מצבו הנפשי של רוצח במדים – אחד, אלן הרי גודמן שמו – מהגר-נתמך, בעל אזרחות כפולה, אמריקאית וישראלית, הוא רק אספקלריה של מצב מדיני, ראי של הנהגה לאומית.

וכי מה ההבדל בינו לבין השלישיה שבצמרת? מנחם בגין ויצחק שמיר פקדו על הטבח בדיר יאסין ואריק שרון – על הטבח בקיביה. כל פשעיו של הגודמן הזה מחווירים לידם.

בצעירותם עסקו ראש הממשלה, שר המלחמה ושר החוץ בטבח ערבים חפים מפשע; בבגרותם, הפכו את ה"עיסוק" שלהם לנורמה: דם ערבי מותר! גודמן נהג לפי הנורמה. מטורף או לא מטורף, המדיניות מטורפת. אולם גם לטירוף יש הגיון ולשיגעון המדיני – חוקים משלו. ההיגיון של בגין, שרון ושמיר: לפורר, לשבור ולהגלות.

  • לפורר את ההנהגה הפלסטינית בשטחים הכבושים;
  • לשבור את הכוח הצבאי של הפלסטינים בלבנון;
  • להגלות את שארית הפליטה הפלסטינית מארצה ומולדתה.

זוהי התוכנית של בגין-שרון-שמיר.

* * *

כדי לפורר את ההנהגה הם מפטרים ראשי ערים, עוצרים ראשי איגודים מקצועיים, מגבילים עיתונאים, מצנזרים עיתונים, מעכבים את הפצתם, אוסרים כל התארגנות פוליטית, סוגרים אוניברסיטאות…

כדי לשבור את הכוח הצבאי הם מתכננים מלחמת השמדה בלבנון – והם מבטיחים, קבל עם ועולם, שמלחמת הליטאני (1978) תחוויר לעומת המלחמה המתרגשת ובאה. בינתיים הם מחזיקים את מאות אלפי הפלסטינים בלבנון –  פליטים ובני פליטים – כבני ערובה, הנתונים לאיום מתמיד.

אם לא יקום הכוח – פנימי או חיצוני, מקומי או עולמי – שיעצור בעד בגין-שרון-שמיר, תיפתח בפניהם הדרך כדי לממש את "הפתרון הסופי" שלהם: להגלות ולגרש מאות אלפי פלסטינים מבתיהם ומארצם, כדי ליצור "ארץ-ישראל נקיה מערבים".

מה זעק גודמן כשהוצא מבית המשפט? "השחרור הלאומי קרב ובא!" (יהודה הראל, מראשי המתנחלים בגולן, חבר המוסדות העליונים של מפלגת העבודה, רומז על גירוש: "אם תהיה מלחמה עם סוריה – וההסתברות היא שתהיה – לא ידונו בעניין (הדרוזים) ועדות של הכנסת. זה ייפתר בדרג של מג"ד…" – "דבר", 13 באפריל).

* * *

ובינתיים, תוקפים את האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים באמצעות שלוש זרועות ממלכתיות: הצבא, המתנחלים ושכירי-חרב ערביים, הקרויים "אגודות הכפרים". סיכום משוער של אבידות החודש האחרון מלמד, כי את מספר הפצועים אפשר למדוד במאות ואת מספר ההרוגים – בעשרות.

אנו מזהירים: שרון ומילסון מתגרים בפלסטינים יום-יום, שעה-שעה, כדי לדחוף את מפגיני שכם ורמאללה, ירושלים ועזה, ג'נין וחברון לאחוז בנשק. או אז, ביום שבו תיירה ירייה אחת מכיוון המפגינים – ייהפך "הטבח הקטן" לטבח גדול; תחת הרוג פה והרוג שם, יישטפו רחובות ערי הגדה והרצועה בדם רב.

צו השעה: לעצור את המטורפים!

*

העובדה שמיליוני בני אדם לוקים באותן חולשות, אינה הופכת את החולשות למעלות; העובדה שמשותפות להם כל כך הרבה טעויות, אינה הופכת טעויות אלה לאמיתות; העובדה שמיליונים שותפים לאותן צורות של פתולוגיה מנטלית אינה הופכת אותם לשפויים" – אריק פרום, "החברה השפויה".

הצטרפו אלינו והשתתפו בכתיבה ובמימון של השטח המשוחרר בעיתונות. דמי השתתפות: 100–200 שקלים בכל חודש.

"הארץ", 16.4.1982

[המודעה התפרסמה ב"הארץ", 16.4.1982]

[מאמר על "שטח משוחרר" מאת אודי סיבוש]