חלק מתחקיר על נזקי האסבסט בישראל: גושפנקה לסרטן
מניסיונן של ארצות כמו אנגליה וארצות הברית ניתן ללמוד, שההישגים בתחום של החמרה בתקנים, והכרה בזכאות הנפגעים מאסבסט לפיצויים, הושגו רק לאחר מאבקים ממושכים. בארץ לא קיימים תקנים מחייבים שמעוגנים בחוק, באשר לריכוז המקסימלי המותר של סיבי אסבסט באוויר. כמו כן, אין חוק "הזכות לדעת", שיחייב את המפעלים למסור לעובדיהם מידע על תנאי עבודתם והשפעתם על בריאותם, ואין שום פיקוח על שיטות הייצור.
התירוץ הנפוץ של משרד העבודה הוא, שאין מספיק מפקחים לבדוק מה קורה בתעשייה. לאמיתו של דבר, כל אחד ואחת מאיתנו יכול להילחם לחיסול הסיכונים, אם יימצא בידינו כל המידע החיוני.
הראשונים להתקומם צריכים להיות העובדים עצמם, הנתונים מדי יום למצב מחמיר שמסכן את חייהם. אך העובדים נתונים גם במילכוד איום. עליהם לבחור בין סכנה של אבטלה לבין סכנה לבריאותם ולחייהם.
דוגמא למבוכת העובדים אפשר למצוא בקטע מ"איגרת לעובד" שהפיצה נציגות העובדים במפעל "ישאסבסט" בשנת 1979:
"עם פירסום הידיעה המרה על היפגעותם של חמישה עובדים באסבסטוזיס נדהמנו יחד עם כלל העובדים. ברור לכולנו ש'הגורל' הטיל על הנציגות משימה כבדה מאוד. חדורים בהרגשה זו נעשה את כל אשר לאל ידינו, כדי לטפל בבעיות הקשות שהתעוררו. אם ניווכח שהמשימה כבדה מדי, לא נהסס להרים ידיים ולפנות לציבור כדי לטכס עצה…
"הפאניקה שקמה בקירבנו; הבלבול שנגרם בעקבות הפירסומים הסותרים בעיתונות; מובנים הם ואנושיים. יחד עם זאת, חייב להימצא גוף שיבחן את התגובות ואת הצעדים בתבונה. יש לחייב כל פעולה או צעד שיש בהם כדי להגביר את אמצעי המנע במפעל. הנציגות בדעה שבשביל זה חייבים להבטיח את קיום המפעל. מפעל סגור לא ישרת אף אחד…"
עם כל ההבנה לבעייתיות הניצבת בפני העובדים, אין מנוס מלקבוע שתעשיית האסבסט מסוכנת ואינה הכרחית. קיימים תחליפים רבים לאסבסט, הניתנים ליישום. קביעת העובדים, ש"מפעל סגור לא ישרת אף אחד" היא נכונה. אך למה חייב מפעל זה לייצר דווקא אסבסט?
בהיעדר סולידריות מצד תושבי הסביבה, שנפגעים אף הם מהמפעל, ומצד פועלי מפעלים אחרים, חשים עצמם עובדי "ישאסבסט" חסרי אונים. הם ניצבים מול חזית איתנה של הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. חייב לקום גוף שיוכל לתת גיבוי ולתמיכה למאבק נגד תעשיית האסבסט, ולדאוג לעובדיה לתעסוקה חליפית. טובת כלל החברה קודמת לחשבון הרווחים של משפחת פדרמן, משפחת עפרון וקבוצת המשקיעים משווייץ, בעלי מפעל "ישאסבסט".