מכתב למערכת "הארץ", פורסם ב-28.6.2001, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה.
האדם הנאמן לעמו, ארי שביט, תוהה מדוע שותק השמאל לנוכח רציחת מתנחלים בגדה ("האנשים הטובים שותקים", "הארץ", 26.6.2001). אענה רק בשמי, ביודעי שקולי מייצג מיעוט אפילו בתוך השמאל. אני שותק לנוכח הרג מתנחלים כי בעיני ההתנחלות כולה היא פשע מלחמה. כל מתנחל מבוגר הוא בעיני שותף עצמאי לפשע מלחמה, לשוד אדמות, לניצול, לרמיסת זכויות ולהתעללויות בלתי פוסקות זה 34 שנים. הוא מבצע פעיל ושותף לאפליה בכל תחומי החיים: השעבוד והאפרטהייד שכפתה ישראל ב-1967 על הגדה באמצעות הצבא והמתנחלים משתווים במובן המוסרי והמעשי לעבדות שנכפתה על תושבי אפריקה ולמשטר האפרטהייד הדרום-אפריקאי, שגם בו שותפו שוטרים שחורים למכביר. כידוע, עבדים רבים רצחו את אדוניהם, ובדרום אפריקה שרפו למוות משתפי פעולה ושוטרים שחורים, והרגו במשטרה הלבנה – והארגונים שקראו לשים קץ לעבדות לא הרימו קול מחאה נגד התקוממויות עבדים, שהיו נדירות למדי.
הפעולות המזעזעות של עבדים נגד אדוניהם מעידות, שהעבדות משחיתה לא רק את האדונים אלא גם את העבדים, קורבנותיה. לקרוא, כמו שעשה ארי שביט, למלחמה של שלושה מיליוני בני אדם נטולי זכויות מינימליות, נטולי אזרחות, נטולי מים ואפילו אוכל, נטולי חופש תנועה וטיפול רפואי, לקרוא למאבק השחרור שלהם "טיהור אתני אלים", זהו באמת לעג לרש. לפי אותו מטבע, ביצעו האינדיאנים טיהור אתני במתיישבים הלבנים באמריקה, והשחורים בדרום אפריקה מבצעים טיהור אתני כאשר הם מנסים להחזיר לעצמם אדמות שנשדדו מהם במשך עשרות ומאות שנים.
אולי ירחיק קצת שביט את עדותו ויצביע על עוד טיהורים אתניים בעולם המתבצעים בידי קורבנות חסרי אזרחות, המשועבדים עשרות שנים, כלפי אדוניהם הנשענים על אחת המדינות החזקות והעשירות בעולם. לא רק לפי דעת השמאל מבצעת ישראל פשע מלחמה. מעשיה נוגדים את האמנות הבינלאומיות שעליהן היא חתומה, ובראש ממשלתה, לפי ממצאי תחקיר טלוויזיה של הבי-בי-סי לתוכנית "פנורמה", עומד ספק-פושע-מלחמה.
המשל הבא עשוי להבהיר את דברי: כאשר אני רואה אשה נאנסת תוקעת את אצבעותיה, או אפילו מספריים, בעיניו של האנס, אולי אגיד בקול רפה "הגזמת", אבל בה בעת יהיה לי ברור מעל לכל ספק מי האנס ומי הנאנסת. המתנחלים בגדה לא כפו את רצונם על הממשלות. הם שותפים מלאים לאונס הקולקטיבי שישראל מבצעת בשלושה מיליוני אנשים, מהם מיליון וחצי ילדים.
כמובן, השעבוד והאונס פוגעים ומשחיתים את הקורבנות עוד יותר מאשר את המבצעים. אך שניהם גם יחד לא ישובו לחיים נורמליים גם מאה שנה אחרי ההשתוללות הנוכחית. כל שנה נוספת של המשך השליטה, האפרטהייד והשעבוד תיפרע בריבית גבוהה והולכת על ידי שתי החברות: בהשחתה מתמשכת, בהתחזקות הקצוות הדתיים-הלאומניים בשתי החברות, בבריחה של טובי המוחות, בפירור החברה לקבוצות לוחמניות, ולחלופין – בליכודה סביב חזיונות שווא של נקמה.
הכיבוש הישראלי תורם יום יום להשחתת העם הפלסטיני כפי שהעבדות תרמה ותורמת להשחתת רבים מקורבנותיה. אבל כל עוד נמשך פשע האונס, קולות המחאה שלי נגד פשעיהם של אסירי אזורי הסגר והמצור יהיו חלשים למדי לעומת זעמי הבלתי מתפשר על התליין: ממשלות ישראל ומשתפי הפעולה אתן מכל שכבות האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית.
פרופ' עמנואל פרג'ון, חבר הוועד נגד עינויים
