כשנה לפני הבחירות להנהגת ההסתדרות, שקבעו לאפריל 1981, הוחלט ב"מצפן" להוציא לאור כרוז שייראה כעיתון, שבו ננסה לדמיין כיצד ייראה עיתון יומי למחרת בחירות שבהן יצליחו נציגי העובדים להפוך את ההסתדרות לאיגוד מקצועי עצמאי, ולהדיח את הרשימות המפלגתיות משליטתן בה. עיצבנו את הכרוז בדומה לעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" וקראנו לו "יריעות אחרונות".
שמי פורסם כעורך ה"עיתון". יום לאחר שהתחלנו להפיץ את הכרוז התייצב בביתי עורך דין של "ידיעות אחרונות" בליווי שוטר, הציג צו משפטי לתפיסת כל הגיליונות של ה"עיתון" ואיסור להמשיך בהפצתו. ברשותי היה רק מספר קטן של גיליונות, שהוחרמו, אבל יכולנו להסתכן בהפרת האיסור המשפטי ולהפיץ את היתר. העדפנו לערער על החלטת בית המשפט ובינתיים הגיש נגדנו "ידיעות אחרונות" תביעה בבית המשפט המחוזי. הזמן עבר, והתאריך שנקבע לדיון היה קרוב מדי למועד הבחירות. חששנו שאם נחכה עד לפסיקה – נחמיץ את האפשרות להפיץ את הכרוז לפני הבחירות. אי לכך החלטנו להדפיס את השם "סולידאריות" על כל הגיליונות, כך שיכסה את השם "יריעות אחרונות". "ידיעות אחרונות" משך את תביעתו וכך הספקנו להפיץ את אלפי הכרוזים.
הבחירה ב"סולידאריות" באה כמובן על שם תנועת סולידאריות הפולנית, שהצליחה להקים איגודים מקצועיים עצמאיים תוך התרסה נגד הדיקטטורה של המפלגה הקומוניסטית.
אהוד עין-גיל
