על העם הפלסטיני הדווי

הם לא התכנסו
בוואנזה
אלא
בקרית הממשלה
בירושלים.
הרוצחים
מקיבייה
דיר-יאסין
ויום האדמה
1976.
הם תיכננו
את
הפתרון הסופי
לבעיה הפלסטינית.
דם ואש
טנקים, מטוסי קרב
וספינות מלחמה
נגד
מחנות של פליטים
פלסטינים
מ-1948
ו-1967.
יש להרחיקם
עוד 40 קילומטרים
מישובינו ומגבול מולדתנו
ומה עם מולדתם?
האם לא היעקרותם
וגירושם ממולדתם
ורציחתם מעת לעת
היא התחמושת
היורה
מתותחיהם?
מלחמת התשה
נגד ישובי הגליל
"בלתי אפשרית",
ומלחמת השמד נגד
קיומו של העם
הפלסטיני
– אפשרית?
קללת היוהרה
לא תאחר לבוא
ואיש לא יינקה
מלבד אלה
שהניפו את
הנגד

בשחותם במעלה
ארובות השופכין.

7 יוני 1982

 

עיקרון מוסרי

לשום מדינה אין רשות לכפות על אדם לאחוז בנשק כדי להרוג את זולתו.
לאמור, להשתתף במלחמה שאת מטרותיה הוא שולל.
מדינה האונסת אדם לעשות כן היא מדינה רודנית ובלתי מוסרית.
כל חייל, לא רק אלוף-משנה גבע, רשאי לסרב לצאת למלחמה שלמטרותיה הוא מתנגד.
מדינה, אם היא אמונה על שמירת זכויות האדם, חייבת להיענות לסירוב.
בני-אדם אינם נולדים וקיימים כדי לשרת מדינות!
מדינות הן אירגונים חברתיים האמורים לשרת את בני האדם!

18 אוגוסט 1982

 

בית חרושת לפליטים

מוואדי חווארית'
לביקתה במבואות טול-כרם
ומשם ב-1948
למחנה הפליטים ביריחו
ומשם ב-1967
לעבר הירדן
ומשם ב-1970
ללבנון
ושוב נהרס הבית
והוא שוב פליט ב-1982.
אין זה סיפור דימיוני
זו אמת הפליטות
הפלסטינית
שהיא שמן
על גלגלי
ההתרחבות
וההתעצמות
הציונית
של ישראל.
ועוד היד נטויה.
לא למשא ומתן
עם אש"פ
אלא להשמדתו.
תיבש היד
הזורעת פליטות
והשמדה.
תבורך היד
המושטת
לשלום אמת
ושוויון
בין עמי ישראל
ופלסטין.

22 יוני 1982

 

על השבטיות

כאשר הכנופיה של השבט שלך
נועצת פגיונה העקוב מדם
בלב השבט השכן
אתה אמור לתמוך
בכנופייתך
בהתלהבות.
אם לא תעשה כן
הנך בוגד.
ככה זה.
היוולדותך במשפחה
שהיא חלק משבט
או מעם
היא בבחינת כריתת
ברית נאמנות
שמשפטנים "נאורים"
מדברים בשבחה.
לא חשוב
מה אתה מרגיש
מה אתה חושב
מה דעתך.
הקשרים הנאציו-ביולוגיים
הם האמורים לקבוע
את עמדתך
והתנהגותך.
תבורך המרידה
האנטי-שבטית.
יבורכו הבוגדים
בכנופייתם.

אוגוסט 1982