ביולטין שביתה – סולידאריות (לא ממוספר): 31 באוגוסט 1980
הודעה
ב-30 באוגוסט 1980, בשעה 5 אחר-הצהריים, חתמו הוועדה הממשלתית ו-ועד-השביתה הבין-מפעלי של גדאנסק על מסמך סופי המאשר את ההסכם על 21 התביעות שהוצגו על ידי השובתים. חתימת ההסכם הזה מביאה את השביתה לכלל סיום.
סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי נתן התחייבות בכתב לשחרר לפני מחר בצהריים (ה-1 בספטמבר) את האנשים שנעצרו על ידי המשטרה במהלך השבועיים האחרונים, ואשר רשימת שמותיהם נשלחה על ידי ועד-השביתה הבין-מפעלי לוועדה הממשלתית.
קוראים את שבועון סולידאריות
טיוטת התקנות של האיגוד העצמאי בניהול-עצמי
הקמת האיגוד ושמו
1. אירגון מקצועי של פועלים ומועסקים (להלן – פועלים) מוקם תחת השם איגוד עצמאי בניהול-עצמי (להלן – האיגוד).
2. האיגוד כולל פועלים מכל משלח-יד אשר מקבלים את תקנותיו.
3. א. גופי האיגוד הם ועדי-שביתה בין-מפעליים, או ועדי-שביתה – אם אינם משתייכים לוועד-שביתה בין-מפעלי. ברגע שמיוסד האיגוד, הופכים ועדי-השביתה לוועדות או משרדים של האיגוד, ברמה המתאימה.
ב. במפעלים שלא קיים בהם ועד-שביתה, מוקמים גופי האיגוד על ידי הפועלים, אשר ממנים ועדים מייסדים. ועדים אלה מצהירים על הסתנפותם לוועד-שביתה בין-מפעלי והופכים לוועדים בין-מפעליים של האיגוד.
4. בחוף גדאנסק נוסד אירגון בין-מפעלי של האיגוד, אשר כולל פועלים מן המפעלים באזור. הוא כולל את אותם פועלים שהיו מאורגנים בתוך ועד-השביתה הבין-מפעלי של גדאנסק.
עקרונות יסוד
1. מטרות האיגוד והאמצעים להשגתן.
לאיגוד המטרות הבאות:
א. לספק את צורכיהם החומריים, החברתיים והתרבותיים של חבריו ומשפחותיהם, ולאפשר להם לפתח את כשרונותיהם המקצועיים.
ב. להבטיח את האינטרסים הכלכליים והחוקיים של הפועלים, בהתייחס לעבודתם, לתנאי-חייהם, לבטיחות ולהיגיינה בעבודה.
ג. לנסות להביא את האינטרסים של הפועלים להרמוניה עם תיפקודו של המפעל.
ד. לפתח את הדמוקרטיה והסולידאריות ביחסים ביו הפועלים.
ה. לפתח בקרב הפועלים גישה אקטיבית למען טובת הארץ וטובת כל הפועלים.
האיגוד משיג את מטרותיו:
1. בייצוג חבריו בפני המעסיקים, השלטונות, מינהל המדינה, והמוסדות והאירגונים האחרים של החברה.
2. בהגשת עזרה משפטית והתערבות במקרה של קונפליקט בין פועל לבין מעסיק.
3. על ידי אירגון פעולות מחאה של פועלים והנהגתן, כאשר נפגעים האינטרסים שלהם – במיוחד על ידי הכרזת שביתה כשזה נחוץ.
4. באירגון עזרה הדדית בין חברי האיגוד, ובמיוחד על ידי החזקת קרנות לסיוע והלוואות.
5. בהפעלת פעילות חברתית-תרבותית, וביצירת תנאים למנוחה לאחר שעות העבודה.
6. על ידי שיתוף פעולה עם השלטונות ומינהל המדינה במסגרת שהוגדרה בחוק.
2. מבנה האירגון והנהגתו
א. החוג: התא הקטן ביותר של האיגוד הוא חוג-המפעל, המונה לפחות עשרה אנשים. החוג מיוצג על ידי נציג נבחר.
ב. אירגוני המפעל: אירגון המפעל הוא השלד הבסיסי של האיגוד. במפעלים גדולים יכולים להיות גם גופים בדרגות ביניים בצורה של אירגוני מחלקות. כמה חוגים ממפעלים שונים יכולים ליצור אירגון בין-מפעלי.
האירגון המפעלי כולל את הגופים הבאים:
1. אסיפת החברים, ובאירגון המונה יותר מחמש-מאות חברים – אסיפת הנציגים של החוגים או אירגוני המחלקות.
2. ועדי המפעל (מחלקתיים או בין-מפעליים), שהם ההנהגה היומיומית ומתפקדים כמשרד.
3. ועדות הביקורת.
אירגוני המפעל יכולים להתאחד בפדרציה ברמה האזורית.
ג. גופים מנהיגים של האיגוד. הנהגת האיגוד מורכבת מ-:
1. האסיפה הכללית של הנציגים.
2. המשרד.
3. ועדת הביקורת.
האסיפה הכללית מורכבת מנציגי האירגונים המפעליים; בתוך מסגרת האיגוד יתקיימו גם סניפים מקצועיים, אשר יקיפו את כל הפועלים ממקצוע מסוים או ממקצועות מקבילים.
3. עקרונות הבחירות
כל הגופים המנהיגים, בכל הרמות, הם גופים נבחרים. הבחירות נערכות כל שלוש שנים בהתאם לעקרונות הבאים:
א. מספר המועמדים לא יוגבל.
ב. תהיה בחירה נפרדת של כל מועמד (מה שמוציא אפשרות של רשימות מוגבלות).
ג. ההצבעה חשאית.
ד. יושב-הראש נבחר ישירות על ידי האירגון המפעלי, המחלקתי או הבין-מפעלי, או על ידי האסיפה הכללית של הנציגים, ולא על ידי ועדה או משרד נבחר.
ה. השירות בכל משרה מוגבל לשתי קדנציות בלבד.
ו. מי שמחזיק בתפקיד הנהגתי במינהל המדינה, במנגנון הכלכלי או בגופים של אירגון פוליטי, לא יכול לקבל עמדה בעלת אחריות בתוך האיגוד.
4. הקמת האיגוד וההצבעה על התקנות
אלה שנטלו חלק בכתיבת הטיוטה של התקנות וחתמו עליה, הופכים לחברים מייסדים של האיגוד. פועלים אחרים הופכים לחברי האיגוד ברגע שוועדות-המפעל מחליטות לקבל אותם.
[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 13]
[הפרק הבא: הסכם גדאנסק]