ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 10: 29 באוגוסט 1980
ויכוח סרק עם מר ווֹינה, עיתונאי
ברכותינו מר ווֹינה! אפילו מבלי לדעת עם מי הינך מתווכח ועל מה, מגיעות לך מיטב הברכות! כל כך הרבה דמגוגיה בטקסט אחד – הרי זה הישג של ממש!
לפי ווינה ("טריבונה לודו", 27 באוגוסט) "ניתן להתווכח על שורה ארוכה של בעיות", אפילו אם "השאלות הנוכחיות הועלו לעתים קרובות מדי בעבר", ולמרות ש"תפקידו של הוויכוח בחברתנו הוגבל לעתים קרובות מדי". אך כעת, לאחר כינוס המליאה הרביעית של הוועד המרכזי [של המפלגה הקומוניסטית] "עלינו לפתוח בוויכוח על עניינים שונים ולפעמים (?!) גם על תביעות". גישתו של מר ווינה ל-21 התביעות של ועד-השביתה הבין-מפעלי היא חדה וחלקה: התביעות צודקות! ווינה אפילו מצא דרך לממש אותן: ויכוח, יותר ויכוח, עוד ועוד ויכוח (בניגוד גמור, למשל, לוויכוח שהתנהל לפני המליאה הרביעית – לא עוד ויכוח מבוים או מקוצץ!).
מכאן השאלה: האם מר ווינה רוצה להיענות לכל תביעות הפועלים באמצעות הוויכוח? ובכן, לא! לפי ווינה, המפלגה יכולה לנקוט במספר שיטות פוליטיות. היא יכולה, למשל, להיענות לדרישה לאפשר הקמת איגודים מקצועיים חופשיים מבלי לממש אותה. כי זאת דרישה שאינה ניתנת למימוש: אין היא מציאותית! מה מציאותי אם כן? מה יכולים אם כן הפועלים לעשות? ובכן "הם יכולים להחליט על הגירסה הסופית של הצו החדש בעניין האיגודים המקצועיים, ואפילו (?!) על השם שיינתן לאיגודים אלו". אנו מאושרים כל כך, מר ווינה, זהו באמת ניצחון אדיר להמוני העובדים השובתים. אחרי שנים קשות וארוכות של חוסר הבנה וחוסר אמון הדדי, בא העיתונאי ווינה, ובמשיכת קולמוס אחת פתר את כל מצבור הבעיות. הפועלים יכולים לבחור שם חדש לאיגוד שלהם. ממש פשוט, אם יודעים להציג זאת נכון… אך רק אדם בעל שיעור קומה כמר ווינה יכול היה למצוא פתרון לשאלות הסבוכות.
אך שימו לב והקשיבו, למר ווינה יש עוד הרבה מה לומר. יש בעיות שאי-אפשר כלל להתווכח עליהן. "המסגרת נקבעה על ידי האינטרסים של המדינה ועל ידי ההקשר הכללי – השיטה הכוללת והבריתות שאנו משתייכים אליהן קודמות לכל". מר ווינה! מי מאיתנו תקף את השיטה או את הנאמנות שלנו לשכנינו? מה לאינטרסים של המדינה הפולנית ול-21 התביעות של הפועלים? לעיתים משתמשת העיתונות בשיטה של המצאת עמדותיו של היריב, עמדות אותן לא השמיע מעולם. מיד אחרי זה באה ביקורת קשה על הדברים שלא נאמרו, דבר המאפשר להתעלם ממה שנאמר באמת. שיטה זו נפוצה למדי בעיתוני חודש אוגוסט. בשיטה זו משתמש גם מר ווינה כחלק מהתחמושת העיתונאית שלו.
על מה עוד מדבר מר ווינה במאמר שלו? כמו כל עיתונאי "הגון" בפולין הוא מזכיר, כמובן, את הכוחות האנטי-סוציאליסטיים. הדבר כבר הפך למסורת (ובארצנו אוהבים מאוד מסורת, כידוע), ובכל פעם שיש מרי חברתי בפולין, חוזרת התעמולה הרשמית ומעלה את הכוחות האנטי-סוציאליסטיים, עד כי קשה לתאר מה היא היתה עושה בלי כוחות אלו. אך כוחות כאלו קיימים ו"מצטרפים למחאות מעמד הפועלים כדי להפנות את אי-שביעות רצונו בכיוון מטרות הזרות לעם הפולני".
בואו נחשוב רגע על הערה אחרונה זו, החבוטה והנדושה. האם ייתכן שקבוצה קטנה (בשולי החברה!) יכולה להפעיל מאות-אלפי פועלים, בעוד שהמפלגה, על שלושת מיליוני חבריה ואמצעי התקשורת שבשליטתה, אין לה כל השפעה על ההמונים? האם אין פירוש הדבר, שהמפלגה העסוקה כל הזמן במאבקה נגד הכוחות האנטי-סוציאליסטיים מצאה עצמה לפתע, ומבלי שהבחינה בכך, בשולי החברה? נחפש לשווא במאמרו של ווינה תשובה לשאלה מי מסתתר מאחורי הכוחות האנטי-סוציאליסטיים, את מי הם מייצגים וכו'. כאן לווינה אין מה לומר.
לסיכום, היינו רוצים לשאול את מר ווינה שתי שאלות:
- מדוע אתה מבזבז כל כך הרבה זמן ונייר בניסיון להכחיש את האותנטיות של תנועת הפועלים, במקום להעניק לה מחשבה רצינית?
- מדוע אתה מאלץ אותנו לנהל ויכוחי סרק?
לבסוף, אנו מציעים להוסיף נקודה 22 ל-21 התביעות של ועד-השביתה הבין-מפעלי: לא עוד ווֹינות, לא עוד מלחמות! [פירוש המילה "ווֹינה" (wojna) בפולנית הוא – מלחמה].
מיהו החבר ווֹינה
ר. ווינה הוא חבר מערכת ביטאון המפלגה [הקומוניסטית] בפולין, "טריבונה לודו". אותו ר. ווינה ייצג את מפלגתו בוועידת המפלגה הקומוניסטית הישראלית (רק"ח), שנערכה בחיפה בפברואר 1981. כאן זימר ווינה זמירות קצת שונות. הנה קטע מהברכה אותה נשא בוועידת רק"ח, בשם מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת (פורסם לראשונה בביטאון רק"ח "זו הדרך", 18 בפברואר 1981).
* * *
חברות וחברים נכבדים!
אנו יודעים, שהמאורעות האחרונים מושכים תשומת-לב רבה וגורמים דאגה בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית. על כן, אנו רוצים למסור לכם מידע קצר. הוועד המרכזי של מפלגתנו העריך ומעריך בכל ניתוחיו שהמקורות של הזעזועים ואי-השקט החברתי שפקדו את ארצנו מאז הקיץ האחרון הם מחאה מוצדקת של מעמד הפועלים נגד עיוותי הנורמות הלניניות של החיים המפלגתיים ונגד המימשל הלקוי של המדינה. באחריות לכך נושאת ההנהגה הקודמת של המפלגה והמדינה. התפרצות אי-שביעות הרצון של המוני העובדים בפולין, שהתבטאה בשביתות המוניות ביולי-אוגוסט אשתקד, כוונה לא נגד הסוציאליזם, אלא נגד עיוות הסוציאליזם.
ללא תגובה
הנוסח הבא נשלח אתמול, ב-28 באוגוסט, למוסדות המפלגה באזור גדאנסק-גדיניה-סופוט. זהו מסמך הקובע את עמדת המפלגה כלפי התביעה להקמת איגודים מקצועיים עצמאיים. אנו מפרסמים אותו בקיצורים מעטים אשר אינם פוגעים במשמעות הכללית או בסגנון המסורבל. אנו סבורים שכל פרשנות היא מיותרת.
* * *
אילו התמלאה הדרישה שהגיעה אלינו זה עתה, להקמת "איגודים מקצועיים חופשיים", היו לכך התוצאות השליליות הבאות:
1) זה היה מוביל לקרע בתנועת האיגוד המקצועי: היו נוצרים לפחות שני גופים מרכזיים שהיו מייצגים חלקים שונים של מעמד הפועלים. הדבר היה מגביר שאיפות סקטוריאליות ומעודד פעילות פלגנית של קבוצות מקצועיות ספציפיות, ובכך מחליש את תנועת האיגוד המקצועי.
2) במצב הכלכלי הנוכחי, הקשה ביותר, קרע כזה באיגוד, שתוצאותיו יהיו פילוגים ומאבקים בין אינטרסים מקצועיים שונים, היה משתק את פעילות הגופים המנהלים את הכלכלה ומונע את פתרון המשבר הנוכחי.
3) בבטלו את ניגודי המעמדות משמיט הסוציאליזם את הבסיס הסוציו-אקונומי לקיומה של אופוזיציה. במצב הנוכחי, יכול מבנה סוציו-פוליטי, שאינו תלוי במפלגה השלטת ובמנגנון המדינה, לשמש ראש-גשר לכוחות מערביים אנטי-קומוניסטיים בארצנו.
4) המטרות, שדה הפעולה והשיטות של מה שמכונה "איגודים מקצועיים חופשיים" עובדו על-ידי המרכזים האנטי-סוציאליסטיים, אשר ניצלו את העובדה שפולין אישררה את האמנה מס' 87 של אירגון העבודה הבין-לאומי, אך לא הרשתה להקים איגודים מקצועיים חופשיים. השינויים אשר אנו מציעים כעת באיגודים המקצועיים שלנו עולים בקנה אחד עם אותה אמנה.
בנצלם את המציאות המתוחה ביותר בארצנו, העלו המרכזים האנטי-קומוניסטיים לפני מספר ועדי-שביתה את הרעיון של איגודים מקצועיים עצמאיים. בכמה ועדים נוהלה השביתה בידי אנשים הידועים מזה שנים בנטיות האנטי-סוציאליסטיות שלהם. אנשים אלה קשורים באופן הדוק במרכזים אנטי-קומוניסטיים במערב, המכוונים והמממנים אותם. מרכזים אלה הם הכוחות העיקריים הרוצים באיגודים מקצועיים חופשיים.
איגודים כאלה היו פועלים למעשה כמפלגת אופוזיציה, שהיתה מקבלת את השראתה ממערכת של כוחות אנטי-קומוניסטיים הנפוצים ביותר בעולם כיום. הם היו גורמים למצב של פיצול כוחות. פעילותם היתה מנוגדת לצרכים הדחופים ביותר שלנו ופוגעת באינטרסים של המדינה, של בעלות בריתנו ובמערכת הבריתות שאנו משתייכים אליהן באירופה ובעולם.
5) רק איגוד מקצועי חזק המסוגל לעבוד עם הממשלה, רק איגוד מקצועי המאגד בתוכו את כל השכירים ופועל בשותפות עם הממשלה יכול להבטיח באמת את האינטרסים של הפועלים. היענות לתביעה להקים איגודים מקצועיים חופשיים תמנע ייצוג כזה של עולם העבודה.
לבסוף, יש להסביר דבר אחד נוסף: במערב משמשים איגודים מקצועיים חופשיים מרכיב יסודי של המערכת הפוליטית והכלכלית של אותן ארצות, ושם יש גם הצדקה לקיומם. במדינה סוציאליסטית הם היו פועלים בצורה שונה לחלוטין: הם היו פועלים כיסוד הרסני לשיטה הפוליטית. במערב, אם האירגון האיגוד-מקצועי דורש משהו, דרישה זו מכוונת בדרך-כלל למעסיק – לנותן העבודה הפרטי או להנהלת חברה – אך לא למדינה או נגד המדינה.
בארצות הקפיטליסטיות, דרישות בלתי-מציאותיות ועקשנות מצד הפועלים מובילות, או יכולות להוביל, לפשיטת רגל וחיסול של חברה פרטית. לכן אין הפועלים מציגים דרישות בלתי מציאותיות, מכיוון שהן כרוכות בסיכון של אובדן מקום העבודה. בסוציאליזם, מכוונות הדרישות ישירות למדינה אשר מחלקת את ההכנסה הלאומית מתוך ראיית החברה בשלמותה. וכך, דרישות מוגזמות במפעל אחד פועלות במישרין נגד האחרים. דבר זה מנוגד לתפיסתנו את הצדק החברתי, ולכן אסור להרשות חופש פעולה גמור של פעילות איגוד-מקצועית. זאת גם הסיבה מדוע הכוחות האנטםי-סוציאליסטיים תומכים באיגודים מקצועיים חופשיים בארצנו. הם רוצים, קודם כל, להוביל את כלכלתנו לפשיטת רגל (…)
הצורך במפלגה בעלת תפקיד מוביל ביחס לתנועת האיגוד המקצועי נובע מקיומם של אינטרסים שונים של קבוצות אזוריות, מקצועיות ואחרות, השונות זו מזו; תפקיד מוביל זה יוצר את המכאניזם המבטיח את האפשרות שאינטרסים אלה יתמזגו באופן הרמוני ברמת האינטרסים של מעמד הפועלים כשלמות אחת, וברמת האינטרסים של החברה בכללה.
מחלקת האידיאולוגיה והחינוךשל הוועד-המרכזי של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת
שיר האיגוד המקצועי החופשי
היום אין פעילים של איגוד-מקצועי חופשי,
לאן שלא תפנה – רק אינטרס פרטי, כסף.
מה קרה לדאגה לפועלים?
היא טסה הרחק לארץ רחוקה.
כל מה שנשאר זה קארייריזם וסטאטוס.
פועל, הייה שקט! סתום את פיך!
אתה חייב לעבוד, אפילו אם תמורת גבך השבור
משלמים לך בצרות ובצער.
[פזמון:]
אם אתה רוצה להיות חופשי
הצטרף לשורותינו
עם האיגוד החופשי, עם האיגוד החופשי,
עם האיגוד החופשי נחיה בצוותא.
הבה נניף את דגל האידיאלים שלנו,
הבה נישא אותו אל אחינו,
הוא ישנה, הוא ישנה
הוא ישנה את תוכן חיינו!
הפועל חייב לקחת את הגה השלטון
לשנות את פני העולם
כדי שייעלמו הבוגדנות והשקרים
כדי שכל אחד יהיה אח לכל
ועמל הפועל יזכה להערכה
מאחר שידיו הן שבנו את הארץ.
למען העבודה והמאמץ המשותף
תן כתף, עזור לנו אח!
אם אתה רוצה להיות חופשי
הצטרף לשורותינו
עם האיגוד החופשי, עם האיגוד החופשי,
עם האיגוד החופשי נחיה בצוותא.
[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 9]
[הפרק הבא: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 11]