חלק מתחקיר על נזקי האסבסט בישראל: גושפנקה לסרטן
בסוף אפריל השנה טען מנכ"ל "ישאסבסט", אריה שרון, בתוכנית "יומן השבוע" בטלביזיה, שבעיית סיבי האסבסט במפעלו נפתרה לאחר התקנת מערכת מרכזית ליניקת אבק. מערכת זו הותקנה אומנם בקיץ 1981, אך לפי הנתונים שבידינו מתברר, שכבר בפברואר 1982 הוכיחו המדידות כי ריכוז הסיבים באוויר בשטח המפעל ובסביבתו מהווה סכנה הן לעובדים והן לתושבי נהריה והסביבה.
נתונים אלה מדאיגים במיוחד, משום שבקיץ מצוי בדרך כלל ריכוז סיבים גבוה יותר, בעוד שבחורף, בו נערכה המדידה, מפיצות הרוחות מקצת מהסיבים.
בנקודה הנקראת "מגרסה טחינה חוף" נמדד ממוצע שנתי של 2,240,000 סיבים למטר מעוקב. התקן המקסימלי לריכוז סיבים בתוך שטח המפעל, עליו המליצה ועדה שהוקמה ב-1979 על ידי משרד הבריאות, היה 100,000 סיבים למטר מעוקב בלבד! (ראו גם הטבלה המצ"ב).
כמו כן, ידוע לנו שסביב נהריה נמצאים כמה בורות פתוחים, בהם נהג המפעל להשליך את פסולת האסבסט. לא הצלחנו להשיג נתונים על מיקומם המדויק של בורות אלה, ואין לנו מידע על ריכוז הסיבים בסביבתם. יצוין עוד, שחלק מהפסולת אף מצאה דרכה לתוך העיר נהריה, כמרכיב בחומר לסלילת שבילים בין בתי המגורים.
להלן טבלת התוצאות של מדידת ריכוז סיבי האסבסט, פברואר 1982 (זוהי רשימה חלקית בלבד. מסיבות מובנות התקשה כתבנו להשיג את הרשימה המלאה).
