להלן אנו מפרסמים את הנוסח המלא של ההסכם ההיסטורי בין ועד-השביתה הבין-מפעלי לבין הממשלה, אשר סיים את שביתת גדאנסק ב-31 באוגוסט 1980.
על הפרוטוקול הזה חתמו בשם הפועלים: לך ואלנסה (נשיא ועד השביתה הבין-מפעלי), אנדז'יי קולודז'יי ובוגדאן ליס (סגני הנשיא), מר באדקובסקי, הגב' באדקובסקי, ו. גרושכסקי, א. גוויאזדה, ס. איזדבסקי, י. קמייציק, ז. קובילינסקי, ה. קשיבונוס, ס. לבאנדובסקי, א. פיינקובסקה, ז. פז'יבילסקי, י. סיקורסקי, ל. סוביישק, ט. סטאני, א. ואלנטינוביץ' ו-פ. וישנייבסקי.
בשם הוועדה הממשלתית חתמו: מייצ'יסלאב יאגיילסקי (סגן ראש-הממשלה ויו"ר הוועדה), מ. זיילינסקי (חבר הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת), ט. פישבאך (נשיא ועד המפלגה של מחוז גדאנסק) וראש עיריית גדאנסק (י. קולודז'ייסקי).
* * *
הוועדה הממשלתית ו-ועד-השביתה הבין-מפעלי, לאחר שלמדו את 21 תביעות פועלי החוף השובתים, הגיעו למסקנות הבאות:
איגודים מקצועיים
- ביחס לנקודה מס' 1, האומרת: "לקבל איגודים מקצועיים שיהיו חופשיים ובלתי-תלויים במפלגה כפי שנקבע באמנה מס' 87 של אירגון העבודה הבינלאומי ואושר על ידי פולין, והמטפלת בנושא זכויות איגוד-מקצועיות", הושגה ההחלטה הבאה:
1. פעילותם של האיגודים המקצועיים של פולין העממית לא מילאה את התקוות והשאיפות של הפועלים. אנו חושבים לכן, שיהיה זה מועיל ליצור אירגונים מקצועיים חדשים, אשר ינהלו את עצמם, ואשר יהוו ביטוי אותנטי של מעמד הפועלים. לפועלים תהיה זכות גם להבא להצטרף לאיגודים המקצועיים הישנים, ואנו רואים אפשרות ששתי המסגרות האירגוניות תשתפנה פעולה.
2. ועד-השביתה הבין-מפעלי מצהיר, שהוא יכבד את העקרונות שהונחו בבסיס החוקה הפולנית בשעה שיקים את האיגודים העצמאיים והמנהלים-את-עצמם החדשים. הכוונה היא, שהאיגודים החדשים האלה יגנו על האינטרסים החברתיים והחומריים של הפועלים, ולא ימלאו תפקיד של מפלגה פוליטית. הם יחיו מבוססים על יסוד הסוציאליזציה של אמצעי הייצור והשיטה הסוציאליסטית שקיימת היום בפולין. הם יכירו בתפקיד המנהיג של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת במדינה, ולא יתנגדו לשיטה הנוכחית של בריתות בינלאומיות. מטרתם היא להבטיח לפועלים את האמצעים הנחוצים כדי להגדיר, לבטא ולהגן על האינטרסים שלהם. הוועדה הממשלתית תערוב לכיבוד מלא של אי-תלותם של האיגודים החדשים ושל אופי הניהול העצמי שלהם במסגרות האירגוניות ובתיפקודם בכל הרמות. הממשלה תבטיח שלאיגודים החדשים תינתן כל אפשרות לבצע את תפקידם בהגנה על האינטרסים של הפועלים ובחתירה לסיפוק הצרכים החומריים, החברתיים והתרבותיים שלהם. במידה שווה היא תערוב לכך, שהאיגודים החדשים לא יהיו מטרה לכל אפליה.
3. הקמתם של איגודים מקצועיים חופשיים ומנהלים-את-עצמם ותיפקודם עולים בקנה אחד עם אמנה 87 של אירגון העבודה הבינלאומי, המתייחסת לזכויות איגוד-מקצועיות, ולאמנה 97, הנוגעת לזכויות של התאגדות חופשית ומשא-ומתן קולקטיבי, שתי אמנות שאושררו על ידי פולין. הקמתו של יותר מאירגון איגוד-מקצועי אחד מחייבת שינויים חוקיים. לכן, הממשלה תעשה את השינויים החוקיים הנחוצים בנוגע לאיגודים מקצועיים, למועצות פועלים ולתקנון העבודה.
4. ועדי השביתה חייבים להיות מסוגלים להפוך את עצמם למוסדות המייצגים את הפועלים ברמה של המפעל, אם בצורה של מועצות פועלים או כוועדים מכוננים של האיגודים המקצועיים החדשים. כוועד מכונן, ועד-השביתה הבין-מפעלי חופשי לאמץ לו צורה של איגוד מקצועי, או של התאגדות, של אזור החוף. הוועדים המכוננים ימשיכו להתקיים עד שיוכלו האיגודים המקצועיים החדשים לארגן בחירות מסודרות לגופים המנהיגים. הממשלה מתחייבת ליצור את התנאים הנחוצים להכרה באיגודים שמחוץ למועצה המרכזית הנוכחית של האיגודים המקצועיים.
5. על האיגודים המקצועיים החדשים להיות מסוגלים להשתתף בקבלת ההחלטות המשפיעות על תנאי הפועלים בעניינים כמו חלוקת ההכנסה הלאומית בין צריכה לצבירה, חלוקת הקרן לצריכה חברתית (בריאות, חינוך, תרבות), מדיניות השכר, במיוחד ביחס להעלאה אוטומטית של המשכורות בצמוד לאינפלציה, התוכנית הכלכלית, הפניית השקעות ומדיניות המחירים. הממשלה מתחייבת להבטיח את התנאים הנחוצים למילוי התפקידים הללו.
6. ועד המפעל יקים מרכז-מחקר, שמטרתו תהיה לעסוק בניתוח אובייקטיבי של מצב הפועלים והמועסקים, והוא ינסה לקבוע את הדרכים הנכונות שבהן אפשר לייצג את האינטרסים שלהם. מרכז זה יספק גם את המידע והמומחיות הנחוצים לטיפול בשאלות כמו מדד המחירים, מדד השכר, וצורות הפיצוי הנחוצות להתמודד עם עליות המחירים. האיגודים החדשים חייבים להיות בעלי ביטאונים משלהם.
7. הממשלה תכפה את כיבוד הפרק הראשון, סעיף 1 של חוק האיגוד המקצועי מ-1949, אשר מבטיח לפועלים את הזכות להתאסף בחופשיות ולהקים איגודים מקצועיים. האיגוד המקצועי החדש לא יצטרף למועצה המרכזית של האיגודים המקצועיים. מוסכם על הצדדים, שהחוק החדש של האיגוד המקצועי יכבד את העקרונות הללו. כמו כן מובטחת השתתפותם של חברי ועד-השביתה הבין-מפעלי, ושל חברי הוועדים המכוננים של האיגודים המקצועיים החדשים, בחיבור החקיקה החדשה.
הזכות לשבות
- ביחס לנקודה מס' 2, האומרת: "הבטחת זכות השביתה, וביטחונם של השובתים ואלה המסייעים להם", הושגה ההסכמה הבאה:
הזכות לשבות תובטח על ידי החוק החדש של האיגוד המקצועי. על החוק יהיה להגדיר את התנאים שבהם אפשר לקרוא לשביתה ולארגנה, את הדרכים שבאמצעותן אפשר לפתור סכסוכים, ואת העונשים על עבירות על החוק. הסעיפים 52, 64 ו-65 של תקנון העבודה (אשר אוסרים שביתות) לא יהיו בתוקף החל מעתה, עד שהחוק החדש יקבל תוקף. הממשלה מתחייבת להגן על ביטחונם האישי של שובתים ושל אלה שסייעו להם, ולהבטיח שלא תהיה הידרדרות בתנאי העבודה.
חופש הביטוי
- ביחס לנקודה מס' 3, האומרת "כיבוד חופש הביטוי והפרסום, כפי שנקבע בחוקה של פולין העממית, ולא לנקוט שום אמצעים נגד פרסומים עצמאיים, וגם לתת גישה לנציגים של כל הדתות לכלי התקשורת ההמוניים", צורפה התוספת הבאה:
1. הממשלה תביא בתוך שלושה חודשים לפני הסיים (הפרלמנט) הצעת חוק לפיקוח על העיתונות, הביטאונים ופרסומים ציבוריים אחרים, חוק שיתבסס על העקרונות הבאים: הצנזורה חייבת להגן על האינטרסים של המדינה. משמעות הדבר הגנת סודות המדינה, והסודות הכלכליים במובן שיוגדר על ידי החקיקה החדשה, הגנת האינטרסים של המדינה והאינטרסים הבינלאומיים שלה, הגנה על האמונות הדתיות, כמו גם על זכויות הלא-מאמינים, וכמו כן הפסקת פרסומים הפוגעים במוסר.
הצעות החוק יכללו את הזכות להתלונן על הפיקוח על העיתונות ומוסדות דומים בפני טריבונל מינהלי בערכאה גבוהה יותר. החוק הזה ישולב כתיקון לתקנון המינהלי.
2. הגישה לכלי התקשורת ההמוניים לאירגונים דתיים במהלך הפעילויות הדתיות שלהם תוסדר דרך הסכם בין מוסדות המדינה לבין האגודות הדתיות בעניינים של תוכן ואירגון. הממשלה תבטיח את שידור המיסה של יום ראשון ברדיו, דרך הסכם מיוחד עם ההיירארכיה הכנסייתית.
3. הרדיו, הטלביזיה, העיתונות ובתי ההוצאה לאור חייבים לתת ביטוי לנקודות השקפה שונות. הם חייבים להיות תחת פיקוח החברה.
4. לעיתונות, כמו גם לאזרחים ולאירגוניהם, חייבת להיות גישה אל מסמכים ציבוריים, ומעל לכל אל הוראות מינהליות ותוכניות סוציו-כלכליות, בצורה שבה אלה מפורסמים על ידי הממשלה והגופים המינהליים אשר מחברים אותם. את היוצאים מן הכלל של עקרון המינהל הפתוח יש להגדיר בצורה חוקית בהתאם לסעיף 3, הקטע הראשון.
הפסקת הדיכוי
- ביחס לנקודה מס' 4, האומרת: "א. החזרת הזכויות הקודמות לאנשים שפוטרו מעבודתם אחרי השביתות ב-1970 ו-1976, ולסטודנטים שגורשו ממוסדות ההשכלה הגבוהה בגלל דעותיהם; ב. שיחרור כל האסירים הפוליטיים, כולל אדמונד זאדרוז'ינסקי, יאן קוזלובסקי ומארק קוזלובסקי; ג. הפסקת הדיכוי נגד אנשים בגלל דעותיהם", הוסכם:
1. לחקור מיד את הסיבות שניתנו לפיטורים לאחר השביתות של 1970 ו-1976. בכל מקרה שיתגלה עוול, יש להחזיר את האדם הנוגע-בדבר לעבודתו, תוך התחשבות בכישורים החדשים שאותו אדם אולי רכש. יש ליישם עיקרון זה גם במקרה של סטודנטים.
2. יש להעביר את ענייניהם של האנשים המוזכרים בסעיף ב' למשרד המשפטים, אשר ילמד את תיקיהם בתוך שבועיים. במידה ואלה שנזכרו נמצאים כבר במאסר, יש לשחררם למשך החקירה הזאת, עד שתיקבע החלטה חדשה בעניינם.
3. לפתוח מיד בחקירת הסיבות למעצרם של הנזכרים (שלושת האנשים ששמותיהם נזכרו).
4. למסד חופש ביטוי מוחלט בציבור ובחיים המקצועיים.
פרסום מידע כלכלי
- ביחס לנקודה מס' 6, האומרת: "נקיטת האמצעים הנחוצים לפתרון המשבר, החל בפרסום כל המידע הרלוונטי על המצב הסוציו-כלכלי, ולאפשר לכל הקבוצות להשתתף בדיון על תוכנית לרפורמות כלכליות", הוסכם על הדברים הבאים:
אנו רואים הכרח לזרז את ההכנות לרפורמה כלכלית. השלטונות יעבדו ויפרסמו את העקרונות הבסיסיים של רפורמה כזאת במשך החודשים הקרובים. במיוחד חייבים האיגודים המקצועיים ליטול חלק בהכנת חוקים הנוגעים למפעלים ולניהול העצמי של הפועלים. הרפורמה הכלכלית חייבת להיות מבוססת על חיזוקן של מועצות הפועלים, על פעילותן האוטונומית ועל השתתפותן בניהול. יש לקבוע תקנות ספציפיות כדי להבטיח שהאיגודים המקצועיים יוכלו לבצע את תפקידיהם, כפי שהוסכם בסעיף מסי 1 של הסכם זה.
רק חברה בעלת תפיסה איתנה של המציאות יכולה ליטול על עצמה את היוזמה לרפורמה של הכלכלה. הממשלה תרחיב בצורה משמעותית את התחומים של מידע סוציו-כלכלי שאליו תהיה גישה לחברה בכלל, לאיגודים המקצועיים ולאירגונים חברתיים וכלכליים אחרים.
כדי לספק פרספקטיבה הולמת לפיתוחן של היחידות החקלאיות המשפחתיות, שמהוות את הבסיס של החקלאות הפולנית, מציע ועד-השביתה הבין-מפעלי שתינתן גישה שווה למיגזרים הפרטי והשיתופי אל אמצעי הייצור, כולל אל האדמה עצמה, ושייווצרו התנאים להקמתם מחדש של קואופרטיבים המנהלים-את-עצמם.
דמי שביתה
- ביחס לנקודה מס' 7, האומרת: "לשלם לכל הפועלים שנטלו חלק בשביתה עבור תקופת השביתה, כאילו היו בחופשה בתשלום בכל משך התקופה הזאת, תשלום שייעשה מקרנות המועצה הכללית של האיגודים המקצועיים", הושגה ההחלטה הבאה:
פועלים ומועסקים שהשתתפו בשביתה יקבלו, עם חזרתם לעבודה, 40% ממשכורותיהם. היתר, שיגיע עד 100% ממשכורת יסוד נורמלית, יחושב כמו דמי חופשה, על בסיס של יום עבודה בן 8 שעות. עם סיום השביתה, ועד-השביתה הבין-מפעלי קורא לחבריו הפועלים לעבוד בכיוון של הגדלת התוצר, לשפר את השימוש בחומרי-הגלם ובאנרגיה, לגלות משמעת עבודה גדולה יותר, ולעשות זאת תוך שיתוף פעולה עם הנהלת בתי החרושת והמפעלים.
הגדלת שכר המינימום
- ביחס לנקודה מסי 8, האומרת: "הגדלת משכורת המינימום של כל פועל ב-2,000 זלוטי לחודש, כפיצוי על עליות המחירים", הוחלט כדלהלן:
העלאות שכר אלה יבוצעו בהדרגה, וישולמו לכל סוגי הפועלים והמועסקים, ובמיוחד לאלה שקיבלו את המשכורות הנמוכות ביותר. ההעלאות יבוצעו על פי הסכמים שיושגו בבתי החרושת היחידים ובסניפים. מימוש ההעלאות ייעשה תוך התחשבות באופי המיוחד של מקצועות מסוימים ושל מיגזרים מסוימים. הכוונה תהיה להעלות את המשכורות תוך כדי עיבוד-מחדש של טבלאות השכר, או דרך הגדלת מרכיבים אחרים של השכר.
עובדי הצווארון הלבן במפעלים יקבלו תוספות שכר על בסיס אינדיבידואלי. תוספות אלה יוצאו לפועל בתקופה שמהיום ועד סוף ספטמבר 1980, על יסוד ההסכמים שיושגו בכל ענף.
לאחר סקירת המצב בכל הענפים, תציג הממשלה עד 31 באוקטובר 1980, ובהסכמה עם האיגודים המקצועיים, תוכנית של תוספות-שכר שייכנסו לתוקפן החל מ-1 בינואר 1981 לאלה שמקבלים כרגע הכי מעט, תוך שימת-לב מיוחדת לבעלי משפחות גדולות.
תוספת יוקר
- ביחס לנקודה מסי 9, האומרת: "הבטחת טבלת-שכר צמודה", הושגה ההחלטה הבאה:
נחוץ להאט את קצב האינפלציה דרך פיקוח הדוק יותר על שני המיגזרים, הציבורי והפרטי, ובמיוחד דרך הפסקת עליות המחירים הסמויות.
בהמשך להחלטה ממשלתית, יבוצעו חקירות בעניין יוקר המחיה. מחקרים אלה יבוצעו בשיתוף של האיגודים המקצועיים ומוסדרת מדעיים. עד סוף 1980 תקבע הממשלה את עקרונותיה של שיטת פיצוי על האינפלציה, ועקרונות אלה יהיו פתוחים לדיון ציבורי. כאשר תושג הסכמה, הם ייכנסו לתוקפם. יהיה נחוץ לטפל בשאלה של מינימום חברתי תוך קביעת העקרונות הללו.
אספקת מוצרי צריכה
- ביחס לנקודה מסי 10, האומרת: "הבטחת אספקתם של מוצרים בשוק הפנימי, ויצוא העודפים בלבד", ונקודה מסי 11, האומרת: "ביטול המחירים המסחריים והשימוש במטבע-חוץ במכירות בשוק הפנימי", ונקודה מסי 12, האומרת: "הכנסה לשימוש של תלושי-מזון לבשר ומוצרי בשר, עד שמצב השוק יובא תחת פיקוח", הושג ההסכם הבא:
אספקת הבשר תשופר מעתה ועד 31 בדצמבר 1980, דרך העלאת הרווחיות של הייצור החקלאי והגבלת יצוא הבשר לכמות שבהחלט אי-אפשר בלעדיה, כמו גם דרך יבוא של מטעני בשר נוספים. בעת ובעונה אחת, במשך התקופה הזאת, תוכן תוכנית לשיפור אספקת הבשר, תוכנית שתיקח בחשבון את האפשרות של שיטת-קיצוב דרך הדפסת תלושים.
מוצרים נדירים בשוק הלאומי לצריכה שוטפת לא יימכרו בחנויות "פ.וו.אקס."; מעתה ועד סוף השנה, תימסר לאוכלוסיה האינפורמציה על כל ההחלטות שהתקבלו בנושא בעיות האספקה.
ועד-השביתה הבין-מפעלי קרא לביטול החנויות המיוחדות ולהשוואת מחירי הבשר ומוצריו.
ביטול זכויות-יתר
- ביחס לנקודה מסי 13, האומרת: "הפעלת העיקרון של בחירת כוח-האדם על בסיס הכישורים, ולא על בסיס החברות במפלגה, וביטול זכויות-היתר של המשטרה, של שירותי הביטחון ושל המנגנון המפלגתי, דרך ביטול מקורות האספקה המיוחדים, דרך השוואת הקיצבאות המשפחתיות, וכו'", הגענו להסכם הבא:
התביעה לבחירת כוח-האדם על בסיס הכישורים והיכולת – התקבלה. הקאדרים יכולים להיות חברי מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת, חברי ה-ס.ד. (המפלגה הדמוקרטית), חברי ה-ז.ס.ל. (מפלגת האיכרים) [שלוש המפלגות החוקיות האלו מהוות את "החזית הלאומית"] או בלתי-מפלגתיים. תוכנית להשוואת הקיצבאות המשפחתיות של כל הקבוצות המקצועיות תוצג על ידי הממשלה לפני 31 בדצמבר 1980. הוועדה הממשלתית קובעת שרק מסעדות וקנטינות לעובדים נמצאות בתפעול, כמו אלו במקומות עבודה אחרים או במשרדים אחרים.
גיל הפרישה
- ביחס לנקודה מסי 14, האומרת: "לאפשר לפועלים לפרוש לפנסיה – בגיל 50 לנשים ובגיל 55 לגברים, או אחרי 30 שנות עבודה לנשים, ו-35 שנות עבודה לגברים ללא התחשבות בגיל", הושגה הסכמה כדלהלן:
הוועדה הממשלתית מצהירה שתשלומי הפנסיה יועלו כל שנה בהתחשב באפשרויות הכלכליות הריאליות ובעליית המשכורות הנמוכות ביותר. מעתה ועד 1 בדצמבר 1981 תעבד הממשלה ותציג תוכנית בשאלות אלו. הממשלה תעבד תוכניות להגדלת קיצבאות הזיקנה וקיצבאות אחרות עד גובה המינימום החברתי, שייקבע במחקרים שיבוצעו על ידי מוסדות מדעיים; אלה יוצגו לציבור ויהיו נתונים לפיקוח של האיגודים המקצועיים.
ועד-השביתה הבין-מפעלי מדגיש את הדחיפות הגדולה שיש לעניינים אלה, וימשיך להעלות תביעות להגדלת קיצבאות הזיקנה והקיצבאות האחרות בהתחשב בעליית יוקר המחיה.
הגדלת הקיצבאות
- ביחס לנקודה מס' 15, האומרת: "להגדיל את הפנסיות מהחישוב הקודם לרמה המשולמת לפי השיטה החדשה", הוסכם:
הוועדה הממשלתית קובעת שהפנסיות הנמוכות ביותר יוגדלו מדי שנה, בצמוד לעליית המשכורות הנמוכות ביותר. הממשלה תציג תוכנית בנושא זה בתקופה שמהיום ועד 1 בדצמבר 1981. הממשלה תחבר טיוטה של הצעות להגדלת הקיצבאות הנמוכות ביותר לרמה של המינימום החברתי, כפי שיוגדר במחקרים שייעשו על ידי מוסדות מדעיים. הצעות אלו יוצגו לציבור ויהיו נתונות לפיקוחם של האיגודים.
שיפור שירותי הבריאות
- ביחס לנקודה מס' 16, האומרת: "שיפור תנאי העבודה ושירותי הבריאות, כדי להבטיח הגנה רפואית טובה יותר של הפועלים", הוסכם:
נחוץ להגדיל מיד את המשאבים המופנים לשטח השירותים הבריאותיים, לשפר את האספקה של חומרי רפואה דרך יבוא חומרים בסיסיים החסרים במלאי, להגדיל את משכורות כל עובדי הבריאות, ובדחיפות המירבית מצד הממשלה ומשרדיה, להכין תוכניות לשיפור בריאות האוכלוסיה. אמצעים אחרים שיש לנקוט בשטח זה מפורשים בנספח.
מעונות-יום
- ביחס לנקודה מס' 17, האומרת: "הבטחת מספר מקומות מספיק במעונות-היום ובגני-הילדים לילדי כל הנשים העובדות", הושגה ההסכמה הבאה:
הוועדה הממשלתית מסכימה לגמרי לתביעה הזאת. השלטונות האזוריים יציגו הצעות בשאלה זאת לפני ה-30 בנובמבר 1980.
חופשת לידה
- ביחס לנקודה מס' 18, האומרת: "הגדלת משך חופשת הלידה לשלוש שנים כדי לאפשר לאם לגדל את ילדה", הוחלט:
לפני 31 בדצמבר 1980 יוכן ניתוח של האפשרויות העומדות לפני הכלכלה הלאומית, תוך התייעצות עם האיגודים המקצועיים, ועל בסיסו תעובד תוספת בקיצבה החודשית לנשים הנמצאות בחופשת-לידה ללא תשלום.
ועד-השביתה הבין-מפעלי ביקש שהניתוח הזה יכלול הקצבה, שתספק 100% תשלום עבור השנה הראשונה לאחרו הלידה, ו-50% לשנה השנייה, עם מינימום קבוע של 2,000 זלוטי לחודש. מטרה זו יש להשיג בהדרגה החל מהמחצית הראשונה של 1981 והלאה.
דיור
- ביחס לנקודה מס' 19, האומרת: "הפחתת משך ההמתנה לדיור", הושג ההסכם הבא:
שלטונות המחוז יציגו תוכנית שתכלול אמצעים לשיפור מצב הדיור ולהקטנת רשימת הממתינים לקבלת דיור, עד 31 בדצמבר 1980. הצעות אלו יוצגו לדיון רחב-ממדים במחוז, תוך התייעצות עם אירגונים בעלי כישורים כמו האגודה הפולנית של מתכנני-ערים, האגודה המרכזית של הטכנאים וכד'. ההצעות חייבות להתייחס גם לדרכים לשימוש בחברות הבנייה הנוכחיות ובמפעלי הבנייה התעשייתית, וגם לפיתוח יסודי של בסיסה היצרני של התעשייה. פעולה דומה תינקט בכל רחבי הארץ.
דמי נסיעה
- ביחס לנקודה מס' 20, האומרת: "הגדלת הקצבת-הנסיעה מ-40 ל-100 זלוטי, והפעלת תוספת שתהיה צמודה ליוקר המחיה", הוסכם:
בשאלת הגדלת קיצבת הנסיעה והפיצוי יושג הסכם שיקבל תוקף החל מ-1 בינואר 1981. ההצעות בנושא יוכנו עד 31 באוקטובר 1980.
שבוע עבודה בן 5 ימים
- ביחס לנקודה מס' 21, האומרת: "הפיכת השבת ליום חופשה. בבתי-חרושת שבהם הייצור לא מופסק, שם יש שיטה של ארבע משמרות, יש לפצות על העבודה בשבתות על ידי הגדלה שווה של מספר ימי החופשה, או דרך קביעת יום חופשי נוסף בשבוע", הושגה ההסכמה הבאה:
יש להכניס לתוקף את העיקרון שיום השבת חייב להיות יום חופשי, או שתימצא שיטה אחרת לסיפוק זמן פנוי. זה יעובד לא יאוחר מ-31 בדצמבר 1980. האמצעים חייבים לכלול הגדלת מספר השבתות החופשיות מתחילת 1981. אפשרויות אחרות הקשורות לנקודה זו מוזכרות בנספח, או מופיעות בהצעות של ועד-השביתה הבין-מפעלי.
* * *
לאחר שהושגו ההסכמים הנ"ל, הוחלט כמו כן:
הממשלה מתחייבת –
- להבטיח ביטחון אישי, ולהתיר לאלה שנטלו חלק בשביתה ולאלה שתמכו בהם לחזור לעבודתם הקודמת לפי התנאים הקודמים;
- לדון בדרג המיניסטריאלי בתביעות הספציפיות שהועלו על ידי הפועלים של כל המפעלים המיוצגים בוועד-השביתה הבין-מפעלי;
- לפרסם מיד את הנוסח המלא של ההסכם הזה בעיתונות, ברדיו, בטלביזיה, ובכלי התקשורת הלאומיים.
ועד השביתה מתחייב להציע לסיים את השביתה החל מ-31 באוגוסט 1980 בשעה 5.00 בבוקר.
[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות (לא ממוספר)]
[הפרק הבא: מילון למושגים ושמות]