כתב העת "חמסין" נוסד בשנת 1975 בפריז בירת צרפת, ונערך במשותף על־ידי לילא קאדי מלבנון1 ואלי לבל, חבר הארגון הסוציאליסטי הישראלי ("מצפן"). ארבעת הגיליונות הראשונים (1, 2, 3, 4) הופיעו בצרפתית בהוצאת Editions Fraçois Maspero (פריז). ב־1978 הצטרפו ארבעה אנשים למערכת: אבישי ארליך, משה מחוֹבר, מיכל מרואן וחליל טועמה, ועשרת הגליונות הבאים — החל ממס' 5 — הופיעו בלונדון, באנגלית. הרכב המערכת השתנה מעת לעת, אך חברי מצפן תמיד היו מעורבים בה באופן פעיל. הגיליון האחרון (14) הופיע בלונדון, ב־1989. שני הגליונות האחרונים לא נשאו מספר סידורי.
כל 12 הגיליונות הממוספרים של ”חמסין“ נשאו את המוטו הבא:
חמסין היא רוח מדברית לוהטת הנושבת במזרח התיכון חמישים יום בשנה. מזה שנים רבות נושבת ללא הרף רוח צורבת על־פני המזרח התיכון…
בגיליונות 5–12 הופיע הטקסט הבא בעמוד הראשון או בשער האחורי:
"חמסין" הוא כתב־עת הנערך על־ידי סוציאליסטים מהפכניים מהמזרח התיכון. הוא פונה אליהם ואל סוציאליסטים בארצות אחרות, המתעניינים באזור זה.
"חמסין" הוא כתב עת מחויב. מטרתו אינה רק לשקף ולבטא, אלא גם להשתתף במאבקים לשחרור חברתי ונגד מיסטיפיקציות לאומניות ודתיות.
כל המאבקים האלה:
- של המוני־העם הערביים נגד האימפריאליזם, הציונות והמעמדות השליטים הערביים;
- של העם הפלסטיני, קורבנה הישיר ביותר של הציונות, נגד דיכוּיו הלאומי והחברתי:
- של השמאל האנטי־ציוני בתוך ישראל;
- של המעמדות העמלים בכל ארצות המזרח התיכון נגד המנצלים "שלהם", ונגד משטרי הדיכוי המעמדיים ברחבי האזור;
- של הנשים ברחבי האזור נגד דיכוּין וניצולן כנשים;
כל אלה הם היבטים בלתי־נפרדים של מאבק אחד, שאת מטרותיו ניתן להשיג רק על־ידי הפלתם המהפכנית של השליטה האימפריאליסטית, של מבנה השלטון הציוני ושל כל המשטרים הקיימים באזור, והקמת עולם ערבי סוציאליסטי מאוחד, שבמסגרתו יהנו גם הלאומים הלא־ערביים, להלכה ולמעשה, משוויון חברתי מלא, מחופש הפרט ומחרות לאומית.
חברי קולקטיב "חמסין", שמוצאם מארצות שונות באזור והשייכים למגמות פוליטיות שונות, מאוחדים סביב מטרה זו. עם זאת, "חמסין" אינו ביטאון פוליטי אלא פורום שבו יכולים הגוונים השונים של השמאל המהפכני להתווכח ולדון על המטרות עצמן, ועל האסטרטגיה שתביא להגשמתן.
חלק מכל גיליון של "חמסין" באנגלית הוקדש לנושא מרכזי: יהודי המזרח (מס' 5), נשים בעולם הערבי (מס' 6), מפלגות קומוניסטיות במזרח התיכון (מס' 7), הפוליטיקה של הדת במזרח התיכון (מס' 8), הפוליטיקה של הדת/התפתחות הקפיטליזם במצרים (מס' 9), ישראל ומלחמתה בלבנון (מס' 10), תורכיה המודרנית: התפתחות ומשבר (מס' 11), ומלחמת המפרץ [איראן־עיראק] (מס' 12). גיליון נוסף, לא ממוספר, הוקדש שוב לנשים במזרח התיכון, והגיליון האחרון הוקדש לפלסטין – דיוקן של כיבוש.
לקט של מאמרים מ"חמסין" (1976-1983), שג'ון רוטשילד בחר וצירף להם דברי הקדמה, יצא לאור כספר:
Forbidden Agendas, Al Saqi Books, London 1984
בשנת 1987 החל קולקטיב חמסין לפרסם עלונים. מהם הופיעו תשעה עלונים: הראשון באוגוסט 1987 והאחרון באוגוסט 1990.
כל הפרסומים הללו זמינים לקריאה באתר מצפן בשפה שבה פורסמו.
- לילא קאדי כתבה ספר על מצפן, שהתפרסם בשנת 1971 בביירות, בערבית, עם הקדמה של רסאן כנפאני. הספר כולו זמין לקריאה באתר מצפן. ↩