אנו מפרסמים כאן את אחד מהקטעים היחידים שהגיעו אלינו, שלא מחוגים המקורבים לשלטון בפולין, ואשר מציגים תוכנית פוליטית שלמה לשינוי. מאמר זה היווה חלק מאוסף של מסמכים לדיון שחוברו בתוך האירגון המחוזי של סולידאריות בווארשה.
* * *
עד כה לא הציגה הממשלה אפילו תוכנית רפורמות קצרת טווח, שתטפל במצב הכלכלי החמור, ותשים לה למטרה לייצב את החיים הקהילתיים שלנו. איננו יכולים לחכות בפאסיביות לתוכנית פעולה ממשלתית. המצב דורש פעולה מיידית והחלטית. האנשים העובדים, יותר מכל, הם אלה המעוניינים ברפורמה של הרפובליקה העממית הפולנית, ואכן – רק הם מסוגלים לבצע את הרפורמות הנחוצות.
חשוב במיוחד לפתח דיון רחב ממדים בתוך תנועת הפועלים על הרפורמות הכלכליות והמוסדיות הנחוצות. עליהן להציג בצורה מוחשית את החזון שלנו בדבר חברה המנהלת-את-עצמה. אסור לנו להתיר שוב מצב, שבו יוגשו לנו "מלמעלה", על ידי ועדה של מומחים, חוקים שיטפלו באיגודים מקצועיים, בצנזורה, בשלטון-עצמי ובמקומות-העבודה. איננו יכולים להפקיד את הפרספקטיבות לפיתוח הארץ בידי אף אחד, מלבד העם העובד בכללו.
היוזמה לדיון כזה דורשת, בראש ובראשונה, מידע מלא על המצב הכלכלי-חברתי. העיתונות של האיגוד המקצועי חייבת לתת דו"חות על המצב בתחומים שונים של המשק, על רמת החיים הכללית, יחד עם הצעות קונקרטיות לשינוי. נחוצה יותר אינפורמציה על יוזמות כלכליות. דבר זה נטלו כבר על עצמם פועלים בחלקים שונים של הארץ. יש לפתח את עבודתה של מועצת התכנון, באמצעות מועצות אזוריות וכן באמצעות ועדת-ההסכם; עליהן לעבד תוכנית מלאה לרפורמות כלכליות-חברתיות ולהכינה לדיון ציבורי.
להלן אנו מנסים לשרטט את הנקודות הדחופות ביותר, שתוכנית רפורמות כזאת חייבת לקחת אותן בחשבון. אנו נתרכז יותר מכל בבעיה של שינויים מוסדיים יסודיים.
1. משימות האיגודים המקצועיים העצמאיים
מטרת פעולת השביתה של "סולידאריות" במשך הקיץ היתה, יותר מכל, לזכות בזכות להתארגנות עצמית עצמאית של הפועלים. זה עתיד ליהפך לערובה המוסדית לכך שיותר לא יתייחסו בקלות לאינטרסים של המוני העובדים בפולין. אם "סולידאריות" עומדת להגשים שאיפה זו, אין היא יכולה להגביל את עצמה להגנת האינטרסים הכלכליים של הפועלים; היא חייבת להגן גם על האינטרסים שלהם כיצרנים. אם האיגודים המקצועיים החופשיים יגבילו את פעילותם לשטח של האינטרסים הכלכליים, זה יוביל בהכרח לתחרות בין קבוצות שונות של פועלים, שתקרע את תנועתנו לגזרים מבפנים. התוצאות של תחרות כזאת יהיו חיזוקו של מנגנון הממשלה; כאשר זה יעמוד מול אינטרסים סקטוריאליים, הוא יופיע בתפקיד של מתווך, כשהוא מקדם את האינטרסים שלו כאינטרסים של החברה בכללותה.
שמירה על סולידאריות בין האנשים העובדים וחיזוק אירגונם יוצרים את האפשרות להיכנס למאבק למען השתתפות בכל תהליך של קבלת-החלטות בעניינים חברתיים וכלכליים חשובים. השמירה על הסולידאריות הזאת היא גם תנאי מוקדם ליצירת גופים אותנטיים של ניהול-עצמי, המסוגלים לפקח על ניהול כל מקום עבודה, אזור והארץ כולה.
לך ואלנסה נישא על כתפי פועלים, לאחר חתימת ההסכם עם הממשלה שהביא לסיום השביתה ולהקמת האיגוד המקצועי העצמאי. התארגנות מלמטה למעלה
2. ניהול עצמי של פועלים
המבנים האירגוניים של "סולידאריות" איפשרו לה להתגבר על התפלגויות פנימיות ועל ייחודיות, שנשמרו עד כה בקרב הפועלים על ידי האיגודים המקצועיים הישנים (שהיו מאורגנים לפי מקצועות). המסגרות הנוכחיות לא רק הבטיחו את אחדות הפועלים בארץ ככלל (השביתה הסמלית באוקטובר הוכיחה זאת), אלא מאפשרות גם את הקמתם של גופים של ניהול-עצמי פועלי בראשו של כל בית-חרושת, אזור, ולבסוף גם בכל רחבי הארץ כולה.
ניהול-עצמי פועלי, ברמה של בית-החרושת, חייב לכלול את כל מקום העבודה. כשהוא מצויד בשיטות הנחוצות של קבלת החלטות ופיקוח, הוא חייב להחליט על הייצור ובעניינים חברתיים בבית-החרושת ככלל. בעת ובעונה אחת, עליו לפקח גם על ביצוע ההחלטות האלה על ידי ההנהלה והמנגנון. במיוחד, הוא חייב להיות מסוגל להחליט בנוגע למילוי משרות פנויות במינהל.
בבתי-חרושת רבים אפשר לראות את היווצרותו של ניהול עצמי פועלי אותנטי. האיגוד המקצועי החופשי חייב ליטול על עצמו את נושא הייצור, משום שבכנות, בתי-חרושת רבים מנוהלים בצורה בלתי-הולמת.
3. מקום העבודה
תיפקודו של הניהול העצמי של הפועלים, שעליו דיברנו למעלה, נקבע על ידי האוטונומיה של מקומות העבודה, המתבססת על תהליך התכנון המקומי. הניהול העצמי של כוח העבודה יהיה אשליה, אלא אם כן הוא יקבל תוקף על ידי האוטונומיה הכלכלית של בתי-החרושת. במובן זה, הבעיות של הניהול העצמי קשורות בקשר ישיר לשאלה של שינויים רדיקאליים בשיטה שבה מחוברות התוכניות המרכזיות, המגזריות והמפעליות, יחד עם הרפורמה השלמה של השיטה הכלכלית. לעניין זה יש לשלב את שאלת ההערכה של בתי-החרושת בידי המפקחים (לתוצאות של הרפורמות הכלכליות בהונגריה יש הרבה מה ללמד).
4. חקלאות
ניהול עצמי של המשקים השיתופיים, החייאת הקואופרציה האותנטית, ומעל הכל – הניהול העצמי של האיכרות, הם בין הבעיות הלוחצות ביותר, אם אנו חושבים לא רק על רפורמות מוסדיות, אלא על אסטרטגיה שתחלץ אותנו מן המשבר הכלכלי . את נקודת המפנה של אוגוסט, ואת הסיסמאות בדבר עצמאות וסולידאריות, יש להעביר במהירות האפשרית אל האזורים הכפריים, אל האיכרים.
החקלאות, שהתעלמו ממנה עד כה, והתייחסו אליה כמכשיר, ואשר לא זכתה להכרה גדולה יותר יחסית לכל בעיות האזורים הכפריים, חייבת להיעשות נושא מרכזי של עבודת התכנון.
אפילו עתה יש להפנות מגזרים משמעותיים של כוחות הייצור לייצורם של כלי-עבודה וחומרים הנחוצים לייצור החקלאי, אפילו במחיר של פגיעה במגזרי תעשייה המייצרים לצריכה. זהו דבר שעלינו לעשות עתה, לתועלת המגזרים היותר יעילים של התעשייה. נחוץ להילחם נגד הדוגמאטיזם בנושא זה. מה שקובע זו היעילות, ולא התארים הפורמאליים (משקים שיתופיים או יוזמה פרטית). דבר זה משמעותו דוגמאטיזם מכל סוג; אחד פורמאלי, האחר נובע מאי-הכרה במצב החקלאי האמיתי. לכן נחוץ לפתח ולחזק את כל הצורות של הניהול-העצמי בחקלאות. בשעה שיש לשים את הדגש על ניהול-עצמי של האיכרות, אסור לשכוח את מאות המיליארדים המוקפאים בסקטור הממשלתי. יש להשתמש בהון הזה. אף אחד לא יעשה זאת, ללא הניהול העצמי של הפועלים החקלאיים.
5. הסיים (הפרלמנט)
הניהול העצמי הפועלי לא יהיה במצב שבו יוכל למלא את תפקידו ולהפעיל לחץ על המנגנון המינהלי, עד שהקשרים בין מקומות-העבודה היחידים יובילו לתיאום פעולותיהם בקנה מידה אזורי, ועד שהניהול-העצמי האזורי יתאם את פעולותיו בקנה מידה כל-ארצי. מועצות הפועלים שהוקמו ב-1956 חסרו תיאום כזה. היום עלינו ללמוד את הלקח מהניסיון ההוא.
רק הסיים, הגוף העליון של הסמכות החוקית והמבצעת, יכול להבטיח את התיאום הנחוץ של הגופים האזוריים של הניהול העצמי.
בצורתו הנוכחית מייצג הסיים חברה שאינה קיימת כבר; חברה שנהרסה, שנשברה לחלקיקים, ושהשלטונות מסוגלים לתמרן אותה כרצונם. 1980 ראתה את הופעתה של חברה חדשה בפולין, חברה מאורגנת הרוצה ויכולה להגן על זכויותיה ועל ריבונותה. עד כה פעל הסיים כמסווה פרלמנטארי עבור השליטים האוטוריטאריים. בזמן שביתות אוגוסט, בשעה שגורל ארצנו היה תלוי על קרן הצבי, הסיים שמר על שתיקה. היום, על אף ניסיונות רבים לשנות את תפקידו החוקתי, ההחלטות החשובות ביותר מתקבלות מחוץ לו. הסיים מסכים עכשיו עם היחס הבלתי אחראי של השלטונות כלפי "סולידאריות" (בפרשת הרישום), ואינו מוחה נגד ההתערבות של כוחות חיצוניים בענייניה הפנימיים של פולין. העובדה שמחאה כזאת לא נעשתה על ידי הצירים, אלא על ידי 40,000 חברי "סולידאריות" במפעלי הפלדה על-שם לנין, היא רבת משמעות.
השיטה הפרלמנטארית הפולנית זקוקה לרפורמה יסודית. מיליוני הפועלים המאורגנים "מלמטה" חייבים לתבוע ייצוג אמיתי "למעלה". את כניסתם של נציגי האיגודים המקצועיים החופשיים לסיים יש לראות בעדיפות ראשונה. יש לערוך במהירות האפשרית בחירות חדשות לסיים ולמועצות הלאומיות, תוך הכנסת תקנות בחירה חדשות. התקנות החדשות חייבות להבטיח את זכותם של האיגודים המקצועיים החופשיים להציג את מועמדיהם ל"ספסלי הפועלים", שאותם יש ליצור בסיים, כדי שהמוסד הזה יוכל להחזיר לעצמו את הייצוגיות ואת האמינות.
הרפורמה של הסיים חשובה, מעל לכל, משום שמימושן של רפורמות סוציו-כלכליות מחייב קבלתם של מספר חוקים המטפלים בצורות החדשות של החברה. הדרך הפרלמנטארית היא דרכו של נושא-הכלים. זאת עלינו לזכור. וזאת גם הסיבה מדוע חייבים האיגודים המקצועיים ליטול חלק בהכנת החוקים האלה ובקבלתם.
כניסתם של נציגי האיגודים המקצועיים החופשיים לסיים אין משמעותה כלל שהאיגודים המקצועיים רוצים למלא תפקיד של מפלגה פוליטית, ולפתוח במאבק עם מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת על השלטון במדינה. כניסתם נחוצה כדי שהמפלגה תפסיק את התיימרותה למלא (אמנם בשם החוקה) תפקיד של מתווך, בלתי תלוי בחוקה, בשימה את עצמה מעל לסיים ומעל כל פיקוח מצד החברה. אין היא יכולה למלא את התפקיד המנהיג בארץ רק על בסיס הסעיף החוקתי, ועל יסוד שליטתה במנגנון הדיכוי. היא חייבת לזכות בזכות הזאת בחיים ממש, בבחירות דמוקרטיות ובסיים. אין היא יכולה, כפי שעשתה עד כה, לכפות את מצעה על החברה בדרך מינהלית; היא יכולה להגשימו רק דרך פעילות חבריה באיגודים המקצועיים, בשלטון המקומי ובמוסדות אחרים של ניהול עצמי. היום ניצבת תנועה איגוד מקצועית עצמאית מול המפלגה, והקשר בין שני מחנות אלה הוא בהמון חברי המפלגה, במיוחד במקומות-העבודה התעשייתיים הגדולים. יכולתה של המפלגה לשנות את עצמה ולהצטרף לתנועה שהחלה באוגוסט, תלויה בכושר החלטתם, ביחסם ובפעולתם [של חבריה]. אבל זה לא יכול לבוא בתנאים הקודמים של הנחיה ושליטה, אלא כמתן שירות.
[הפרק הקודם: ניסיונות לשבור את סולידאריות]
[הפרק הבא: סולידאריות עם "סולידאריות"]