבישי את "הצעת אדם/ישראל". גדעון ספירו מעלה הצעה שלישית: "נגד הכיבוש" ותו לא. אבישי מצטרף אליו. בהצבעה: 22 בעד הצעת המזכירות, 17 בעד הצעת ספירו.

26.1.1982
פגישה שנייה של פעילי תל אביב בוועד ביר זית. בדיון על "פעילות" לא מושגת החלטה. הטרוצקיסטים מלק"מ ואבנגרד + הקומוניסטים של רק"ח רוצים "לארגן ועדות"... אחר כך: בחירת מזכירות. הצעה לקיים בחירות דמוקרטיות אישיות נדחית בהצבעה לטובת בחירות אן-בלוק. לבסוף מוצעות 2 רשימות: זו של המזכירות וזו של אבנגרד+מצפן+בני הכפר, המכילה את רשימת המזכירות בתוספת נציג בני הכפר ונציג אבנגרד. בהצבעה ראשונה תיקו 31:31. אסף אדיב מטה את הכף בהצבעה שנייה, והצעת המזכירות מתקבלת...

30.1.1982
הוועד החיפאי לסולידריות עם ביר זית נוסע לרמת הגולן. ברדיו מדווחים על הפגנה ו-100 מפגינים שהתפזרו על פי "דרישת כוחות הביטחון". מירושלים יוצאת משלחת לביר זית, ומקיימת שיחה עם כ-300 סטודנטים בקפטריה. לאחר שנלחץ בעניין "מדינה לצד מדינה" אומר ראובן קמינר ש"יש אצלנו רוב ויש מיעוט..." – כשנוח לו, פתאום הוא מתגאה במיעוט וחוסה בצלו.

31.1.1982
ישיבה ראשונה של בית המשפט בירושלים לדיון בתביעה נגד העצורים של "הוועד נגד ההתנחלות בחברון" מההפגנה נגד התנחלות בית הדסה. בטענות טרומיות טען עו"ד אביגדור פלדמן שיש לדחות את התביעה על הסף, כי גם אם יוכח הנאמר בכתב האישום אין בו משום עבירה: צריך להיות איזון בין "שלום הציבור" לבין זכות הבעת הדיעה, ומכתב התביעה לא נראה שהופר איזון כזה... בין הנאשמים: עודיק, גילה, גיא, דני עמית, יוסי כותן.

4.2.1982
פגישה נוספת של "כנס הפעילים" של ועד הסולידריות עם ביר זית. הצעות ל"פעולה": החתמת עצומה למען 6 הסטודנטים מביר זית שקיבלו צווי הגבלת תנועה; משלוח גלויית הזדהות בעניינם לאוניברסיטת ביר זית; הקמת ועדות...

20.2.1982
הפגנה ברמאללה ובו-בזמן מול בית מילסון בירושלים. גז מדמיע הופך להיות דבר מקובל. כבר לא כל כך מתרגשים ממנו. משלנו ברמאללה 5 חברים/ות, ובירושלים – שניים.

7.3.1982
אסיפה באוניברסיטת בית לחם. קדם לאסיפה משא ומתן בין ועד הסטודנטים בבית לחם לבין ועד הסולידריות בירושלים. מבית לחם הודיעו שיהיו דגלים פלסטיניים + סיסמאות בגנות הציונות. הם ביקשו שהוועד לא יביא סיסמאות בדבר "מדינה לצד מדינה". שס"י התנגדו גם לדגלים, גם לסיסמאות האנטי-ציוניות... בסיכומו של דבר "פשרה": יהיו דגלים פלסטיניים, לא תהיינה סיסמאות אנטי ציוניות, לא תהיה סיסמת הוועד בדבר "מדינה לצד מדינה".

20.3.1982
שבת. בשעה 14:00 מודיעים בחדשות שצעיר נהרג בהפגנה באל-בירה. תוך 3 שעות: הפגנה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, פיזור בגז מדמיע, עשרה עצורים, 3 מהם חברי מצפן ו-3 אוהדים שלנו.

31.3.1982
13:00 – אסיפה מטעם "פורום מרצים" באוניברסיטת תל אביב. הנושא: "היש סכנת פאשיזם בישראל?". המרצה: ד"ר אבישי ארליך. כ-30 נוכחים.

2.4.1982
15:00 – אסיפה (סימפוזיון) בצוותא תל אביב, ביוזמת ועד הסולידריות. על הבמה: יואב קרני (מנחה), אמנון קפליוק, פרופ' יונתן שפירא, יגאל עילם, מנחם פרי, אריה ארנון, יצחק לאור. כל אחד מדבר קצת יותר רדיקלי מהרגלו. בזמן שהוקצב לקהל מדבר אחד: עלי. מציג את ה"אני מאמין" האנטי-ציוני של פלסטיני אזרח ישראל. להפתעתו – זוכה למחיאות כפיים. כ-100 נוכחים.

9.4.1982
שס"י מקיימים השבוע יום עיון. אחד משלהם "מתחפש" לחבר מצפן ומייצג כביכול את עמדותינו. בנושא "סרבנות" הוא אומר בשמנו שצריכים לרדת למחתרת...
המרכז סיכם השבוע על גילוי דעת "הלאה הכיבוש", שיפורסם בעברית ובערבית.

23.4.1982
מילסון נואם בבית סוקולוב בתל אביב. בחוץ – כ-25 מפגינים של ועד הסולידריות.

1.5.1982
חלוקת גילוי הדעת למשתתפי הפגנת תנועות הנוער ה"חלוציות". אחר כך, הפגנה על המדרכה, ליד מסלול הפגנת רק"ח, לאות סולידריות עם פועלי פולין. סדרני רק"ח הסתערו להכות ולקרוע את הסיסמאות, ואחר כך קיבלו הוראה לעזוב. עמדנו עם הסיסמאות הקרועות + דגלים אדומים. בגוש של שס"י הורגשה אי-נוחות מסוימת כשעברו על פנינו. היו גם סימני הזדהות. כך גם בגוש של הטרוצקיסטים, שממנו נשמעו מחיאות כפיים למראנו. בעוברם על פנינו היה להם הכבוד לקבל מכות מסדרני רק"ח בגלל ויכוחים ארגוניים. אצלנו – בגלל ויכוח על תוכן גילוי הדעת השתתפו רק מחצית החברים בשתי הפעולות.

8.5.1982
אסיפה כללית. הנושא המרכזי: הצעת חיים לגילוי דעת, שעיקרה – תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הוויכוח לא מוכרע, והמשכו נדחה לאסיפה הבאה.

5.6.1982
הפגנה של ועד ביר זית לרגל 15 שנה לכיבוש. כ-1,800 מפגינים. הלכנו כגוש עם סיסמאות "הלאה הכיבוש" מאחורי הסיסמה הוותיקה (והבלתי-מאושרת על ידי הוועדה המארגנת): "ממשלת דיר יאסין-קיבייה: הסירי ידייך מלבנון!"

8.6.1982
הפגנה בשעה 12 מול בית סוקולוב בתל אביב במחאה על המלחמה בלבנון. ההפגנה מפוזרת על ידי ציבור של בריונים שהתאסף. היו כ-50 מפגינים. אתמול היתה הפגנה דומה בירושלים. אתמול גם חולק בתל אביב כרוז של הוועד נגד המלחמה. ועוד אתמול: אסיפה באום אל-פחם, כ-120 משתתפים. מאיתנו נאם עודיק.

12.6.1982
אסיפה כללית. יצא כרוז בעניין המלחמה בלבנון.

13.6.1982
הפגנת "הוועד נגד המלחמה בלבנון" בירושלים. קמינר ובורשטיין עושים טרור: קורעים כרזה "פתרון סופי?" ומאלצים את עלי להוריד את הכאפייה+טלאי צהוב.

26.6.1982
הפגנת הוועד נגד המלחמה בלבנון בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. כ-10,000 מפגינים! חילקנו כרוז תחת הכותרת "אל נא תאמר הנה דרכם האחרונה".

3.7.1982
הפגנת "שלום עכשיו" בכיכר מלכי ישראל. כ-40,000 מפגינים. חילקנו נוסח "משופץ" של הכרוז הנ"ל.

24.7.1982
עצרת מחאה נגד המלחמה בלבנון של תנועת "א-נהדה" בטייבה. כ-600 משתתפים.

אוגוסט-ספטמבר 1982
היינו שותפים בפעולות השונות נגד המלחמה בלבנון, במיוחד במסגרת הוועד נגד המלחמה בלבנון. לאחר הטבח בסברה ובשתילה השתתפנו בהפגנה של הוועד ברחוב דיזנגוף בתל אביב וכמה מחברינו נעצרו.

25.9.1982
הפגנת המערך+"שלום עכשיו" למען הקמת ועדת חקירה. חילקנו כרוז תחת הכותרת "פצע פתוח" על בעיית הפליטים וזכותם לשוב.

2.11.1982
הפגנת הוועד נגד המלחמה בלבנון בנושא הפליטים, מול הכנסת בירושלים. כ-150 מפגינים. חילקנו כרוז קצר תחת הכותרת: זכות השיבה לשארית הפליטה!

8.12.1982
הודעה לעיתונות על מכתב שנשלח לחברות הכנסת בעקבות גילויו של זאב שיף על אונס קבוצתי של ערבייה ורציחתה ב-48'.

10.2.1983
משלוח איגרת לאש"פ באמצעות שליח המפלגה הדמוקרטית-פרולטרית האיטלקית.

26.2.1983
חלוקת כרוז (מאמר קרליבך)  בהפגנת "שלום עכשיו" בתל אביב.

4.6.1983
הפגנת הוועד נגד המלחמה והפגנת "שלום עכשיו" בתל אביב לציון שנה למלחמה (ו-16 שנים לכיבוש). מכרנו עיתוני מצפן: נמכרו יותר מ-90.

6.6.1983
מכירת עיתון בצוותא, שם התקיים "שיח לוחמים" ורב-שיח במלאת שנה למלחמה.