[תרגום מערבית; הודפס בחוברת לזכר פריד פרח, 23 בינואר 1999]
פריד חנא פרח נולד למשפחה חיפאית בשנת 1933, אז התגוררה המשפחה בשכונת תחנת הכרמל העתיקה, ליד נמל חיפה. אביו עבד כמפקח חקלאי בשירות המנדט הבריטי ועבר עם משפחתו לאזורים שונים בפלסטין, בהתאם למה שחייבו תנאי עבודתו. כך עבר פריד בילדותו לחיות בנקודת הפיקוח החקלאי ליד המושבה זמארין (זכרון יעקב) ומשם לעכו ולנצרת ובחזרה לשכונת הכרמל בחיפה, עד שהמשפחה השתקעה בשכונה העתיקה בוואדי ניסנאס.
כבן למשפחה עובדת מצא פריד את עצמו פעיל בתנועות השחרור הלאומיות ובאיגודים המקצועיים בפלסטין. לפני הנכבה הוא השתתף בחיפה בהפגנות תלמידים ובהפגנות עממיות נגד הציונות.
לאחר הנכבה הצטרף פריד לנוער הקומוניסטי והשתתף בהפגנות נגד הגזענות ונגד מדיניות המימשל הצבאי ובהפגנות ה-1 במאי. הוא נעצר והורשע בשנת 1962 לאחר שהשתתף בהפגנה סוערת במחאה על הריגת שלושה צעירים תושבי העיר שניסו לצאת מהארץ למצרים, ונהרגו על ידי חיילי משמר הגבול שהתעללו בגופותיהם לפני שהוחזרו למשפחותיהם.
בשל מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות עזב פריד את שורות הנוער הקומוניסטי והתקרב אל תנועת אל-ארד ולאחר מכן הצטרף לקבוצת מצפן השמאלית. הוא עבד בבניין כפועל וקבלן, אהב את העבודה ואת הפועלים.
בשנת 1977 נפגע פריד בתאונת דרכים שכתוצאה ממנה התהפכה מכוניתו במדרון הכרמל ונשרפה. לאחר שנה של טיפולים רפואיים שכללו 25 ניתוחים חזר לביתו להתחיל את חייו מחדש.
התחלה חדשה זו כללה חזרה ללימודים. הוא למד הנהלת חשבונות ועלה על דרך מקצועית חדשה כמנהל חשבונות ומשווק ראשי של חברת טרקלין חשמל בערים ובכפרים הערביים.
פריד נודע בעמדותיו הפטריוטיות ובוויכוחים הפוליטיים עם עמיתיו, הסוחרים והמשווקים היהודים והערבים. הוא הצטרף לשורות התנועה המתקדמת לשלום והיה פעיל בהקמת סניפיה בכל רחבי הארץ.
יחד עם חבריו לתנועה המתקדמת הצטרף אל הברית הלאומית הדמוקרטית (בלד), שהוקמה בשנת 1996 על ידי כמה כוחות לאומיים, ופעל למען הצלחת הרשימה המשותפת של בלד וחד"ש בבחירות האחרונות לכנסת (מאי 1996). הוא המשיך להיות פעיל בבלד ועבד להקמת סניף התנועה בחיפה, היה פעיל גם בגופים מרכזיים שונים של התנועה ובין השאר נבחר לחבר בוועדת הביקורת הארצית שלה.
הוא היה שותף, יחד עם כמה חברים והנהגת בלד, להקמת עיתון התנועה "פסל אל-מקאל", כתב בו והפיץ אותו בעיר חיפה. ממאמריו למד הדור הצעיר על תולדות חיפה, והוא עשה ככל יכולתו להכשיל את המדיניות למחיקת הקיום הפלסטיני מן הנוף החיפאי, ואת פעילות העירייה נגד תושביה הערבים. הוא תמך בכמה תחנות רדיו מקומיות, ואף שידר בהן תוכניות. בתקופה האחרונה החל לתעד את ניסיונו הפוליטי-החברתי בספר שעוד לא יצא לאור.
פריד לא הסתפק בפעילות הפוליטית, אלא השתתף בפעילות התנדבותית ובגיוס תרומות לעזרת כמה מסגרות חברתיות ואף דתיות, בהן עמותת "אלסואר" ("צמיד" בעברית, ארגון פמיניסטי) וועדי השכונות בחיפה. במשך שנים רבות כיהן כחבר הנהלה בעמותת הפיתוח החברתי בחיפה, והיה פעיל בה בהתנדבות.
מאמר הספד מאת עודד פילבסקי התפרסם באותה חוברת: פריד פרח: אינטרנציונליסט, הומניסט ונאצריסט
מאמרים שכתב פריד פרח ב"מצפן":
הפועל הערבי בעיר הגדולה, מאי 1964
ערבים עליך ישראל, מרץ 1966