הם שועטים קדימה – על כיסא גלגלים1 ובלעדיו – הספחנים של כל המחנות, שומרי-החומות של הקונצנזוס הלאומי. לא די להם בהרס בתים, בסגירת אוניברסיטת ביר זית, בריתוך חנויות, בסגירת עיתונים ובכל שאר אמצעי הדיכוי. אפילו ה"אוטונומיה" כבר אינה מספקת אותם. עכשיו מדובר בסיפוח גלוי. אתמול – ירושלים; היום – רמת הגולן. ומה מחר? מלחמה. קטל המוני של יהודים וערבים. שכול ואבדון. בתי קברות משני צדי הגבול.

*

ישראל 81' היא חברה ללא אופוזיציה. האופוזיציה הרשמית משמיעה קול נכאים. על מה? על שאלות של נוהל, תקנון, עיתוי ותדמית. אף לא מלה עקרונית אחת על הכיבוש ועל זכויות העם הפלסטיני. אפילו ח"כ אברהם מלמד, ההולך תמיד בין הטיפות ומצליח להירטב, הגיע למסקנה ש"אין ממשלה, אין אופוזיציה וראש הממשלה חולה". יש אנשים שמקטרים, שמלגלגים, שמנידים ראש, שנאנחים, שחורקים שיניים, שמתייאשים, ששותקים, שפורשים, שמהגרים… אך אופוזיציה – אין. לא בכנסת ולא ברחוב.

על רקע היעדרו של קול קורא מאורגן במדבר הפוליטי הישראלי, ומתוך ידיעה ברורה שישנם רבבות אנשים בודדים האוצרים בליבם קול זעקה, החלטנו אנו – 90 איש ואשה, ממקומות שונים בארץ, בעלי השקפות שונות – להרים קול־מחאה.

התארגנו על בסיס שלושה עקרונות יסוד אנושיים:

  • נגד גזענות… כי אנו מאמינים שכל בני האדם שווים.
  • נגד אפליה עדתית… כי אנו מאמינים שכל העדות שוות.
  • נגד דיכוי לאומי… כי אנו מאמינים שכל העמים שווים.

וכך, מצוידים בעקרונות כלליים אלה, החלטנו לצאת לדרך ארוכה, לייסד בעיתונות היומית שטח משוחרר, להתבסס בו ולנסות להרחיבו.

בשטח משוחרר זה – מודעה שבועית בתשלום מלא, כל מלה מודפסת בעיתון עולה כסף רב – ניאבק לא רק נגד אריאל שרון, אלא נגד מדיניות הקונצנזוס הלאומי, מייסודם של הליכוד והמערך כאחד.

*

כדי לייסד שטח משוחרר בעיתונות, שיופיע תחילה פעם בשבוע, יוקיע את מעשי השלטון ומחדליו ויחשוף את האמת שמאחורי החדשות, דרושים לפחות 30 אלף שקלים לחודש; הווה אומר: לפחות 300 איש ואשה שיתחייבו לתרום 100 שקלים כל חודש, כמובן, על בסיס הסכמה לעקרונות היסוד. תורמים אלה יהיו בעלי הבית האמיתיים של השטח המשוחרר; הם יבחרו מתוכם מערכת, שתוחלף מפעם לפעם, כמוסכם; המערכת תופקד על כתיבת המודעה השבועית; ישיבותיה תהיינה פתוחות.

*

אם אתה מודאג נוכח נגע הגזענות הפושה בחברה הישראלית; אם אתה שולל אפליה של קבוצת אנשים כלשהי, על בסיס עדתם או מוצאם (כולל אפליה פוליטית, חברתית, כלכלית, חינוכית, תרבותית או מינית); אם אתה גורס, כמונו, שלכל עמי העולם – כולל, כמובן, הישראלים והפלסטינים – הזכות להגדרה עצמית לאומית, הצטרף אלינו. כל מה שעליך לעשות – וזה אינו דבר של מה בכך – הוא לחצות את הקו המבדיל בין הקונצנזוס הלאומי הכוזב והשטח המשוחרר שלנו, ושלך. בכוחות מוגברים נוכל אפילו להרחיב את השטח הזה, לתרום את כוחנו לאופוזיציה שעדיין אינה קיימת.

*

אסיפת היסוד

ביום רביעי, ה-23 בדצמבר 1981, באולם בית ליוויק, רח' דב הוז 30, ליד פינת רח' גורדון, תל אביב, בשעה 7,30 בערב.

[המודעה פורסמה ב"הארץ", 18.12,81]

  1. בנובמבר 1981 החליק ראש הממשלה מנחם בגין באמבטיה ושבר את אגן הירכיים. הוא יצא מבית החולים בדצמבר ובא לדיון בכנסת כשהוא בכיסא גלגלים.