‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 8: 28 באוגוסט 1980

הפעלת לחץ – מידע נוסף

‏ב-22 באוגוסט עוכבה משלחת של ועד-השביתה הבין-מפעלי, שהיתה בדרכה לפגוש את סגן ראש-הממשלה מר יאגיילסקי, על ידי כוחות החוק והסדר. חרף הסבריהם נאלצו חברי המשלחת להציג את תעודות-הזיהוי שלהם, דבר שגרם לדחיית הפגישה הראשונה עם הוועדה הממשלתית.

‏מקרהו של יאן קוזלובסקי

‏יאן קוזלובסקי הוא אחד משלושה אסירים פוליטיים שביולטין סולידאריות החליט לדאוג לגורלם. קוזלובסקי הוא איכר בן 51 שהואשם בתקיפת תושב הכפר שלו, מארק פירקוש, בן 24, בנשק מסוכן.

הסיפור מתחיל ב-7 באוקטובר 1979. באותו הערב, כשיאן קוזלובסקי היה בבית, הושלכה אבן מבחוץ, שניפצה את החלון. קוזלובסקי ואנשים אחרים הכירו את האדם שנמלט וזיהו אותו כמארק פירקוש. המשטרה הוזעקה, ואחרי שהאזינה לקוזלובסקי ולעד קולאנו, הלכה לראות את פירקוש: זה האשים מצידו את קוזלובסקי בתקיפתו והביא לעדות אף את אמו. שלושה חודשים אחר כך הואשמו קוזלובסקי וקולאנו בתקיפת פירקוש. חרף כל העדויות, שתמכו בגירסתם ועירערו את גירסת פירקוש, שהיה ידוע כאיש ריב ומדון, נידונו השניים למאסר: קוזלובסקי לשנתיים וקולאנו לשנה וחצי.

‏להבהרת הפרשה יש לדעת, שקורזלובסקי נחקר בעבר על ידי שירותי הביטחון על פעילותו הפוליטית. היה בכוונתם של אנשי הביטחון לאשפזו בבית-חולים פסיכיאטרי.

‏בנו הבכור של קוזלובסקי סולק מן האוניברסיטה.

‏צונזר ראש הכנסייה של פולין

‏בעקבות השאלות הרבות שנשאלו בדבר נאומו של הקרדינל וישינסקי ביאסנה-גורה, אמר לנו הכומר יאנקובסקי, שכלי התקשורת, שעליהם אין לכנסייה כל השפעה, שידרו רק את הקטעים מתוך הדרשה שנעמו לאוזניהם והשמיטו את הקטעים החשובים לכל.

‏הודעה מטעם העורכים

‏הואיל והם מסרבים, מסיבה זו או אחרת, להתיר לנו ליבונן של בעיות המכונות "פוליטיות", ברצוננו להבהיר כמה מן הרעיונות שמאחורי תביעותינו. אנו חשים בצורך בכך גם כלפי עצמנו, שכן עמדות הוועדה הממשלתית והמדינה בעניין זה הן מעבר לתפישתנו.

‏אנו סבורים שבמצב הנוכחי שום בעיה אינה כלכלית בלבד, אפילו אם המדובר בעניין טכני או מיידי. שהרי כל מה שנוגע לאירגון ולפיתוח של הכלכלה מוליך, באורח בלתי-נמנע, לשינויים ביחסים חברתיים.

‏לכל אחד מאיתנו חיים חד-פעמיים, מוגבלים בזמן. אבל בחברתנו המשכילה והנאורה, העסוקה בעניינים משותפים, ההכרה במהותם של יחסים חברתיים היא כה גדולה, ששקרים והתעלמות מבעיות מסוימות אינם פותרים דבר.

‏לכן אנו גורסים –

‏(1) אנו מכירים את המצב הפוליטי העולמי ומודעים לחובות הכרוכים בהיותנו חברים במחנה הסוציאליסטי ובברית וארשה ובצורך להיות לויאליים להם (למחנה ולברית).

(2) אנו מאמינים שלאיש מבעלי-בריתנו אין עניין בכך שכלכלתנו תשתבש או שהמאמץ החברתי ומערך העבודה שלנו יתרופפו ויהפכו בלתי-יעילים. נהפוך הוא – אנו סבורים שבעלי-בריתנו יתמכו בנו במאמצים להסדיר את כלכלתנו ולהגביר את יעילותה, כי זו  מטרתנו ואחד התנאים לשיפור חיינו.

‏(3) אנו סבורים שכל רמז פחות-או-יותר ברור, בדבר החשש של בעלי-הברית שלנו מפני התוצאות האפשריות של פעולותינו בתחום הבינלאומי פוגע הן בבעלי-בריתנו והן בחברתנו כולה. לדעתנו משרתת דרך כזאת של הצגת הבעיות את האינטרסים של קבוצה קטנה של אנשים בעלי כוונות רעות, תהיה כוונת בעלי הרמזים עצמם אשר תהיה.

(4) הפועל הפולני של 1980 הוא אדם חושב ומצפוני, שאיש אינו צריך לאיים עליו או להרגיעו. הוא אינו ניתן להפחדה ואינו גורם אי-סדר. השלווה, המתינות והמשמעת שגילו תושבי החוף (של הים הבלטי) במהלך הימים האחרונים הם ההוכחה הטובה ביותר לכך. באשר לתמיכה בעקרונותינו, שהופגנה על ידי האוכלוסייה למרות אי הנוחות – זוהי ההוכחה לצידקת עקרונותינו ולאמצעים שנבחרו כדי לתת להם ביטוי.

‏(5) דרישותינו לא עוצבו כדי להעמיד בסימן שאלה את היסודות של המישטר הסוציאליסטי בארצנו, או לערער את מעמדה בזירה הבינלאומית. איננו תומכים באיש אשר רוצה לנצל את הנסיבות הקיימות בכיוון זה. להיפך, אנו מתנגדים ליסודות אלה!

אין אנו דורשים להטיל אשמה בגלל השגיאות שנעשו, אך חיוני שתוכרנה שגיאות אלה כדי להימנע מהן בעתיד. אנו מותירים את ענישת הנאשמים בידי טריבונלים אחרים. כוונתנו היא ליצור תנאים אובייקטיביים אשר יאפשרו להימנע משגיאות אלה בעתיד, שגיאות שבוצעו, במידה שווה, בגלל מדיניות גרועה של הקאדרים.

‏(6) אנו מבינים שכל זה מצריך אמצעים ארוכי-טווח, מאמצים וכן שינוי של נהלים מסוימים. אנו בוטחים במיליטנטים הסוציאליסטיים ובמומחים, העומדים על כך שיש צורך ברפורמות יסודיות בשיטות התיכנון והניהול של הכלכלה.

‏אנו יודעים שצריך לשנות את שיטת המחירים ואת האופן שבו נקבעים המחירים. זה בוודאי לא קל או אפשרי בטווח הקצר, אבל אנו חייבים לפתוח בתהליך השינוי על ידי הפירסום הפומבי של השקפותינו החברתיות-כלכליות ועל ידי יצירת תנאים להשתתפות כל העובדים וכל אלה שיש להם הזכות לקבל את פרי עמלם, בקביעת גורל ארצנו.

(7) אנו יודעים שאין הדבר אפשרי ללא תוכנית שתכלול את השתתפותנו בהחלטות. היעדר תוכנית כזאת וחסרונה של שיטה שלמה ומכלילה של הזרמת מידע, גרמה שוב לניוון שיטתי של חיי חלק גדול מאוד מחברתנו. הדבר גרם להתהוות קשיים כלכליים אשר נוספו לאלה שלא ניתן היה למנוע אותם מפני שמקורם חיצוני.

‏לכן נחושה דעתנו ליצור איגוד מקצועי חופשי, כי זהו הסיכוי היחידי למנוע טעויות מכריעות בעתיד.

‏(8) התביעות החברתיות ודרישות השכר הנלוות אליהן מקורן אינו ברצון הבלעדי לקבל יותר כסף. המטרה העיקרית של התביעות הללו: למחוק את אי-הצדק השערורייתי ולתת סיוע מיידי למספר רב של אנשים, לא רק לפועלים.

‏נציגי המדינה אומרים שאין זה פותר את הבעיות. אנו יודעים זאת היטב. אנו נשאלים לעתים קרובות "כיצד נוכל להשיג לא רק את שטרות הכסף, אלא את המוצרים שאנו חפצים בהם?". לא עלינו לענות על שאלה זו; המומחים הם אלה החייבים להשיב עליה. אך בטרם נגיע לפתרון כלשהו, זקוקים אנו לאנשים אמיצים דיים, כדי לומר לממשלה משהו שאינה רוצה לשמוע. אולם מכיוון שמציגים לפנינו את השאלה, עלינו להשיב. בין שאר הדברים, הכרח הוא למנוע בזבוז. במציאות קשה לדרוש מן הפועלים שיתאמצו, מבלי לערוב לכך שהמאמץ לא יבוזבז ולא ינוצל על ידי אחרים. אנו סבורים כי רציונליזציה של הכלכלה שלנו תאפשר סיפוק תביעותינו וכיסוי ההפסדים שנגרמו בעטיה של הפסקת העבודה, שהיתה חיונית כדי שקולנו יישמע.

‏(9) לרוע המזל יש לזקוף נזקים מסוימים לחובת הניהול הלקוי. במיוחד הנזקים שנגרמו לסביבתנו הטבעית ושאינם ניתנים לתיקון. גם בשטח זה לא נעסוק בזיהוי האשמים, הגם שיש צורך בכך.

‏בראש ובראשונה חיוני ליצור את התנאים שיבטיחו שנזקים כאלה לא יישנו. הדבר יתאפשר כאשר לא יותר למונופול-השלטון לשמור בידיו את המונופול על ידע ומידע. והדבר לא יתכן ללא ביזור הכוח ויצירת תנאים שיאפשרו שימוש בידע המקצועי של המלומדים – יחד עם האינטליגנציה הקולקטיבית של מעמד הפועלים.

(10) איש אינו חולק על כך שמטרת הסוציאליזם היא שינוים היסודי של היחסים החברתיים. אבל התוצאות שהושגו עד כה בתחום זה התמעטו במידה רבה בשל קיומן הבלתי מוצדק של קבוצות בעלות זכויות-יתר; בגלל אי-שוויון בזכויות ובחובות; בגלל הפער הקיים בין עוצמת הכוח והמיגבלות שהושמו על השימוש בו.

‏בין השאר, איננו יכולים לקבל את המצב הנוכחי של יחסי אנוש ואת האופן שבו נוהגים בכירים בכפופים להם. לא נוכל לקבל את הזלזול והלעג ביחס לפועלים מצד אלה שהגיעו להיכן שהגיעו רק בזכות עמלם ומאמציהם של הפועלים.

משום כך – ואך ורק משום כך – תביעתנו העיקרית היא לכונן איגודים מקצועיים חופשיים. מכאן אנו צריכים להתחיל. כל השאר יושג על ידי כל האנשים ההגונים, באמצעות ידע אמיתי ועבודה קשה.

זכותנו לקיים דו-שיח עם הממשלה, כדי שהממשלה תשמע את קולו האותנטי של מעמד הפועלים ולא רק את ההד של דבריה היא. אנו הנציגים האמיתיים של פועלי אזור החוף ואנו סבורים שפועלי כל הארץ מזדהים עם עמדתנו. אנו מוכנים לדון בכל הבעיות וליטול חלק באחריות לפעולות המשותפות. אך נוכל לעשות זאת רק אם נהנה מאמונם של הפועלים; האיגודים המקצועיים הנוכחיים איבדו זה מכבר את אמון הפועלים.

‏העורכים
פעילת סולידאריות, אלינה פיינקובסקה

‏הערות לנקודה 16 של התביעות

‏המחסור במיטות בבתי-החולים, העומס הרב במרכזים לטיפולי-יום והמחסור בתרופות – כל אלה גורמים באורח בלתי-נמנע להידרדרות בבריאות האוכלוסייה ולסבל קשה לפועלים. שיפור מיידי במלאי התרופות הבסיסי, החסר בבתי-המרקחת ובבתי-החולים, הוא דבר הכרחי.

סגן ראש-הממשלה הזכיר מחלות לב וסרטן כמחלות הנפוצות ביותר בפולין. אלו הן בעיות אירופיות ואילו כאן המחלה המסוכנת ביותר למעשה היא השחפת – כמו במאה ה-19. מאז 1976 מתחולל גידול מזעזע במספר מקרי השחפת, במיוחד בקרב הגילים 35-23.

‏הנתונים מתפרסמים בפרסומים מקצועיים, אך הצנזורה אוסרת את פרסומם בעיתונים המיועדים לציבור הרחב.

‏מדוע אין מדווחים לציבור?

מי האחראי לכך?

‏מלבד השחפת, ששכיחותה אצלנו היא השנייה בגודלה בעולם, יש גם גידול בתחלואה בכיב-הקיבה, המעיד על תנאי החיים של הפועלים: צפיפות-יתר, מזון גרוע עד כדי שערורייה, מחסור מוחלט בבשר לילדים. אין להשיג בשר-בקר ואת העופות מזינים בהורמונים – דבר הפוגע בבריאות אוכלוסייתנו.

שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה בפולין מניח את הדעת, אך מדוע כה רב מספרם של הרופאים העוסקים בעבודה מינהלית?

מספר המנתחים המקצועיים קטן מאוד, ואנו קרובים לשיא בשיעור תמותת התינוקות באירופה. עליך להמתין שניים או שלושה שבועות לניתוח גידול, תחת זמן סביר של שניים או שלושה ימים.

‏רציתי לגעת שוב בבעיית המקצועות הפרה-רפואיים. לא האיגודים של עובדי הרפואה ולא משרד הבריאות מעריכים נכונה עבודה זו והתוצאה: שכר נמוך מאוד. האחיות עובדות קשה מאוד ונושאות אחריות כבדה. ברם שכרן הוא כמעט הנמוך ביותר בפולין. רמת שכר נמוכה זו מסבירה את התחלופה הרבה. מתוך 60 אחיות, שקיבלו את תעודותיהן כאן ב-1973‏, רק 15 ממשיכות לעבוד במקצוען היום. אם לא יתחולל שיפור רדיקלי, תוסיף איכות הטיפול הרפואי להתדרדר.

‏אנו מצהירים על תמיכה סולידארית בדרישות ועד-השביתה הבין-מפעלי ותובעים:

  1. ‏העלאת שכרנו לרמת השכר הנהוגה בשירותים אחרים, כדוגמת המשטרה החשאית.
  2. חופשת אימהות של שלוש שנים בתשלום.
  3. ‏תשלום 100% של השכר בפרישה לגימלאות.
  4. תשלום 100% של השכר בעיתות מחלה וחופשה שנתית.
  5. החזרת תשלומי הבונוס על עבודה קשה; הגדלת הבונוס התעשייתי.
  6. שיפור השירות למתן תרופות וטיפולים; תרופות חינם לעובדי רפואה.
  7. הנהגת כרטיס-הנחה של מחצית המחיר ברכבת, כפי שמקבלים הביורוקרטים.
  8. הגדלת התשלום על עבודת-לילה.
  9. צמצום זמן ההמתנה לשיכון; הגדלת מספר יחידות הדיור לציבור.
  10. יושם הקץ להתעללות בעובדים בשל השקפותיהם.
‏אלינה פיינקובסקה
נציגה משירותי-הבריאות

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 7]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 9]