‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 5: 26 באוגוסט 1980

‏הודעה לעיתונות מטעם ועד-השביתה הבין-מפעלי

25 באוגוסט 1980, שעה 3:55 אחר-הצהריים

‏הפגישה הראשונה עם הוועדה הממשלתית (שבת, 23 באוגוסט) הסתיימה בהחלטה להמשיך בשיחות. עדיין לא נקבע לכך שום תאריך. על הוועדה הממשלתית לקחת את היוזמה בעניין. אנו חוזרים על כך, שאנו התנינו כתנאי מוקדם לחידוש המשא-ומתן את חידוש הקשר הטלפוני עם יתר חלקי הארץ, ובמיוחד עם וארשה ושצ'צ'ין. אנו מצטערים לומר, שעל אף פתיחת המשא-ומתן והמאורעות החשובים של אתמול, הוועדה לא ענתה, והקשר הטלפוני עדיין מנותק.

‏תוצאת המגעים האחרונים עם השלטונות

‏אתמול, 25 באוגוסט, ניהלו נציגי ועד-השביתה הבין-מפעלי בוגדאן ליס ו-ל. באדקובסקי משא-ומתן טלפוני עם ראש עיריית גדאנסק, י. קולודז'ייסקי. לבסוף גילה י. קולודז'ייסקי את עמדת הוועדה הממשלתית בנוגע לחידוש הקשרים הטלפוניים. ראש העירייה אמר לנו שהקשר עם שצ'צ'ין יחודש מייד, ושהקשר עם וארשה נמצא בתהליך של פתיחה מחדש. פרטים מלאים יותר על כך יינתנו על ידי ראש הוועדה הממשלתית כאשר יתחדש המשא-ומתן. ראש העירייה קבע שהקשר עם יתר חלקי הארץ יחודש עם התקדמות המשא-ומתן.

‏נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי החליטה להעמיד להצבעה את ההחלטה לחדש את המשא-ומתן. כל המשלחות המאוגדות בוועד-השביתה הבין-מפעלי הצביעו נגד, משום שהצעותיו של י. קולודז'ייסקי אינן עונות על התנאים שהוצבו לחידוש המשא-ומתן. לאחר ההצבעה פירסם ועד-השביתה הבין-מפעלי הודעה מיוחדת לעיתונות, שתוכנה כדלהלן:

‏הודעה מיוחדת לעיתונות, 25 באוגוסט 1980, שעה 7:30 בערב:

‏זאת לידיעת נציגי ועדי-השביתה: מאחר שהתנאים שהוצבו לחידוש המשא-ומתן, כלומר – הקמתם מחדש של הקשרים הטלפוניים עם יתר חלקי הארץ, לא נענו עדיין, החליטה נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, בהתאם להחלטת האסיפה הכללית של ועד-השביתה הבין-מפעלי, לא לפתוח היום במשא-ומתן.

ברגע האחרון

‏אתמול בלילה נפגשו נציגי נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, ל. באדקובסקי ו-ב. ליס, עם ראש עיריית גדאנסק, י. קולודז'ייסקי. שני הצדדים הסכימו לחדש את המשא-ומתן אפילו אם לא יחודש הקשר עם יתר חלקי הארץ – מאחר שהקשרים עם וארשה ושצ'צ'ין כבר חודשו. כמו כן הושג הסכם בעניין שידורי הרדיו והטלוויזיה. מחר יפרסמו העיתונים, הרדיו והטלוויזיה בכל רחבי הארץ הודעות לעיתונות על התקדמות המשא-ומתן במספנה בגדאנסק. באותה עת תשדרנה תחנות מקומיות בשלוש הערים תוכנית באורך 20 דקות, שבהכנתה יטלו חלק נציגים של ועד-השביתה הבין-מפעלי.

‏העורכים
 
‏שובתי גדאנסק ליד המשרד של "מועצת העובדים" הרשמית במספנה

 

‏גילוי-דעת של הקונפדרציה למען עצמאות פולין

‏במשך השבועות האחרונים היתה פולין במצב של משבר חריף, שמצא את ביטויו הברור ביותר בשביתות שהקיפו את הערים, הנמלים ובתי-החרושת של החוף הבלטי. זהו משבר כלכלי שגילה פגמים כה גדולים בשיטה, והיעדר כזה של אמון בשלטונות, עד שנהפך למשבר פוליטי. גם אופי השביתות השתנה לפי הקווים האלה. הראשונות היו תגובה לעליות במחירי הבשר, והגבילו עצמן לתביעות בנושאי שכר ותנאי-עבודה. היום תובעים פועלי החוף ריבונות לנציגים הנבחרים בבחירות חופשיות, שלא תחת פיקוח המפלגה, ואת חופש הביטוי. הם תובעים זכויות אזרח ורפורמות במינהל. את החוק יש לכבד, ויש להסדיר את כל השיטה הכלכלית. המפלגה השלטת יושבת על ספסל הנאשמים; והיא נשפטת על ידי המעמד שממנו צמחה לכאורה, ושבשמו היא מתיימרת למשול.

‏מה שהביא למשבר הכלכלי היו שגיאות שנעשו במשך שנים רבות בניהול המשק הלאומי, שגיאות שנגעו בכל שטחי החיים ובכל מיגזרי הייצור. צוות החליף צוות, אך לא הושגה שום הצלחה בתיקון המשגים, אפילו כאשר היתה הכרה בשגיאות. שגיאות אלו הפכו לחלק בלתי-נפרד של השיטה עצמה; זוהי שיטה שממנה אין המפלגה יכולה לחרוג מסיבות פוליטיות, מפחד שמא תאבד את שליטתה המלאה על החברה. המפלגה כפפה את המטרות הכלכליות למטרה הפוליטית הזאת. מסיבות פוליטיות היא תומכת בשיטה של תיכנון מרכזי, זכויות-יתר לחקלאות השיתופית והשקעות בלתי-רווחיות. מסיבות פוליטיות מנהלת הממשלה עיסקאות חסרות ערך בלי לדווח עליהן לאומה, ומסיבות פוליטיות היא מבזבזת סכומים עצומים על הוצאות בלתי-פרודוקטיביות כמו החזקת המנגנון העצום של המפלגה וכוחות-הביטחון. ההוצאות הצבאיות הן בעיה מיוחדת. בזה מעורב שוד רכוש האומה על ידי הקבוצות השליטות במפלגה ובמדינה, ושימוש בקרנות ההשקעות בהתאם ליריבויות הפנימיות של קבוצות שונות.

‏לסיום, במשך שנים רבות, במקום לבצע את הרפורמות היסודיות שהוצעו על ידי המומחים, המוסדות המדעיים והעם בכללו, הם נהגו לסתום את החורים על ידי העלאות מחירים ומשכורות, וכך הגדילו רק את האינפלציה. הם השמיעו את קול האזעקה וביקשו הלוואות מכל אחד; וכדי לשלם אותן חזרה היה עליהם לשדוד את השוק הפנימי מהסחורות הבסיסיות ביותר, כשהם מייצאים כל דבר, החל בתותי-בר וכלה בכוח-אדם מיומן.

‏מדיניות הממשלה מנוגדת לטובת הארץ; מסיבה זאת מוחים נגדה בצורה חריפה ביותר פועלי המפעלים המודרניים והיעילים ביותר... האנשים שמוחים הם אלה שיש להם הכי הרבה מה לומר בנושא זה, הלוא הם עובדי המספנות, הסוורים, הימאים. אולם, האם היו צריכות המחאות ללבוש צורה של שביתות, אשר הביאו הפסדים חדשים לארץ ויצרו כה הרבה סבל לפועלים, למשפחותיהם ולכל העם? וכי איזו צורה אחרת יכלו ללבוש, כאשר השלטונות לא התייחסו לכל סימני האזעקה ולכל הקריאות לרפורמות, כאשר הם חסמו את כל דרכי המידע וההתייעצות, סתמו את פי העיתונות והרסו את המוסדות המייצגים. לא היו אלה הפועלים שבחרו בעימות; הם נדחפו לכך. היו אלה בדיוק הפועלים אשר נתנו לשלטונות, לכל הארץ ולכל העולם שיעור במתינות, במשמעת ובריאליזם. תביעותיהם נשמרו בתוך המסגרת החוקית, זו של האמנות הבינלאומיות על איגודים מקצועיים ואמנת זכויות האדם. הפועלים הם הם אנשי החוק והסדר בפולין היום. והם נתקלו בהאשמות כאילו הם מאיימים על השיטה, כאילו הם מושפעים על ידי תעמולה אנרכיסטית ואנטי-סוציאליסטית; והיו גם איומים מוסווים עם רמיזות מוכרות מאוד לאיום מבחוץ. כאילו שום דבר לא השתנה בארץ ובעולם מאז יוני 1956. הממשלה אמרה אותם דברים כמו ב-1970 וב-1976. ובכל פעם נאלצה לחזור בה מדבריה בתוך כמה ימים. כמובן, מעמד הפועלים יצא כמנצח מכל המשברים האלה, אך על המפלגה היה לתת דין-וחשבון על השגיאות שבוצעו בעבר.

‏המשבר הנוכחי הראה בבירור שהשלטונות אינם מודעים כלל למצב הרוח בחברה; התגלתה גם אי-היעילות של מנגנון המפלגה העליון. פועלי המספנות השובתים, והפועלים במפעלים אחרים בחוף הבלטי שיצאו בשביתת סולידאריות איתם, אינם מאיימים לא על הסוציאליזם ולא על הביטחון הלאומי.  במקומות העבודה עליהם השתלטו, מקומות עבודה שלפי חוקת הרפובליקה העממית הפולנית שייכים להם, החיו הפועלים את העקרונות והאידיאלים של החוק, שהם רחוקים מאוד משיטותיה של הממשלה. שם נוצרה מידה גדולה של אחדות לאומית, שהתעלתה מעל לחלוקות ולהבדלים, רגש אמיתי של בעלות משותפת ואחריות לארץ.

‏הפועלים, וכל החברה, יודעים מהי המציאות הגיאו-פוליטית. זהו כמובן עניין של הגנה על הארץ מהתערבות של ברית-המועצות. אולם, מה יעשה את ההתערבות הסובייטית סבירה יותר ביחס לפועלים הפולנים? ‏האם תעשה זאת הדרישה להסדרת המשק ולמתן צורות אמיתיות של ייצוג, או אם תיכנס הארץ למצב של תוהו-ובוהו, שייצור תהום בין השלטונות מצד אחד והמוני הפועלים והחברה בכללה מצד שני – תהום שתהיה טעונה חומר-נפץ יותר ויותר?

‏מטרת השובתים ברורה – שיפור מיידי ברמת-החיים ובתנאי העבודה ויצירת מוסדות שייצגו באמת את כוח העבודה. שני הדברים הללו הם חיוניים: רק גופים מייצגים כאלה יכולים להבטיח שהוויתורים וההישגים שהושגו עד כה יישמרו, והם חיוניים גם לתיפקוד הנכון של המדינה. גופים מייצגים כאלה יכולים להפוך לשותפים של השלטונות בדיונים על פריון-העבודה והשכר, דבר שיסייע להציל את הארץ מתוהו-ובוהו. בתובעם גופים מייצגים כאלה מספקים הפועלים אמצעי למנוע את התמוטטותה הכלכלית של פולין. בעודם נענים לתביעות השכר דחו השלטונות תביעות שהם מכנים "פוליטיות", ובכך רוקנו מתוכן את הוויתורים האחרים שלהם. אנו מקווים שבמהלך דיונים נוספים יתעלה אולי האינטלקט הפוליטי על קשי-העורף.

‏מהלך השביתות והיקפן הראו שהפועלים, באחדות ספונטאנית של הלך-הרוח, הפעולה והתביעה, התגברו על חוסר האירגון שלהם ועל הקשיים העצומים העומדים בדרך הפעולה המשותפת והעברת המידע. אנו מאמינים שהם ימשיכו בהחלטיות, בסולידאריות ובדרכי-שלום. אנו מאמינים שבשם האחדות, ולנוכח ניסיונות המפלגה לפלגם, הם יעלו רק אותן תביעות שיזכו בתמיכה כללית.

‏בפעולותיהם מבטאים הפועלים את המחשבות, הרגשות והשאיפות של האומה הפולנית כולה. השלטונות חייבים להבין, לכן, שאין טעם לנסות להשתמש בכוח. לצד השובתים עומדת התנועה האיגוד-מקצועית הבינלאומית, והרוב הגדול של דעת-הקהל בעולם. הם שומרים על איפוק, על מאבק שקט ללא שפיכות-דמים אשר, כך אנו מאמינים, יהיה כזה עד הסוף, מאחר שאנו יודעים שבו תלוי לא רק גורלם של הפועלים הפולנים, לא רק גורלה של פולין כולה, אלא גורלה של אירופה כולה.

‏תנועת השביתה הציבה את השלטונות בפני עובדה מוגמרת. תמיכת כל החברה יכולה להבטיח שהיא תישא פירות, בדמותם של שינויים למען חיים טובים יותר לעמנו.

‏הקונפדרציה למען עצמאות פולין
21 באוגוסט 1980

יומן הדיכוי

‏שקט שורר במספנות, במפעלים השובתים האחרים ובעיר. אפילו חלוקת הכרוזים ברחובות גורמת להפרעות קטנות בלבד. בתוך כמה שניות חטפו אלפי אנשים מידינו את פירסומי העיתונות החופשית של העיר. זה לא מנע, על כל פנים, את המשטרה ושירותי-הביטחון מהטרדה בלתי-פוסקת של נציגי ועד-השביתה הבין-מפעלי ושל אנשים שתומכים בשובתים.

  • ב-22 באוגוסט נעצרו מארק בוגדאנסקי, תדיאוש סידלצקי ואנדז'יי סלומינסקי (ממפעל "פ.ט.ס.ל." באלבלונג) למשך 24 שעות בבראנייבו. מארק בוגדאנסקי הוכה בניידת המשטרה, וכולם נחקרו.
  • ‏באותו יום נלקחו וייסלאב סלומינסקי (סטודנט) ואנדז'יי סלומינסקי (רופא) למעצר בתחנת המשטרה ברחוב סביירשבסקי. השוטרים ניסו לפתוח בתגרה בעת המעצר. שני האחים קיבלו טיפול ברוטאלי, איומים, מכות והטרדות מכל סוג. אדם אחר, מירוסלאב ריביצקי, נעצר למשך 14 שעות.
  • ‏אנו מודעים גם לפיטוריה של נציגת ועד-השביתה הבין-מפעלי. זהו המקרה של האלינה לוויצקה, אשר עובדת במחסן בפשיאזדוב; היא פוטרה ב-22 באוגוסט.
  • ב-20 באוגוסט נלקח מייצ'יסלאב סיקורה לבית החולים הימי באוליבה, לאחר שהוכה על ידי המשטרה. הרופא איבחן סדק בצלע התשיעית, ונזק בצד שמאל של הבטן התחתונה. ועד-השביתה הבין-מפעלי מקבל דיווחים רבים מאנשים שהיו ברשותם פרסומים והודעות של ועד-השביתה הבין-מפעלי, שהודפסו על ידי הדפוס החופשי של אזור החוף, ואשר נלקחו מהם על ידי המשטרה. בכל מקרה ערכה המשטרה ביקורת זהות. אנשים שמספקים תחבורה לנציגינו, או מביאים מזון לשובתים, היו נתונים לצורות שונות של הטרדה. המשטרה החרימה את רשיון הנהיגה של יוזף ארנדט (מ"ז.פ.ק.ס."), נהג של מכונית מס' ZUKGT  8474‏, והעבירה אותם לידי בית המשפט. על איזו עבירה? בגלל שארנדט הביא לחם לשובתים ב-פ.ק.ס. בטצ'ב. אנדז'יי מיצ'בסקי ונהג נוסף נאלצו אף הם למסור את רשיונות הנהיגה שלהם. הם נתנו טרמפים לנציגים.
  • ב-23 באוגוסט חתכו "אלמונים" את צמיגי מכוניתו של מתורגמן ועד-השביתה הבין-מפעלי בגדאנסק.

‏אנו מבקשים מכל מי שנופל קורבן לפעולות של דיכוי, או היודע על פעולות כאלה המכוונות נגד השובתים, לדווח לנשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי במספנת גדאנסק.

הודעת המערכת

‏שירים ופואמות זורמים אל משרד ביולטין השביתה "סולידאריות", כשהם מעידים על היצירתיות הספונטאנית של הפועלים. אנו מקווים להביא לכם כמה דוגמאות של "פולקלור השביתה" הזה בכל גיליון של "סולידאריות".

‏אנו מבקשים מכל מי שרושם את התרשמויותיו, הרגשותיו או מחשבותיו על השביתה להביאם לנשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, ולתת אותם לסדר הדפוס. אנו נפרסם ככל האפשר יותר.

‏יום אחד לרופא אשה הולכת:
‏"תעשה לי בדיקה, דוקטור!"
"באת למקום הלא נכון, אני חושש,
אני רק וטרינר.
‏אני לא מטפל בבני-אדם".
‏"או, זה בסדר, דוקטור,
‏אני מרגישה בדיוק כמו חיה.
כאשר אני קמה בבוקר,
‏אני מתרוצצת בבית,
‏מתנשמת כמו כלב או חתול,
אני דוהרת לעבודה כמו סוס,
נתלית על האוטובוס כמו קוף,
עמוסה כמו גמל,
‏מגינה על חיי הנישואים שלי כמו אריה,
ואני כבר רדומה כאשר
‏אני חוזרת מהעבודה בערב,
‏ואז אני שומעת את בעלי לוחש
מעל לראשי "קומי כבר, ינשוף!".
‏אולי יש לך תרופת פלא
‏אשר תעשה ממני יצור אנושי?"

נעלם!

‏מייצ'יסלאב פשיבילסקי, בן 21, מועסק במחלקה 1-K של מספנת גדאנסק, נעלם. הוא נראה לאחרונה במספנה ב-15 באוגוסט. כל מי שיודע על מקום הימצאו מתבקש להודיע בחדר הוועידה של ועד-השביתה הבין-מפעלי במספנה.

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 4]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 6]