[תרגום מערבית; הודפס בחוברת לזכר פריד פרח, ינואר 1999]
פריד היה איש שמאל ואינטרנציונליסט אמיתי ובעת ובעונה אחת היה נאצריסט, לוחם עיקש ומתמיד נגד הדיכוי הציוני המופעל על בני העם הפלסטיני בתוך ישראל; נגד הגזל המאורגן של אדמותיהם; ונגד הניסיונות של ישראל להתכחש לאחריותה ליצירתה של בעיית הפליטים הפלסטינים, וסירובה להכיר בזכויות הלאומיות של העם הערבי הפלסטיני.
פריד לא הניח למרכזיות המאבק הפלסטיני הצודק נגד הציונות להסיט אותו מעמדתו האינטרנציונליסטית האנושית הרואה במקופחים ובעשוקים בכל מקום בעלי ברית במאבק, הראויים לכל העזרה והסולידריות. פריד נשאר לאורך חייו, כאשר היה חבר מצפן ולאחר מכן, אותו פריד האדם, אשר מגן על עמדותיו הרעיוניות, נכנס לוויכוחים עם הסובבים אותו והודף את טענותיהם באותו להט מהפכני.
הפרידה ממך ציערה אותי מאוד, פריד. נוח בשלום ובשלווה על משכבך, באדמה אשר אהבת.
חברך עודד פילבסקי