ערפאת (בראיון עם אורי אבנרי): אש"ף מוכן להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל.

בגין: גם אם אש"ף יכיר בנו, לא נכיר בו לעולם.

באיזו דרך אתה בוחר?

בדרך של מלחמה עד סוף כל הדורות, כפי שמציע לך בגין, או בדרך של שלום והכרה הדדית, כפי שמציע ערפאת?

הראיון ההיסטורי של יאסר ערפאת עם אורי אבנרי גילה לעין כל את האמת: אש"ף, כנציגו של העם הפלסטיני, הוא בן-שיח לכל ישראלי המעוניין להשכין שלום אמת במזרח התיכון.

אפשרות זו מפחידה את בגין, שרון וחבריהם; הם יצאו למלחמה כדי לא לתת לה סיכוי. באה תנועת המחאה וטפחה על פניהם: מאה אלף איש הפגינו בשבועיים האחרונים נגד המלחמה בלבנון ובעד הידברות עם העם הפלסטיני בדרך לשלום; אלפי חיילים הביעו את מחאתם על השקרים, ההרס וההרג שהביאה איתה המלחמה, ותבעו את פיטורי השר שרון.

האם הרמת אתה את קולך? או שמא אתה חושש ש"זה לא מזיז להם"? מזיז ועוד איך! אמנם, בגין הצהיר שלא יתחשב בדעתם של המפגינים, אבל השבוע ("הארץ", 7.7.82) כתב מכתב תשובה ל-35 חיילי יחידת עילית ששלחו לו מכתב משותף ובו תביעה לפטר את שרון, וביקש את החיילים לכתוב לו "כל אחד לחוד", ולא כולם יחד… ("ילדים כותבים אל אלוהים"?…)

אל תיתן לו את התענוג הזה. עכשיו, יותר מתמיד, זהו הזמן למחות ולהפגין יחד – במאות אלפים.

לא מספיק שנאמר "להידבר עם הפלסטינים", צריך גם לומר על מה: מרשם השלום היחיד הוא הכרה הדדית בזכויות הלאומיות של שני העמים במולדתם.

*

אזרח! הרם קולך במחאה! הצטרף אלינו בכתיבה ובמימון של השטח המשוחרר בעיתונות. דמי השתתפות: 200 שקל לחודש.

"הארץ", 9.7.1982

[המודעה התפרסמה ב"הארץ", 9.7.1982]

[מאמר על "שטח משוחרר" מאת אודי סיבוש]