‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 7: 27 באוגוסט 1980

‏הודעה לעיתונות של נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי

‏ב-26 באוגוסט בערב התקיימה פגישת עבודה בנוכחות נציגי הוועדה הממשלתית, ובראשם מושל מחוז גדאנסק, יז'י קולודז'ייסקי, ונציגי נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי בהנהגת אנדז'יי גוויאזדה. כמו כן נכחו בפגישה מומחים מטעם שני הצדדים.

‏הפגישה הוקדשה לדיון בבעיות הנוגעות לתביעה הראשונה שלנו; המשא-ומתן יימשך. התוצאות שהושגו על ידי קבוצת העבודה יועמדו על סדר-היום של הפגישה בין הוועדה הממשלתית לבין ועד-השביתה הבין-מפעלי. פגישה זו, שנקבעה להערב בשעה 22:15, נדחתה למחר, 21 באוגוסט, בגלל נסיעת סגן ראש-הממשלה מר יאגיילסקי, אשר היה צריך להיות בפגישת הלשכה הפוליטית בווארשה (בשעה 22:00).

‏הרכב הוועדה הממשלתית שקיבלה ייפוי-כוח לשאת-ולתת עם ועד-השביתה הבין-מפעלי

  1. נשיא: סגן-נשיא מועצת השרים, הפרופסור מייצ'יסלאב יאגיילסקי;
  2. מזכיר ראשון: ד"ר תאדיאוש פישבאך;
  3. מושל מחוז גדאנסק, הפרופסור יז'י קולודז'ייסקי;
  4. השר לכלי-עבודה ממוכנים ולתעשיית המכונות החקלאיות, אנדז'יי ידינאק;
  5. נשיא המחלקה לתעשייה ולבניין המסונפת לוועד-המרכזי של "מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת", זביגנייב זיילינסקי;
  6. סגן השר למינהל המקרקעין ולהגנה על איכות הסביבה, מיכל זובלוביץ';
  7. סגן השר לתעשיית המכונות, קשישתוף קוצ'ינסקי;
  8. סגן השר לסחר-חוץ ולכלכלה ימית, תאדיאוש זילקובסקי;
  9. סגן שר התחבורה והתקשורת, סטאניסלאב וילופק;
  10. סגן השר לסחר-פנים ולשירותים, ביילסקי.

‏מומחים:

  1. פרופסור יוזף פאיסטקה, כלכלן;
  2. פרופסור אנטוני ראיקייביץ', מדעי החברה;
  3. פרופסור יאקייביץ', משפטן.

‏מהאיכרים לפועלים השובתים

‏ב-20 באוגוסט 1980 חברו יחד ועדי ההגנה-העצמית של האיכרים של כל פולין וכל עורכי בטאוני האיכרים העצמאיים לנסח "פנייה אל הפועלים השובתים".

‏חברי המוסדות העצמאיים של האיכרים מתארים לפני הפועלים את המצב הנורא של האזורים הכפריים בפולין . הם טוענים שהמדינה מעדיפה את החוות הממשלתיות (פ.ג.ר.) ואת הקואופרטיבים החקלאיים על חשבון המשקים הפרטיים. הם מתארים את הקשיים שיש להם בהשגת מזון לבעלי-החיים שלהם, או בהשגת אמצעי-ייצור אחרים. הם מתלוננים על העלייה המתמדת בעלות הייצור, על החריגות מסמכות של השלטונות והביורוקרטיה אשר מדכאים את הכפריים, על שיטת הפנסיה הבלתי-צודקת ועל הדיכוי שנתונים לו פעילים אמיתיים מקרב האיכרים.

"אנו חייבים לדבר על דבר שאין להסכים לו", אנו קוראים בפנייה זו, "במשך 35 שנים הסיתו הממשלה והמפלגה את האוכלוסייה לשנוא את האיכרים. עבודתנו וחלקנו כספקי מזון לא נלקחו כלל בחשבון. "יחפנים", "גושי עפר" וכיוצא-באלה הם ביטויים שאנו שומעים מתושבי הערים. במשרדים מקבלים את פנינו בבוז, מתעבים אותנו כשאנו מצטרפים לתור בחנויות בעיר, אף על פי שבבית יש לנו רק לחם, מלח, סוכר ודייסה. תושבי העיר רוצים לרמות אותנו בכל פעם שאנו קונים משהו. הם מפיצים סיפורים על הכנסתנו ועל עושרנו, אך עליכם רק לבקר בכפר כלשהו, ולהיכנס לאחד הבתים, כדי להבין שאלה הן אגדות בלבד. המדינה מנסה לפלג אותנו ולעורר מריבות בינינו, ואנו חייבים לעשות כל שביכולתנו כדי להתאחד.

‏"כל מה שכתבנו כאן מהווה את תוכנית-המינימום שלנו להכנסת שינויים באזורים החקלאיים. לאחר ייצוב הכלכלה הלאומית יהיה נחוץ לבצע רפורמה אגרארית. אין אנו רוצים חלוקה מחדש של הקרקע, אלא ספר-חוקים חדש, מוסדות אוטונומיים חדשים ושיטה קואופרטיבית אמיתית. האיכר חייב להיות חופשי להחליט בכל עניין הנוגע לקרקע, מלבד שאלות הקשורות להגנה. אם לא, תאיים עלינו תמיד סכנת הרעב. אם לא ייעשו שינויים ברוח הצעותינו, יישארו פחות ופחות צעירים בחקלאות, ויהיה לכן ייצור קטן יותר ויותר. אז יגשימו המדינה והמפלגה במהרה את מטרתם האסטרטגית והמשקים המשפחתיים ייהרסו.

‏כל העם חייב להיות מעוניין בהצלת המשק המשפחתי. לכם בערים, בבתי החרושת, חסר איגוד מקצועי הולם, לא מכבדים את זכויותיכם; אך אנו בכפר, אלינו מתייחסים כאל עבדים. לראש הקומונה ולמזכיר "מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת" יש סמכות מוחלטת ביחס אלינו. כל רגע הם יכולים לקחת את אדמתנו מידינו, לנשל אותנו, להעביר את ילדינו לבית-ספר מרוחק, לאסור עלינו לסיים בניית בית, לגייס את בנינו לצבא כדי לשלוח אותם לעבודה בחווה ממשלתית. ראש הקומונה, ולא אנחנו, הוא שמחליט מה עלינו לגדל, מתי עלינו לקצור, בלי לדאוג לרווחינו. לעיתים קרובות הוא שולח לנו מכונות ממשלתיות כדי לאסוף את יבולנו, כאשר היבול עדיין לא בשל. בכמה אזורים לוקחים מאיתנו את האדמה, ונותנים לנו אחרת בתמורה. אנו תלויים בשיגיונותיו של ראש הקומונה אפילו כאשר אנו קונים שק מלט, לוח בעל שלוש רגליים, או חומרים אחרים. כדי להשיג כל דבר מהדברים הללו עלינו לכתוב בקשה, להביאה לראש הקומונה, לקנות בולי-מס. אנו מפסידים שליש מזמן הייצור כדי לבצע את העניינים הרשמיים הפורמאליים הללו, ובציפייה במסדרונות. למעשה אין שום דרך לפקח על ראש (הקומונה), שום דרך לערער על החלטתו. הוא מסוגל להרוס את הקומונה תוך שנה, אך אנו איננו יכולים להתלונן.

‏כאיכרים אנו מבטאים סולידאריות מלאה איתכם, הפועלים, ותומכים בתביעותיכם.

‏ולסיום נחזור על דברינו – אם הם ימשיכו להרוס את החקלאות הפולנית, לא יעלה בשר ולא מזון אחר על השולחנות בפולין. הצלת המשק המשפחתי חייבת להיות עניינם של כל הפולנים".

‏הפנייה אל הפועלים השובתים חתומה על ידי:

‏הוועדה להגנה-עצמית של האיכרים מאזור גרוייץ
הוועד להגנה-עצמית מאזור לובלין
‏הוועד להגנה-עצמית מאזור שצ'וב
‏הוועד של האיחוד העצמאי של החקלאים
‏מערכות ביולטיני המידע של זברושה דוזה, פלאצובקה, החקלאי העצמאי, וייס שצ'ובסקה
‏לך ואלנסה נישא על כתפי איכרים

 

‏הצהרה של עיתונאים פולנים

‏נוכחותם של עיתונאים רבים מן העיתונות והטלוויזיה העולמית היא הוכחה חותכת לעניין שמעורר ועד-השביתה הבין-מפעלי, וכך גם גורל האוכלוסייה הפולנית בכללה. אלה שלא קיבלו אשרת-כניסה מקצועית באו עם אשרת-תייר כדי למלא את חובתם כעיתונאים. נוכחותם של כמאתיים עיתונאים, וצוותי טלוויזיה רבים, היא שאיפשרה לעיתוני המערב לתת כיסוי מלא (למה שקורה בפולין) בעמודיהם הראשונים, במשך השבועיים האחרונים.

צוות של עיתונאים פולנים נמצא גם הוא במקום. אלה הם נציגי העיתונים הבאים: "פוליטיקה", "קולטורה", "ליטראטורה", "גלוס ויבז'זה", "קורייר פולסקי", פראבו אי זיציה", "קוליסי", "פ‏אנוראמה", "גאזטה רובוטניצה", "פרספקטיבי", "צ'אס", "שטאנדאר מלודיך", "זיציה וארשאווי", "טריבונה לודו". כמה מהם, בהבינם שהגירסה בדבר המאורעות שנותנת עיתונות המחוז והטלוויזיה רחוקה מאוד מהאמת, חתמו ב-26 באוגוסט על הצהרה. למרות המתינות בצורתה ובתוכנה, יכולה הצהרה זו להיות סימן ראשון לשביתה של עיתונאים פולנים. להלן נוסח ההצהרה:

"אנחנו, עיתונאים פולנים הנמצאים בגדאנסק במהלך השביתה, מצהירים שהרבה מהחדשות שפורסמו עד כה, ובמיוחד הצורה שבה הגיבו עליהן, אינן תואמות את מה שקורה כאן. מצב עניינים זה מוביל למידע מסלף. ניתוק הקשר הטלגרפי, וחוסר האפשרות לפרסם חומר שיראה את העובדות באורן הנכון, מדכאים אותנו מאוד ומונעים אותנו לגמרי מלמלא ביושר את חובותינו המקצועיות.

‏אנו סבורים, שלתת לאוכלוסייה את הסיפור המלא של המאורעות יכול רק לתרום לפתרון הסכסוך ולתרום להתפתחות החברתית בעתיד".

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 6]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 8]