‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 2: 24 באוגוסט 1980

‏איגרת מהאפיפיור יוחנן-פאולוס ה-2 לארכיבישוף של פולין, הקרדינל וישינסקי

‏קרדינל אהוב ונכבד,

‏אני כותב כדי להבטיח להוד מעלתך על קירבתי אליך במהלך הימים הקשים האלה. אני נמצא עם ארצי ועם בני-ארצי במשך כל הניסיון הקשה שאתם עוברים, בכל לבי ועם כל תפילותי.

‏החדשות הנוגעות לפולין תופסות את העמודים העיקריים של העיתונים, הן מוצגות ללא-הפסק על מסך הטלוויזיה ונשמעות ברדיו. אני מתפלל שהבישופות, עם הארכיבישוף בראשה וכשהיא נתמכת על-ידי האמונה בה – מגינת ארצנו – תוכל פעם נוספת לסייע לאומה במאבקה למען הלחם היומיומי, למען הצדק החברתי ולמען זכותה הטבעית לאורח-חיים והגשמה משלה.

‏צורך חזק ביותר כופה עלי לשלוח אליך שורות מעטות אלה. אני א‏יתך לרגלי המאדונה שלנו מצ'נסטוחובה בחרדה, בתפילה ובברכה.

‏בהערכה עמוקה,

יוחנן-פאולוס ה-2

ביקור של משלחת מוועד-השביתה הבין-מפעלי של שצ'צ'ין

‏היה לנו ביקור אתמול, ה-23 באוגוסט, מאוחר בערב. נציגי ועד-השביתה הבין-מפעלי של שצ'צ'ין באו לומר לנו שהוועד שלהם, אשר הוקם בשצ'צ'ין ביום שני, ה-18 באוגוסט, מייצג עתה 134 מפעלים. משא-ומתן עם הוועדה הממשלתית בהנהגת ק. בארציקובסקי, החל ביום חמישי, ה-21 בחודש. רשימת התביעות דומה מאוד לזו שלנו. בניגוד לגדאנסק, נמנעו המשטרה ושירותי-הביטחון מלהתערב בשביתות. הטלפונים לא נותקו. מר בארציקובסקי נראה יותר גמיש מאשר סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי, והראה יותר נכונות להיענות לתביעות הפועלים, לפי דברי הנציגים משצ'צ'ין.

‏ביקורם של הנציגים משצ'צ'ין עשוי להביא לידי החלפת דיעות מסודרת, ואנו מקווים שהוא יביא לשיתוף-פעולה לטווח-רחוק בין שני המרכזים שלנו.

‏העורכים

‏התביעות של הפועלים השובתים המיוצגים בוועד-השביתה הבין-מפעלי של מספנת גדאנסק

‏הוועד מייצג גם את העובדים בשירות הציבורי, אשר ממשיכים לעבוד כדי לספק את הצרכים החיוניים של הקהילה. הוועד מקווה למשא-ומתן שיוביל להסדר מניח את הדעת של תביעות השובתים. אחד התנאים המוקדמים שלנו הוא הפעלתו מחדש של שירות הטלפונים.

‏להלן תביעות הוועד:

1. קבלת איגודים-מקצועיים חופשיים, בלתי-תלויים במפלגה הקומוניסטית או במפעלים, בהתאם לסעיף מס' 87 של אמנת אירגון העבודה הבינלאומי, המתייחס לזכות להקים איגודים-מקצועיים חופשיים, שאושררה על-ידי הממשלה הקומוניסטית של פולין.

2. הבטחת זכות השביתה, וביטחונם של השובתים ואלה שמסייעים להם.

3. הגשמת הערובה החוקתית לחופש הביטוי, העיתונות והפירסום, כולל החופש למוציאים-לאור עצמאיים, הלכה למעשה, ופתיחת כלי-התקשורת ההמוניים לפני נציגים של כל האמונות.

4. (א) החזרת הזכויות הקודמות ל-:

      – אנשים שפוטרו מעבודתם אחרי השביתות ב-1970 ו-1976.

      – סטודנטים שגורשו מבית-הספר בגלל דיעותיהם.

   ‏   (ב) שיחרור כל האסירים הפוליטיים, בהם אדמונד זאדרוז'ינסקי, יאן קוזלובסקי ומארק קוזולבסקי.

      (ג) הפסקת דיכוי הפרט בגלל אמונתו האישית.

5. פתיחת אמצעי-התקשורת ההמוניים למידע על הקמת ועד-השביתה הבין-מפעלי, ופירסום תביעותיו.

6. נקיטת פעולות שמטרתן לחלץ את הארץ מהמשבר שבו היא נתונה, באמצעים הבאים:

‏      (א) פירסום מלא של המידע על המצב החברתי-כלכלי.

      (ב) מתן אפשרות לכל המיגזרים והמעמדות החברתיים ליטול חלק בדיון על תוכנית הרפורמה.

7. מתן פיצוי לכל הפועלים שנטלו חלק בשביתה על תקופת השביתה, על-ידי דמי-חופשה מן המועצה המרכזית של האיגודים המקצועיים.

8. תוספת של 2,000 זלוטי לחודש לשכר היסוד של כל פועל, כפיצוי על ההתייקרויות האחרונות.

9. הבטחת תוספות-שכר אוטומטיות בצמוד לעליות המחירים ולירידה בהכנסה הריאלית.

10. אספקה מלאה של מוצרי מזון לשוק הפנימי, וייצוא העודפים בלבד.

11. ביטול המחירים "המסחריים" ומכירות אחרות למען מטבע קשה בחנויות מיוחדות.

12. בחירת כוח-האדם המינהלי תיעשה על בסיס הכישורים, ולא על בסיס החברות במפלגה. יש לבטל את זכויות-היתר של המשטרה החשאית, המשטרה הרגילה והמנגנון המפלגתי, על-ידי השוואת הקיצבאות המשפחתיות, ביטול החנויות המיוחדות וכו'.

13. הכנסה לשימוש של תלושי-מזון לבשר ולמוצרי בשר (במשך התקופה שבה מוחזר הפיקוח על מצב השוק).

14. הורדת גיל הפרישה לנשים ל-50 ולגברים ל-55, או אחרי 30 שנות עבודה בפולין לנשים, ו-35 שנים לגברים, ללא הבדל גיל.

15. התאמת תשלומי הפנסיה והקיצבאות השנתיות לסכום ששולם למעשה.

16. שיפור תנאי העבודה של שירות הבריאות, כדי להבטיח טיפול מלא לעובדים.

17. הבטחת מספר מקומות מספיק במעונות-היום ובגני הילדים לילדים של אמהות עובדות.

18. חופשת לידה בתשלום למשך שלוש שנים.

19. הפחתת משך ההמתנה לדיור.

20. הגדלת ההקצבה לכרטיסיה מ-40 זלוטי ל-100, והטבה נוספת על הפרדה.

21. יום מנוחה בשבת. פועלים בשיטת-הבריגדות או עובדים במשמרות יפרצו על איבוד ימי השבת החופשיים על-ידי הגדלת חופשתם או חופשה אחרת בתשלום.

‏פועלים שובתים במספנת לנין בגדאנסק. מטרת השביתה: 21 פעמים "כן"

 

שיחות עם הוועדה הממשלתית

‏הוועדה בהנהגת סגן ראש-הממשלה מ. יאגיילסקי הגיעה למספנה אתמול, ה-23 באוגוסט, ב-8 בערב, לשיחות עם ועד-השביתה הבין-מפעלי. יש תקווה ששיחות אלו יובילו להסכם על 21 הנקודות שהוצגו על-ידי שובתים מ-388 ‏מפעלים, ומכאן להסדר. בראש הישיבה ישב לך ואלנסה, אשר בתחילת הפגישה ביקש מסגן ראש-הממשלה להציג את יחסה של הממשלה לתביעות השובתים. מאחר שכל הפגישה שודרה בשידור ישיר ברדיו של המספנה, נציין להלן רק את הנקודות הבולטות בשיחות. מאחר שהשלטונות לא נענו לתנאי המוקדם שלנו בדבר חידוש הקשר הטלפוני, הרי הפגישה לא נמשכה למעשה מעבר להודעת סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי. השובתים היו מאוכזבים, כיוון שהוא התבטא בניסוחים כלליים מאוד והודעתו לא הכילה שום הצעה מוגדרת.

‏בהתייחסו לתביעת-המפתח להקמת איגודים מקצועיים בלתי-תלויים במפלגה, הודה מר יאגיילסקי שקיים צורך באיגוד מקצועי שיהיה מסוגל להגן ביעילות על האינטרסים של הפועלים. החוק הקיים, מ-1949, לא ממלא אחר הדרישות הללו, לדעת סגן ראש-הממשלה, והוא זקוק לשינויים. ניסיוננו אחרי דצמבר 1970 מראה, על כל פנים, שההסכם שלפיו הוכרח ועד-השביתה להצטרף למסגרת הקיימת של האיגוד-המקצועי, לא הגשים ייצוג אמיתי של האינטרסים של הפועלים. ההצעה שהביא מר יאגיילסקי, לערוך בחירות חדשות למועצות המפעלים, אינה ‏מהווה לכן פתרון: אין היא יותר מאשר ניסיון ערמומי נוסף להתחמק מדיון על הקמת איגודים-מקצועיים חופשיים.

‏סגן ראש-הממשלה סירב שוב ושוב לפרסם בכלי-התקשורת את הנוסח המלא של תביעותינו (סעיף מס' 5 ברשימת התביעות). התביעות ל"הבטחת זכות השביתה" (מס' 7 רשימה) מצריכות, לפי דעתו של מר יאגיילסקי, דיון מעמיק נוסף, אך הוא הבטיח לנו שלא יהיו שום התנכלויות לשובתים ולתומכיהם. סגן ראש-הממשלה נראה מופתע למשמע הידיעות על ההתנכלות לכמה מתומכי השביתה, והבטיח לחקור את האשמותינו. אנו חוזרים על כך, שסגן ראש-הממשלה הבטיח לנו שלא השובתים ולא אף אחד מאלה שתומכים בנו, לא יסבלו בשל כך.

‏יש ערך להזכיר לכם, שמר יאגיילסקי ביטא את אמונתו ה"כנה" בכך שבפולין קיים חופש ביטוי ופירסום, כפי שמובטח בחוקה. הוא ציין ש"יש לדאוג לכך שהצנזורה תעבוד בצורה חלקה יותר". סגן ראש-הממשלה דחה את התביעות לשים קץ לאמצעי הדיכוי המופעלים נגד פירסומים עצמאיים, שתוארו על-ידו כאנטי-סוציאליסטיים וכגורמי נזק מבחינה חברתית. מר יאגיילסקי אישר שתביעותינו הכלכליות צודקות מבחינה עקרונית (חוץ מנקודה מס' 14, הכוללת הורדת גיל הפרישה), אך אמר שלדעתו אין זה בא בחשבון לממש אותן במצב הכלכלי העכשווי. את זאת הוא הדגים בעזרת הרבה מספרים, כדי להוכיח שחידושים כאלה יגרמו להרס הארץ. רק שינויים חלקיים יכולים להילקח בחשבון כרגע, אך הוא נמנע מלהגדיר לאלה שינויים הוא מתכוון.

‏לסיכום, הודעת מנהיג הוועדה הממשלתית היתה מעורפלת, מלאה בדברים שטחיים, ולעיתים לא הגיוניים, ולא הכילה שום הצעה מוגדרת. אפשר ולא היתה כוונה להקים יותר מאשר מגע עם ועד-השביתה הבין-מפעלי לפני ישיבת הוועד המרכזי של המפלגה היום. אנו חייבים לקוות שהוועדה הממשלתית, לאחר שפתחה בשיחות, תתייחס עתה ברצינות לנושא של התרת איגודים-מקצועיים חופשיים, שהיא מכרעת ביחס לסיום השביתה.

‏העורכים

מכתב ממזכירות הוועד המרכזי של המפלגה, 19 באוגוסט 1980

הגיע לידינו עותק של מכתב שנשלח על-ידי המזכירות לכל חברי המפלגה. הוא מטפל ביחסה של המפלגה לגל הנוכחי של השביתות. אנו מצטטים ממנו ללא הערות. הוא מבטא גישה של אטימות עיוורת:

"...היסודות האנטי-סוציאליסטיים בקרב פועלי מספנת גדאנסק העלו תביעות פוליטיות והציבו תנאים עוינים, במטרה לרכוש את השליטה על השביתה. תביעותיהם מאיימות על הביטחון החיוני של הארץ. הם מסכנים את המשך קיומנו הלאומי, את הישגינו המשותפים ואת אחדותנו, שנבנו במחיר כל כך גבוה ובתנאים כה קשים, ובמחיר כל כך הרבה קורבנות. התביעות החשובות ביותר שלהם הן אלו הנוגעות לאיגודים-מקצועיים חופשיים, לשינויים בחוק הבחירות [אין שום תביעה כזאת ברשימה שלנו – המערכת], ביטול הפיקוח על אמצעי התקשורת ושיחרור אסירים פוליטיים.

"לתביעות אלו יש מטרה אחת בלבד: לתת למערכה האנטי- סוציאליסטית, המופנית נגד האינטרסים החיוניים של מעמד הפועלים ושל המדינה, לפחות נקודת-זינוק, אם לא חופש פעולה מלא... אויבים פוליטיים אלה תובעים להקים איגודים-מקצועיים חופשיים, לא לטובת ייצוג טוב יותר של האינטרסים של הפועלים, אלא כדי להשיג בסיס לפעילויות המכוונות נגד מפלגתנו ונגד הדמוקרטיה העממית. הקריאה לשינוי חוק הבחירות מכוונת נגד הגרעין עצמו של חוקתנו, שנבנתה על-ידי המאמץ המשותף של היסודות הפוליטיים הדמוקרטיים, המתקדמים והפטריוטיים המייצגים את כל האומה... הם תובעים את שיחרורם של אסירים פוליטיים, אך בארץ זאת אין כלל אסירים פוליטיים... ולכל אלה מתלוות פעולות-טרור והפחדה נגד כל מי שאינו לצידם, נגד כל מי שמעז להציב את דרישותיהם בסימן שאלה. מטרת הכוחות האנטי-סוציאליסטיים להשליט את השיטה שלהם בתוך בתי-החרושת, תחת פיקוחם...

‏"כולנו חייבים להבין, שהביטחון והעצמאות שלנו אינם מובטחים לנצח. הם תלויים בחוש הלאומי, באחדות הלאומית, בזהירות ובמאמץ שלנו, ובסולידאריות של עמנו עם ממשלתנו. הפרות-הסדר בגדאנסק ובגדיניה כבר עודדו את הרבאנשיסטים המערב-גרמנים [הערת המתרגם: כך מכונים חוגי הימין בגרמניה, אשר מסרבים להכיר בגבולותיה הנוכחיים של פולין, ושואפים לספח לגרמניה שטחים שהיו בריבונותה עד מלחמת העולם השנייה], אשר מודים בגלוי שהמאורעות האחרונים בגדאנסק ובערים אחרות על החוף הבאלטי, רצויים להם מאוד... אנו חייבים לסייע לשירותים הציבוריים, למשטרה ולשירותי-הביטחון, המופקדים על החוק והסדר... מפלגתנו היא מפלגה של מאבק ועמל. ואכן, זהו הזמן לעבודה, אך אנו נקראנו גם לקרב. בקרב זה עלינו לנצח..."

‏הודפס על-ידי העיתונות החופשית של מספנת גדאנסק

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 1]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 3]