‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 9: 29 באוגוסט 1980

‏מחדר הישיבות

‏אתמול, 28 באוגוסט, בשעה 11 לפני-הצהריים התקיימה ישיבה של הוועדה הממשלתית בראשות מר יאגלייסקי ונשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי בראשות ל. ואלנסה. המשא-ומתן התרכז בנקודות 3 ו-4 מתוך רשימת התביעות. הדיון על שתי הנקודות הראשונות נדחה בינתיים.

המשא-ומתן נפתח על-ידי ל. באדקובסקי, חבר הנשיאות של ועד-השביתה הבין-מפעלי. בהעלותו את האופי המחזורי של ההיסטוריה ואת התנכלות הצנזורה בחיינו הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים מאז המלחמה, ביטא באדקובסקי את החשש שהסכם על נקודה 3 עלול להיות בעל אופי זמני. הוא הסביר שלא מדובר בביטול הצנזורה, מכיוון שיש סודות כלכליים, מדיניים, צבאיים ואחרים, שגילוים עלול לפגוע באינטרס החיובי של המדינה. השאלה היא רק שאלת הערבויות המשפטיות, שתפקחנה על פעולותיה של הצנזורה ותאפשרנה זרימה אמיתית של מידע וחופש התבטאות לאנשים בעלי השקפות שונות. באדקובסקי הדגיש, שחיוני להציג את הבעיה בבהירות ולהרשות, באורח חד-משמעי, פרסומים עצמאיים.

‏מ. יאגיילסקי השיב שעמדת הוועדה הממשלתית עולה בקנה אחד – עקרונית – עם זו של ועד-השביתה הבין-מפעלי. רק פרטי דברים חייבים להיפתר.

נקודה מס' 4 הוצגה על ידי אנדז'יי גוויאזדה, חבר נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי. הוא דיבר בקצרה על משפטם של אדמונד זאדרוז'ינסקי, יאן קוזלובסקי, ומארק קוזלובסקי, והצביע על אופיים המגמתי של המשפטים ועל הפרת החוק שנתלוותה אללהם. למשל: הכנת המסמכים המזויפים, כדי להשיג הרשעה. גוויאזדה דיבר גם על ההתעללות הברוטאלית בשובתים ובאנשים שסייעו בידם; על היעדר פיקוח חברתי על אירגוני המשטרה, התביעה ובתי המשפט, העושה אותם חסינים מפני עונש. התוצאה מכל אלה: פחד ומרירות בחברה הפולנית.

‏חברים אחרים של נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי דיברו על הצורך לפקח על פעולות המשטרה והתביעה, ולהבטיח עצמאות של אמת לבתי המשפט. רק הסכם מהיר בשאלה זו יפיג את המתח שבין המדינה והחברה.

‏גוויאזדה הציג לפני הוועדה הממשלתית רשימה של אנשים הנרדפים בגין פעילותם החברתית, ותבע מסגן ראש-הממשלה התייחסות דחופה למקרים קונקרטיים. ראש הוועדה הממשלתית הבטיח לעשות כן. הוא הבטיח עוד, להסביר את פרשת המכתב של מינהלת הכנסייה הפולנית בדבר סילוף דרשתו של ראש הכנסייה באמצעי התקשורת. סגן ראש-הממשלה הדגיש באותה הזדמנות, שכוונת חברי נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי בהתייחסם לנקודה 4, עולה בקנה אחד עם זו של הוועדה הממשלתית, דבר המאפשר התחלה של משא-ומתן בקבוצות עבודה המורכבות מנציג הוועדה הממשלתית ונציגי ועד-השביתה הבין-מפעלי, בהשתתפות מומחים. מטרת המשא-ומתן: להבהיר עמדות ולעבד הסכם.

‏הדיון נדחה לשעה 6:00 בערב.

‏שולחן המשא-ומתן: במרכז משמאל, לך ואלנסה; מימין, סגן ראש הממשלה יאגיילסקי

 

הגיע הזמן, לדעתנו, שהוועדה הממשלתית תגלה הבנה כלשהי לתביעות השובתים בשעה שארצנו מצויה על סף שביתה כללית.

‏פרץ-החימה ששוחרר על ידי הפועלים באזור החוף יכול להיעצר רק באמצעות שינוי רדיקאלי בגישת המדינה אל הפועלים של פולין העממית.

‏בעת כזאת אל להם למנהיגים להמשיך ולאטום את אוזניהם לדבר החברה ולדרישותיה, ואנו מקווים שהם אכן הבינו זאת.

קומוניקאט מוועידת המועצה הכללית של הבישופות הפולנית

‏לרגל יום חגה של הבתולה מצ'נסטוחובה, התכנסה המועצה הכללית של הבישופות הפולנית לישיבה שלא-מן-המניין בראשות הקרדינל סטפאן וישינסקי, הארכיבישוף של פולין, בשמורה הלאומית של יאסנה גורה ב-22 באוגוסט.

1. המועצה הכללית של הבישופות הפולנית חשה דאגה עמוקה לטובת האומה, המדינה וכל אזרח, נוכח המצב הנוכחי של מתחים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בארצנו.

‏למתחים אלה יש כמה סיבות. הם מבטאים את אי-שביעות-הרצון שכירסמה בארצנו במשך שנים, ושהיא תוצאה מסידרה של טעויות. את אלה ניתן לתקן רק באווירה של שקט ושלום פנימי. המועצה הכללית של הבישופות הפולנית מביעה את הערכתה, גם לפועלים השובתים ולוועדיהם, וגם לשלטונות, על שמנעו הפרות של הסדר הציבורי. זוהי הוכחה לבשלות פוליטית ואזרחית. גישה זו מרשה לנו לקוות ששני הצדדים ימצאו פתרון לכל הבעיות, בדו-שיח הוגן בין ועדי-השביתה לבין נציגי השלטונות הפוליטיים והממשלתיים. זהו האינטרס של כל האומה.

‏פתרון מהיר של הבעיות האלה הוא חיוני. בדו-שיח שלהם חייבים שני הצדדים להיות מוכנים למצוא פתרונות שיתקבלו על דעת שניהם. הפולנים חייבים לדעת כיצד לדבר אלה עם אלה, לפתור את בעיותיהם בעצמם ולהחזיר את הסדר לביתם.

‏ההסכמים שנחתמו, כשהם מלווים בערבויות, חייבים לשים קץ לשביתות, כדי שהמשק הלאומי והחיים החברתיים יוכלו לתפקד בצורה נורמלית. שני הצדדים חייבים לכבד את התחייבויותיהם, בהתאם לעיקרון ש"הסכמים יש לכבד".

2. המועצה הכללית של הבישופות הפולנית, בהיותה בשירות האומה, מפנה את תשומת-לב הכל להנחיית כתבי-הקודש ביחס להתנהגות ולפעולה, שהם עקרונות של חיים, צדק ושירות האמת. בקוראה לעם לשמור על הסדר, השלום וההיגיון, היא מדגישה בתוקף, וחוזרת שוב באוזני הכל, שכיבוד זכויותיה הבלתי-ניתנות לביטול של האומה הוא תנאי לשלום פנימי.

‏בין הזכויות האלה נמצאות:

  • הזכות לאלוהים, לחרויות אזרח מלאות, לחופש דתי ולחופש פעולה לכנסייה, ולסובלנות אמיתית, ולא רק פורמאלית, לאמונות של אחרים;
  • הזכות לקיום הוגן לכל משפחה ולחינוך ציבורי לפי אמונתו של כל אחד;
  • ‏הזכות לאמת, הנובעת בין היתר מזרימה של מידע אמיתי, ומדו-שיח הגון בין השלטונות הציבוריים לבין החברה;
  • ‏זכותו של אדם לדעת את ההיסטוריה השלמה של ארצו ואת כל תרבותו הלאומית, הזכות לדעת את האמת ולבטא אותה בחופשיות, הזכות לחופש הדיעה;
  • הזכות ללחם לכל, בהתאם לצורכיהם;
  • ‏הזכות לבעלות פרטית על אדמה חקלאית. מימוש הזכות הזאת, על ידי יצירת תנאים נוחים להתפתחות המשקים הפרטיים, תעשה אותם יותר יעילים, תחזק את קשרי המשפחה, תקשור את האנשים לאדמתם: כל זה משרת את צורכי המדינה בפולין;
  • הזכות לעבודה המבוצעת בכבוד ובחרות, להם ראוי העובד;
  • הזכות לתמורה צודקת על עבודה;
  • ‏הזכות להיפגש, לבחור נציגים עצמאיים וועדים אוטונומיים.

‏בשאלה אחרונה זו אומרת מועצת הוותיקאן, בין היתר: "בין הזכויות הבסיסיות של האדם נמצאת זכותם של הפועלים להתאגד בחופשיות באיגודים שמייצגים אותם נאמנה, ואשר עוזרים לתת לחיים הכלכליים של הארץ צורה מתאימה, ומכאן, זכותו של כל פועל להשתתף בצורה חופשית בפעולות של האירגונים האלה בלי להיות נתון לדיכוי".

‏להלן כמה זכויות שראוי להדגישן:

3. העם הפולני זקוק לתחייה חברתית ומוסרית אמיתית, כדי להחזיר לעצמו את ביטחונו בעצמו, בעתידו, בכוחו, וכדי לעורר את המרץ המוסרי ואת רוח ההקרבה הנחוצים כדי לעשות את המאמץ העצום שמצפה לכולנו. עליו לבסס מחדש ללא דיחוי את האמון בין החברה והמדינה, כדי לבנות במאמץ משותף עתיד טוב יותר לארץ ולהבטיח את האינטרסים של האומה והמדינה.

‏נקודה 13 ברשימת התביעות

‏סעיף 13 ברשימת התביעות של ועד-השביתה הבין-מפעלי אומר: "בחירת כוח-האדם תיעשה על בסיס כישוריהם ולא על פי חברותם במפלגה". הבה נסתכל מקרוב בבעיה המועלית על ידי סעיף זה. אנו קיבלנו את החוזר מיום 16.1.77, החתום על ידי מנהל המספנה בגדאנסק, קלמנס גנייך. חוזר זה עוסק ב"איחוד העקרונות והאמצעים של קבלת ההחלטות בענייני כוח-האדם במסגרת ועד-המפעל ותאי המפלגה". במילים אחרות, הוא מסביר את העקרונות שלפיהם נבחרים נושאי המשרות הבכירות, כפי שהם מתבצעים עתה. ניתוח קצר של החוזר יבהיר את המשמעות של נקודה 13 ברשימת התביעות. (ברשימת התביעות שפורסמה בביולטין סולידאריות מס' 2, מופיע סעיף זה במספר 12 – המערכת).

‏בחוזר שלו מודיע מנהל המספנה לנציגיו, מנהלי המחלקות וראשי הסקציות, שעל ועדי-הפועל המפלגתיים לאשר את המינויים למשרות הבאות: 13 משרות הכוללות את "ראש הסדנה, עוזר לראש הסדנה, ראש צוות, ראש קבוצת פועלי בניין, מנהל עבודה ומהנדס בניין". התהליך המוביל לאישור המינויים כולל "התייעצויות עם מזכיר האירגון המפלגתי הבסיסי", ואת שמות "המועמדים למשרות אלה, יחד עם תיעוד מלא עליהם, על ראש המיגזר הנדון להציג לפני ישיבת המפלגה".

‏בנוסף לכך כולל החוזר הערה זו: "המינויים למשרות אחרות (ולכן לכל המשרות: ל-13 הנזכרות למעלה ולכל המשרות האחרות) חייבים לקבל את אישור הוועד-הפועל של המפלגה במפעל".

‏התהליך כולל התייעצויות "שמקיים סגן מנהל המספנה עם מזכיר הוועד-הפועל של המפלגה במפעל, על בסיס ההצעות שהוגשו מקודם לוועד-הפועל של המפלגה".

‏אפשר לראות בבירור את תלותו של סגן מנהל המספנה – הממונה על ענייני כוח-אדם –  בוועד המפלגה במפעל. סמכות ההכרעה נמסרת למנגנון המפלגה, שהוא לבדו יכול למנות את הטוב בעיניו למשרות חשובות. כדי לשפר את המצב במפעל, חיוני לשחרר את התהליך הזה מתלותו במנגנון המפלגתי.

‏החוזר מזכיר גם נסיעות לחו"ל. להלן דברי המנהל בנושא זה: "מועמדים המוצעים לנסיעה לחו"ל לחתימה שם על חוזים ולדיון בשיטות טכנולוגיות הנהוגות על ידם, או ללמוד אותן שם, לנכוח בוועידות ובסימפוזיונים שם, ולהתייעץ עם אנשי מחקר, וכאלה שיקבלו סמכות לקבלה טכנית של אוניות או לדיון על חוזים – כל אלה חייבים לעבור את אישורו של מזכיר המפלגה".

‏בהכרח עולה השאלה, האם הוועד המפלגתי אכן מוכשר לטפל בכל השטחים האלה? או שמטרת העניין היא יותר לעשות את כל המפעל כפוף למפלגה? נראה לנו, שהמפלגה – בשאיפתה לפקח וליהפך לפטרון של כל תהליך הייצור – שוכחת שהסמכות היא עניין של אמון, של יושר ושל קשרים אותנטיים עם החברה. המפלגה איבדה את הסמכות הזאת, ויהיה לה קשה מאוד להחזירה לעצמה.

‏העורכים

‏הודעת נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, יום חמישי, 28 באוגוסט (אחר-הצהריים)

‏ביום רביעי אחר-הצהריים המשכנו במשא-ומתן של קבוצת-העבודה שהוקמה על ידי הוועדה הממשלתית ושל נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, בהשתתפות מומחים משני הצדדים. המשא-ומתן התנהל על הנקודה הראשונה בתביעות הפועלים: הקמתם של איגודים-מקצועיים חדשים, עצמאיים ואוטונומיים, ופעילויותיהם בעתיד. בעיקר היה זה עניין של:

  • הפיכת ועד-השביתה הנוכחי לוועדים מייסדים של איגודים מקצועיים, והפיכת ועד-השביתה הבין-מפעלי לוועד מייסד בין-מפעלי של האיגודים המקצועיים;
  • יצירת בסיס חוקי לקיומם של איגודים חדשים ולפעילותם, ובמיוחד הצורך לשנות את החוק בדבר האיגודים המקצועיים ולהכללתם של נציגי האיגודים המקצועיים החדשים בחיבור החוק החדש הזה;
  • דרך פעולתם של האיגודים המקצועיים החדשים, זכותם לפקח על –  ולהשתתף בקבלת ­–  ההחלטות במפעלים ובכל הארץ;
  • מעמדו של האיגוד המקצועי שאנו מקימים בתנועה האיגוד-מקצועית הבינלאומית;
  • העמדה שיאמצו האיגודים המקצועיים החדשים כלפי השיטה הנוכחית בפולין.

‏המשא-ומתן יימשך לאחר שנשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי תגיש את הצעותינו בנושאים אלה. מאז אתמול בערב מתנהלת העבודה לגיבוש הצעות אלה.

חדשות אחרונות

‏הואיל והוועדה הממשלתית נקטה עמדה רק ביחס לנקודות 3 ו-4, נדחה המשא-ומתן שנועד להתחדש בשעה 6:00 בערב.

ועד-שביתה בין-מפעלי בוורוצלאב

ב-26 באוגוסט הוקם בוורוצלאב ועד-שביתה בין-מפעלי. עד כה הצטרפו לשביתה 43 מפעלים. דרישות השובתים ותביעותיהם זהות לאלה שבגדאנסק.

‏הניסיון ליצור קשר עם גדאנסק לא הניב עדיין תוצאות. משלחת של שמונה אנשים שיצאה מוורוצלאב ב-26 באוגוסט נאסרה ליד בידגושץ'. ב-27 באוגוסט יצאו שני אנשים אחרים מוורוצלאב, אך טרם קיבלנו ידיעה כלשהי מהם. אנו יודעים שהגיעו לשצ'צ'ין.

‏פעילי איגודים מקצועיים בבריטניה מביעים סולידאריות

‏ועד-השביתה הבין-מפעלי בגדאנסק קיבל זה עתה איגרת מאירגון פעילי האיגוד-המקצועי הבריטי. שם האירגון: הוועדה הארצית של אנשי השורה למאבק למען הזכות לעבודה. האיגרת מבטאת לא רק סולידאריות עם השובתים הפולנים, אלא גם מציגה את הבעיות שבפניהן ניצבת כיום התנועה האיגוד-מקצועית הבריטית.

‏ייתכן שעדיין מוקדם לראות את קשיי עמיתינו הבריטים כקשיינו שלנו, אך נראה לנו שהם ראויים לא רק למחשבה אלא גם לדיון אצלנו. להלן נוסח האיגרת:

‏אחים ואחיות יקרים,

‏אנו שולחים לכם ברכות-אחווה ומאחלים לכם הצלחה בשביתתכם. נחישות החלטתכם תהווה מודל לכל האיגודים המקצועיים בעולם.

‏קיומם של אירגונים עצמאיים של מעמד הפועלים הוא תנאי מוקדם למאבק למען העלאת השכר ושיפור תנאי העבודה ולמען הזכויות שבעבורן נלחמנו במשך שנים רבות.

‏אנו מעריכים את מאבקכם ומכירים בחשיבותו, מכיוון שאנו ניצבים בפני בעיות דומות לשלכם. בבריטניה נבחרים עסקני האיגוד המקצועי באורח חופשי, אך אנו מבינים שדמוקרטיה אמיתית אינה רק עניין של בחירות.

‏בארצנו אנו נאבקים עתה –

  • ‏למען דבקותם של הנציגים הנבחרים בהחלטות שהתקבלו באסיפותינו;
  • ‏למען הזכות לפטר ממשרתו כל עסקן איגוד-מקצועי שאינו מספק את דרישותינו;
  • ‏על כך שכל שביתה תזכה בתמיכתם המוסרית והכספית של האיגודים המקצועיים;
  • ‏על כך ששכרם של עסקני האיגוד המקצועי לא יעלה על שכרם הממוצע של חברי האיגודים.

‏אל תהססו להודיענו אם יש דבר-מה שאנו מסוגלים לעשותו, כדי ליישם את הסולידאריות שלנו עימכם הלכה למעשה.

ג'ון דיסון
מזכיר ארצי

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 8]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 10]