‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 6: 27 באוגוסט 1980

מחדר הוועידה

‏אתמול, יום רביעי 26 באוגוסט, בשעה 11 בבוקר הגיעה הוועדה הממשלתית בראשות מר יאגיילסקי למספנת גדאנסק לפגישה חדשה עם הנהגת ועד-השביתה הבין-מפעלי. לך ואלנסה פתח את הוויכוח בשאלה, אם יסכים מר יאגיילסקי לשרטט שוב את עמדת הממשלה בנוגע לתביעות השובתים, תוך התחשבות בכך שמליאת הוועד המרכזי של "מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת" נפגשה ביום ראשון.

‏ראשית, מר יאגיילסקי לא רצה לדון בכרוז שחולק ביום ראשון על ידי הוועד המחוזי של "חזית האחדות הלאומית", בטענה שאין הוא יודע על קיומו ועל תוכנו. אחר כך הוא תיאר את עמדת הממשלה על 21 התביעות. הוא הוציא מן הכלל את התביעה מס' 1, באומרו שיחזור אליה אחר כך. התביעות המטפלות בתנאי העבודה ובתנאים החומריים של הפועלים (נקודות 8 עד 20) נראו לו התביעות הריאליסטיות ביותר. הוא הבטיח היענות לתביעות אלה במידה הגדולה ביותר שתתאפשר, והציע שכולנו ביחד נקבע מועד שבו הן תוגשמנה למעשה, וכן שנקבע את גובה ההעלאות במשכורות ובהטבות סוציאליות.

לך ואלנסה דיבר אחריו כדי להסביר לסגן ראש-הממשלה שכל התביעות הללו היו משניות, אף כי חשובות, ושיהיה עליהם לטפל בנקודה מס'1 ‏, זו הדנה בהתאגדות באיגוד מקצועי, שבלעדיה אין משמעות לכל התביעות האחרות.

‏ברגע זה נכנס לחדר צוות המומחים שנקרא על ידי הוועדה הממשלתית, ושבלעדיו סירב מר יאגיילסקי לכל דיון על האיגודים המקצועיים החופשיים, ואז נפתח סוף סוף הדיון בנושא.

‏יושב-ראש הוועדה הממשלתית דיבר אז, וסיכם במילים מעטות את עמדתה על נקודה מס' 1 של רשימת ועד-השביתה הבין-מפעלי, שהורכבה ב-23 באוגוסט (ראו "סולידאריות" מס' 2). מר יאגיילסקי הגביל את עצמו לחזרה על כך, שהוא היה רוצה באירגון מחדש של ההתאגדות האיגוד מקצועית הקיימת, באמצעות בחירה בהצבעה חשאית של עסקנים חדשים במפעלים שירצו בכך.

‏חברי נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי, א. גוויאזדה, ב. ליס, וישנייבסקי, ל. סובייצ'ק ו-ז. קובילינסקי דיברו אחר כך. א. גוויאזדה ניסה, בהקדמתו, לשרטט את הסיבות שהביאו לגל השביתות בכל רחבי פולין, ובמיוחד על החוף הבלטי. הוא הציג כסיבה העיקרית את היעדר ההשפעה של המוני הפועלים על ההחלטות שמקבלת הממשלה בתחום אירגון העניינים החברתיים.

‏בהמשך נאומו הראה א. גוויאזדה שרק הקמת איגודים מקצועיים חופשיים, שיהיו בלתי-תלויים במפלגה, יוכלו ליצור יחסים אמיתיים בין הפועלים והממשלה, ולאפשר הסדר בין שני הצדדים, הסדר שהוא התוצאה האפשרית היחידה של המשבר הכלכלי שבו נמצאת פולין כרגע.

‏א. גוויאזדה אמר גם, שהוא לא יכול לתאר לעצמו את פעילותם של איגודים מקצועיים חופשיים ללא עיתונות עצמאית משלהם, שתייצג את התנועה.

‏יתר חבר נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי השלימו את נאומו של א. גוויאזדה, בצטטם את הסעיף מס' 87 של "אירגון העבודה הבינלאומי", ובהבהירם שהשאלה איננה פיזור האיגודים המקצועיים הקיימים אלא של יצירת איגודים חדשים, עצמאיים מכל התערבות חיצונית.

‏ל. סובייצ'ק הסביר, שאין שום היגיון בדיון על האיגודים המקצועיים הרשמיים, בהתחשב בתפקיד שמילאו בשביתות. לדבריו נחוץ לטפל בנושא הבא מיד: באיזו דרך יהפוך ועד-השביתה הבין-מפעלי להתאגדות האיגוד-מקצועית העצמאית החדשה, אותה דרשו בראש המכתב שהוגש על ידי ועד-השביתה הבין-מפעלי לוועדה הממשלתית.

‏לאחר קביעת עמדת ועד-השביתה הבין-מפעלי, וקריאתו להקמת איגודים מקצועיים חדשים, הסתיימה הישיבה.

‏כאשר חודשה הישיבה החל לדבר סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי, וביקש מיד משני הצדדים, מוועד-השביתה הבין-מפעלי ומהוועדה הממשלתית, להמשיך בלימוד מפורט יותר של הבעיות הנוגעות לנקודה מס' 1.

העורכים

בשעה 4 בערך קיבלנו את ההודעה הבאה:

ב-26 באוגוסט נמשך המשא-ומתן במספנת גדאנסק בין הוועדה הממשלתית בראשות סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי לבין נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי בראשות ל. ואלנסה. במהלך הדיונים הוצגו ההצעות הנוגעות לתביעה מס' 1 בדבר האיגודים המקצועיים. קבוצת המומחים המצורפת אל הוועדה הממשלתית ונשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי נשארו כדי לדון במסמכי-עבודה, במטרה להבהיר נקודות השקפה על תביעה מס' 1. המשא-ומתן יימשך היום.

‏(נוסח משותף של הוועדה הממשלתית ונשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי,
26 באוגוסט 1980, שעה 15:30)

‏אל מי אנחנו מדברים?

‏רבותי! אתם לא מדברים כבר עם אלה שענו בדצמבר 1970 על שאלתכם "האם תסייעו לנו?", במילים "אנחנו נסייע לכם".

‏אנו שונים עכשיו, מעל לכל בגלל שאנו מאוחדים, ולכן גם חזקים יותר.

‏אנו שונים בגלל שלמדנו במשך שלושים שנה שהבטחות הן אשליות.

‏אנו שונים בגלל שהבנו, כי כאשר אנו שומעים את המילים "אירגון-מחדש פינאנסי'', משמעות הדבר – ניצול.

‏אל מי אנחנו מדברים? השאלה הוצגה בכותרת. התשובה חייבת להיות ברורה ככל האפשר: עם הוועדה הממשלתית, עם סגן ראש-ממשלת פולין. האם אפשר למצוא מישהו מתאים יותר? על כל פנים, בחדר הוועידה חוזר מר סגן ראש-הממשלה כל הזמן על המילים: "אני לא יודע, אני לא עוסק בעניינים אלה, לא היה לי זמן ללמוד אותם".

‏זה הגיע לנקודה, שבה לשאלת חבר ועד-השביתה הבין-מפעלי, "האם קרא סגן ראש-הממשלה היום את טריבונה לודו?", ענה יאגיילסקי: "...לא היה לי זמן!" תשובה כנה, אותה קיבלה הישיבה בהתפרצות של צחוק. האם התשובות ה"כנות" הללו הן היחידות שמסוגל סגן ראש-הממשלה לתת?

‏הדבר החיוני עבור האנשים המיוצגים כאן על ידי ועד-השביתה הבין-מפעלי הוא הקמת איגודים מקצועיים חופשיים.

‏הדו-שיח על כך נראה איכשהו מוזר. כאשר קרא נציג של ועד-השביתה הבין-מפעלי: "אנו רוצים איגודים מקצועיים חופשיים!", ענה סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי: "אני מסכים! גם אנחנו בעד מודרניזציה של התנועה האיגוד-מקצועית".

‏בעקשנות חזר איש ועד-השביתה הבין-מפעלי ואמר: "שום טיוח של הסדקים הישנים, לא עוד ביורוקרטיה איגוד-מקצועית הסובלת מהסתיידות-עורקים!"

‏סוג זה של דו-שיח מזכיר את הדו-שיח בין שני בני הזוג הזקנים בסיפורו של מיצקייביץ', "לגזור או לגלח?" (את הזקן).

‏הסבתא: "לגזור, אני אומרת לך!"

הסבא: "לגלח, לגלח!".

‏הזקן הופך פראי, ומטביע את הסבתא. האשה הזקנה, נחנקת, מוציאה את ידה מחוץ למים ובחקותה צורה של מספריים מסמנת: "לגזור".

‏סטייה קלה זו אינה מכוונת, כמובן, לרמוז שמישהו מאיתנו מנסה להטביע את השני. אך הבה נחזור לענייננו.

‏הדו-שיח הזה הוא למעשה מונולוג כפול. משתתפי הפגישה העריכו זאת כך, ולכן פרצו בצחוק. איזו מודרניזציה? איזו תחייה? האם אתם מוכנים להסביר לי מדוע מר סגן ראש-הממשלה אינו שומע מה שאומרת נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי? למה אין הוא שומע את הצחוק, את הצחוק האמיתי והבריא של אנשים שבאמת משועשעים?

‏אווירתה של פגישה זו שונה לגמרי מקודמותיה. הרבה דברים השתנו לבטח. אנשים צוחקים, צוחקים עוד ועוד, יותר ויותר בחופשיות!

‏היינו יכולים, מכל מקום, לערוך משאל כדי למצוא כיצד התקבלו דבריו של מר סגן ראש-הממשלה, אשר חוזר ומכריז על יושרו ועל כנותו. התשובה היתה פה אחד: "ככל שסגן ראש-הממשלה מרבה להדגיש את כנותו, כך הופך צחוקנו באולם אמיתי יותר".

"האם האיש באמת אינו יודע דבר על הכרוזים התוקפים את השובתים, אשר הופצו באזור המשולש-העירוני?"; "האם האיש באמת אינו יודע דבר על המעצרים והיד הקשה שבה מתנהגים המשטרה וכוחות הביטחון בכל רחבי הארץ לאנשים הקשורים לאופוזיציה הדמוקרטית?"

‏וכך השאלה נשארת: "מה, אם כן, יודע סגן ראש-הממשלה?"

ביום שישי הציפו את העיר כרוזים החתומים על ידי "חזית האחדות הלאומית". בהם היה כתוב:

‏"שובתים, אינכם צריכים לחשוש ממעשי תגמול אם תוקיעו את היסודות החורגים ממסגרת החוק של הרפובליקה העממית הפולנית".

‏אף אחד לא יופתע היום למצוא בדרך כרוז נוסף, האומר כך: "חברי הממשלה, אינכם צריכים לחשוש ממעשי תגמול אם תוקיעו את היסודות החורגים ממסגרת השאיפות והאינטרסים של הפועלים הפולנים!"

‏העורכים

‏קונצרט במספנת גדאנסק

‏ב-25 באוגוסט נערך במספנת לנין בגדאנסק קונצרט לאות סולידאריות מצד המוסיקאים של גדאנסק. אלווירה הודינארובה (פסנתר), אליזאבטה הורנונג (זימרה), יאן גדאניאל (זימרה) ואדולף מאלינובסקי הגישו מיצירות שופך ומוניושקו. יותר מאלף איש נכחו בקונצרט.

‏ביטוי של סולידאריות ‏מהאיגודים המקצועיים הצרפתיים

‏"אני מאושר ונרגש בפנותי אליכם, בשם האיגוד שלי, בשם הפועלים הצרפתיים. ה-CFDT ‏הוא איגוד מקצועי המאגד מיליון פועלים צרפתים. ה-CFDT ‏הוא בלתי-תלוי לחלוטין במפלגות פוליטיות, במדינה או בכל מוסד אחר. הפועלים הצרפתים נאבקים בשורות ה-CFDT כדי לשמור על עצמאותם, תהיה השיטה הפוליטית אשר תהיה. הפועלים הצרפתים נלחמים ביחד עם ה-CFDT‏ למען תנאים טובים יותר ולמען פיקוח הפועלים על ההחלטות המתקבלות בנוגע לתנאי עבודתם.

‏"ה-CFDT נלחם למען חופש הביטוי לפועלים, למען החופש לאיגודים המקצועיים, ולמען הזכות לשבות. המאבק שאתם מנהלים עתה הוא נהדר, ומעורר את התעניינותה של צרפת כולה.

"ה-CFDT תומך במאבקכם, ופנה אל כל האיגודים המקצועיים הצרפתיים ולכל הפועלים בבקשה להביע את הסולידאריות שלהם עם עניינכם בתמיכה כספית. היום אנו יכולים למסור לכם 11,000 פראנק. מאבקכם מראה שבכל רחבי העולם חייבים הפועלים להיאבק למען זכויותיהם. שום כוח בעולם אינו יכול לעצור את הפועלים הנאבקים למען העצמאות של איגודיהם המקצועיים וחירותם.

‏יחי מאבקם של הפועלים הפולנים!"

מברק מאיגוד החשמלאים של ניו-זילנד

‏"איגוד החשמלאים של ניו-זילנד שולח לכם ולכל הפועלים ביטוי של תמיכתו הכנה במאבקכם ובהקמתה בפולין של התאגדות איגוד-מקצועית חופשית ועצמאית. מאבקכם למען הצדק לקהילה ולמשק זוכה לתמיכתם של כל אוהבי החרות מכל רחבי העולם".

‏מה עושה המדינה?

‏אחד התנאים הראשונים שהציג ועד-השביתה הבין-מפעלי לפתיחת המשא-ומתן עם השלטונות היה חידוש הקשר הטלפוני. מדוע ניתנה שיבות כה גדולה לתנאי ראשוני זה?

‏מיד עם תחילת השביתות על החוף הבלטי ניסו השלטונות (והצליחו במידת-מה) לנתק את יתר חלקי פולין מהידיעות המגיעות מן החוף הבלטי. העיתונות פירסמה מאמרים מלאי שקרים, הרדיו והטלוויזיה שמרו על שתיקה או "נתנו חוסר מידע". היה זה רק דרך התיפקוד הנורמלי של הקשר הטלפוני שאנשים יכלו לדעת מה קורה.

‏השובתים יכלו כך להודיע לחבריהם בערים אחרות על המצב לאשורו בחוף הבלטי. אפשר היה לכתוב את המידע המהימן, ולהפיצו בלי להעבירו דרך הצנזורה.

‏מה עשתה המדינה? היא ניתקה את קווי הטלפונים, וחסמה בכך את האפשרות של אנשי האופוזיציה להפיץ מידע על השביתות.

‏מאז ה-19 באוגוסט 1980 נאסרו בווארשה 25 אנשים (בוודאי אין זה כולל את כל האסורים), חברים ותומכים של "קור", עורכי כתבי-העת "רובוטניק" ו"פלאצובקה", ואינטלקטואלים שהצהירו על הסולידאריות שלהם עם הפגנות הפועלים. על פי תקנה המתירה למשטרה לעצור כל אחד, כרצונה, למשך 48 שעות ללא אישור פרקליט המדינה, הועבר אדם מיכניק מתחנת משטרה אחת לשנייה כל 48 שעות. בדרך זו נעצרו אנשים למשך שבוע בתחנות המשטרה. שניים מהם, ה. וויץ ו-י. סרניובסקי, הצליחו לברוח במהלך אחת ההעברות האלה, תודות לעזרתם של עוברים ושבים.

‏בווארשה נותקו הטלפונים בבתיהם של חברי האופוזיציה הדמוקרטית. כך קרה גם בחלקים אחרים של הארץ. אנו יודעים שזדז'יסלאב מניך מביילסקו-ביאלה נתפס ונחקר. זאת משום שמניך ניסה בחשאי להשיג מידע על שביתת "פ.ס.מ." בביילסקו-ביאלה.

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 5]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 7]