חלק מתחקיר על נזקי האסבסט בישראל: גושפנקה לסרטן
8 ביולי 1981
לכבוד
מר אליעזר שוסטק
שר הבריאות
ירושלים
כבוד השר,
אני פונה אליך בתפקידי כיו"ר הוועדה האקדמית המייעצת להשלכות בריאותיות של חשיפה לאסבסט אשר מונתה בינואר 1979 מטעם משרדך. יתר חברי הוועדה הם:
פרופ' ג'רי באום – בי"ס לרפואה אוניברסיטת ת"א, ראש המח' לריאות וראש המח' לרפואה פנימית בבי"ח תל השומר.
ד"ר יואל לאפייר – ראש המחלקה לריאות, ביה"ס הדסה, בי"ס לרפואה האוניברסיטה העברית.
ד"ר אליהו ריכטר – מח' לאקולוגיה רפואית, בי"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית.
הסיכונים הרפואיים לטווח ארוך כתוצאה מחשיפה לסיבי אסבסט הינם רבים. ערכתי שמונה מחקרים מקיפים, לאחרונה, על פועלים שהיו חשופים לאסבסט בארבע מדינות שהיה אחריהן מעקב משך 20 שנה או יותר החל מתחילת תהליך החשיפה. מתוך 35,503 נפשות נפטרו 9,122, מתוכם היו 1,830 מקרי מוות מעל למספר המשוער. בכל המחקרים הללו היו 777 מקרי מוות כתוצאה מסרטן הריאות, 424 מאסבסטוסיס, 321 ממזותליומיה (סוג סרטן נדיר הנגרם לעיתים על ידי אסבסט) ועוד 291 מקרים של סרטן מסוגים אחרים.
אנו מעריכים שכ-5,000 עד 10,000 ישראלים היו חשופים לאסבסט בעבודתם וכן שמעקב אחר כל אלו שתחילת החשיפה היתה אצלם לפני 20 שנה היה מגלה כ-200 עד 500 מקרי מוות מעל למספר המשוער.
רצ"ב ההמלצות שהוגשו בעבר בתוכנית פעולה שצריכה להתבצע על ידי משרד הבריאות, ושעשויה, לדעתנו, למנוע מקרי מוות מבעוד מועד.
בקשר לנושא זה ולצורך לפעולה בארץ, הכחיש מנכ"ל משרד הבריאות כפי שצוטט בעיתונות, סילף את העובדות האמיתיות שאותן הוא מכיר היטב והצהיר שהמצב בארץ הינו "אידיאלי". בנוסף לכך, אנשי צוות משרדך אשר ניסו להסב את תשומת ליבנו לנושא זה – הורחקו או פוטרו, כנראה כתגובת עונשין.
כמו כן, טרם ננקטו הפעולות המעשיות שעליהן המלצנו. פעולות אלה אינן יקרות ואף לא תפרענה לגורמים הנוגעים בדבר.
אנו מביעים בזאת צער על ההתייחסות של משרדך לבעיה זו, ומודאגים באשר להשלכות של הבעיות הללו ונושאים רבים נוספים שלהם דרושה הנהגה טובה שתפעל כנדרש.
הסיכונים הבריאותיים כתוצאה מחשיפה לסיבי אסבסט הם, לדעתנו, דוגמא לסדרת בעיות עם השלכות לטווח ארוך הדורשות הנהגה מקצועית חזקה ותכנון טוב.
בעיות אלו כוללות מניעת סרטן תעסוקתי, הקשר בין חשיפות סביבתיות למחלות לב וריאה ולמחלות עצבים ופוריות.
אם לא נתייחס לבעיות אלו בצורה חיובית, הן עלולות לפגוע בבריאות ובכושר של האוכלוסיה בארץ. כמו כן, יתערער האמון אשר העם נותן במנגנונים הממשלתיים שתפקידם להגן על בריאות הציבור.
יש להימנע בכל מחיר מעיכוב נוסף וזאת על מנת להפחית את התוצאות השליליות ההולכות וגדלות על היחיד ועל הציבור כאחד.
חומרי אסבסט נמצאים בשימוש בעיקר בבנייה ובעבודות אחרות, והם תורמים להתפתחות הארץ. אנו מאמינים שפעולות מהירות באחריותו של המשרד יתרמו להמשך השימוש בחומרי אסבסט בארץ ובתעשיות המבוססות עליו. יתכן שפעולות אלה ימנעו גם תביעות משפטיות שבהן מעורבות סמכויות בריאות.
תכנית הפעולה עליה אנו ממליצים כוללת 4 משימות והן:
- איתור הפועלים שהיו חשופים בעבר ושעדיין חשופים לסיבי אסבסט על מנת להתריע בפניהם על הסיכונים שבהחמרה אשר תיגרם למצב על ידי עישון, וכן להודיעם על ניטרול (חלקי) של הסיכון כתוצאה מפעולות גמילה מעישון.
- הכנת רשימה של כל הפועלים שהיו חשופים לאסבסט בעבר. רשימה שלמה פחות או יותר קיימת באחד המפעלים. רשימות אלו נחוצות כדי ליזום פעולות מניעה.
- הבטחת הזרמת מידע אמין וניתוח אותו מידע לשם הגנה על הפועלים החשופים לאסבסט בתעשייה ובכלל הציבור.
- התקנת תקנות מעשיות באשר לתנאי החשיפה וסדרי ביצועם בתיאום עם משרד העבודה והרווחה.
אנו מצפים לתגובתך בהקדם ומבטיחים כל עזרה וסיוע למאמציך בקידום נושא חשוב זה.
בכבוד רב,פרופ' ג'ון גולדשמיט
יחידה לאפידמיולוגיה ולהערכת שירותי הבריאות
הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב