פצע פתוח

25 בספטמבר 1982

in כרוזים

[נכתב והופץ בעקבות הטבח בסברה ובשתילה]

פוגרום ביירות הביא אל בתינו תמונות שהיו מוכרות לנו מן ההיסטוריה היהודית. התמונות הללו הן שעירערו את חומת-האבן שכיתרה את המצפון האנושי של הישראלים במשך שנים כה רבות. בפעם הראשונה ראו רבבות ישראלים את הפליטים הפלסטיניים כבני-אדם, כבני-אדם חיים, כבני-אדם סובלים, כבני-אדם שבעייתם אינה רק פוליטית-לאומית אלא גם בעיה אנושית. בפעם הראשונה הביטו רבבות ישראלים בפלסטינים וזיהו בהם ‒ הלכה למעשה ‒ את היהודים של המזרח התיכון.

מעבר לכל העמדות הפוליטיות, ומעבר לכל הפתרונות הפוליטיים המוצעים, חייב כל ישראלי לעשות את חשבון-הנפש נוכח הבעיה האנושית הזאת, נוכח הפצע הפתוח הזה: בעיית הפליטים.

אם הפליטים גורשו בכוח ב-1948 או "רק" ברחו מפחד דיר-יאסינים, אם האחריות למצבם נופלת על ממשלת ישראל או גם על המנהיגות הערבית, השאלה האמיתית נשארת: מדוע מגיע להמוני האנשים האלה עונש נורא שכזה?

כולנו חייבים להתייצב היום מול מצפוננו ולענות על השאלה:

האם אין זו אכזריות להמשיך ולמנוע מהמוני הפליטים את האפשרות לשוב למולדתם?

היום ברור שסכנה מאיימת עליהם בכל מקום בו הם חיים באזור. היום ברור שהישארותם בלבנון עלולה לסכנם במעשי-טבח נוספים, ואולי אף נוראים מאלה שכבר בוצעו. האם סגירת שערי הארץ בפני הפליטים הפלסטיניים אינה מזכירה את סגירת שעריהן של ארצות רבות בפני פליטים יהודיים ערב מלחמת העולם השנייה?

בשיבת הפליטים אין בהכרח סכנה לא לפליטים ולא לישראלים: חברה ישראלית שתאפשר לפליטים לשוב למולדתם תהיה מקום בטוח לא רק לפלסטינים אלא גם לישראלים עצמם!

ייפתחו שערי הארץ לפני בניה ובנותיה, הפליטים הפלסטיניים! השיבה למולדת היא זכותם, אבל חובתנו שלנו ‒ כאזרחים ישראלים ‒ ללחום כדי לאפשר להם לשוב.

האם אפשר יהיה לעלות על הדרך לשלום אמיתי בין העם הישראלי לבין העם הפלסטיני כל עוד נשאר הפצע הזה פתוח?

בלי שום קשר לפתרון הפוליטי בו אתה דבק, ובו את דוגלת, האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם את האחריות האנושית לכפות על הפלסטינים להישאר פליטים חסרי-בית בלבנון? האם אתם מוכנים ליטול על עצמכם את האחריות לכל מה שיקרה לפלסטינים בגלל ששערי הארץ יישארו נעולים בפניהם?

עומדים מול הפצע הפתוח הזה ‒ כולנו חייבים תשובה!

מרכז האירגון הסוציאליסטי בישראל ‒ "מצפן"

תל אביב-יפו, 25 בספטמבר 1982

 

הפוסט הקודם:

הפוסט הבא: