‏ביולטין שביתה – סולידאריות מס' 12: 30 באוגוסט 1980

שחקנים מתיאטרון החוף מבקרים אצל שובתי מספנת גדאנסק

‏ב-28, ב-29 וב-30 באוגוסט, באולם הכינוסים המשמש את ועד-השביתה הבין-מפעלי של מספנות גדאנסק, נערכה הופעת הזדהות עם הפועלים השובתים. לקחו בה חלק השחקנים הבאים מתיאטרון החוף: [תשעה שמות] בעזרתם של [שישה שמות] מתיאטרון זק בווארשה.

‏[...] השחקנים הציגו בין השאר קטעים של צ'. מילוש, א. מיצקביץ', צ. נורוויד, י. סלובצקי ועוד, וכן קטעים מהווי השביתה, פרי-עטם של יוצרים אנונימיים.

‏למעלה מאלף צופים קיבלו בצורה חמה את ההופעה.

‏ברצוננו להודות לכל השחקנים בשם השובתים ובשם עורכי סולידאריות.

‏המערכת

‏יומן השביתה

‏בגיליון זה אנו מפרסמים את החלק הראשון של יומן השביתה, כפי שנרשם על ידי חברים בצוות המערכת של רובוטניק ("הפועל"). החלק השני יפורסם בגיליון הבא של סולידאריות.

‏יום חמישי, 14 באוגוסט

6.00 ‏– פועלי המחלקות K-1 ו-K-3 במספנת לנין הפסיקו את העבודה. פועלי C-3 ומחלקת הרכבת המנועים מצטרפים לשביתה. קבוצות פועלים סובבות במפעל ונושאות כרזות בהן כתוב:

"אנו דורשים:

– תוחזר אנה ואלנטינוביץ' לעבודה!

– 1,000 זלוטי תוספת יוקר!"

9.00 – האסיפה מתחילה. נישאים נאומים; הפועלים שרים. מכריזים על שביתה. נבחר ועד-שביתה שמציג את התביעות הבאות:

– החזרתם לעבודה של אנה ואלנטינוביץ' ולך ואלנסה (חברים בוועד-החוף למען יצירת איגודים חופשיים, וחברים בוועד השביתה של דצמבר 1970);

– בניית מצבת-זיכרון לקורבנות דצמבר 1970;

– הבטחה שלא יהיו התנכלויות בעקבות השביתה;

– תוספת-שכר של 2,000 זלוטי;

– ‏השוואת קיצבאות-המשפחה לאלו המשולמות לאנשי משטרה.

במהלך השביתה מתקבל לך ואלנסה לעבודה בשטח בית-החולים של המספנה. מאותו רגע הוא מנהיג את השביתה.

‏ההנהלה מסכימה להחזיר את אנה ואלנטינוביץ' לעבודה ולבנות מצבת-זיכרון. היא גם לוקחת על עצמה לדאוג לביטחונם של השובתים.

פעילת סולידאריות אנה ואלנטינוביץ' מציגה את תרשים האנדרטה לזכר קורבנות השביתה של דצמבר 1970

אינטרפרס (לשכת הידיעות הממשלתית לשירות הכתבים הזרים) מכחישה שפרצה שביתה במספנות.

‏בערב מתכנסת מליאת הוועד-האזורי של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת [המפלגה הקומוניסטית השלטת], בנוכחות חבר הלשכה הפוליטית קאניה. חלק מהדוברים נתקף היסטריה: יש שם דיבורים, למשל, על "הטרור שמפעיל ועד-השביתה הבין-מפעלי", על "אנרכיה'', ועל "כוחות אנטי-סוציאליסטיים". תת-אדמירל ינצ'ישין מכריז שהצבא לא יעשה דבר העלול לפגוע בקשר שלו לחברה.

‏יום שישי, 15 באוגוסט

‏השביתה מתפשטת למקומות הבאים:

– למספנת הקומונה הפריסאית בגדיניה. כאן עומד בראש השביתה אנדז'יי קולודז'יי. הוא עובד כאן יומיים בלבד, לאחר שפוטר ממספנת גדאנסק משום שהפיץ את העיתון רובוטניק;

‏– למעשה, לכל שאר המספנות;

‏– למעגנים;

‏– למפעלים הקשורים בתעשיית הספנות.

12.00 ‏– מנותק הקשר הטלפוני עם הבירות המחוזיות.

‏כל היום נמשכות השיחות עם ההנהלה. ביוזמתה מצטרפים לשיחות אחר הצהריים נציגי מחלקות. כמה מהם הססניים ובלתי נחושים בדעתם. אחרים פשוט נשתלו על ידי ההנהלה. הדבר מחליש את עמדת השובתים.

‏המיליציה של הפועלים פועלת זה יומיים. היא מפקחת על הכניסות, כך שאיש מבחוץ לא יוכל להיכנס פנימה. היא גם דואגת למנוע הכנסת וודקה.

הוועד להגנה עצמית חברתית – הוועד להגנת הפועלים (קו"ר) מפרסם גילוי-דעת בסולידאריות עם הפועלים ומוחה נגד ניתוק הקשר הטלפוני.

‏שבת, 16 באוגוסט

‏בבוקר מעמידה ההנהלה אמבולנס במצב כוננות. היא מסכימה להעניק תוספות-שכר, אך מכריזה כי אין לה הסמכות להחליט ביחס לדרישות האחרות. סחבת בשיחות – משום שההנהלה מסרבת להפוך את הסכמתה שבעל-פה למסמך כתוב. בשעה 15.00 ‏בערך מכריז לך ואלנסה, על פי החלטה שנתקבלה ברוב קולות, על סיום השביתה.

‏השובתים זכו בתוספת-שכר של 1,500 זלוטי ובמה שמכונה "תוספת יוקר של סוורים". לאחר שהוא עוזב את אולם הדיונים, נוכח לך ואלנסה לדעת כי מספר ניכר של פועלים תומך בהמשך השביתה, בהזדהות עם פועלי מפעלים אחרים, בהם ההנהלות אינן מוכנות אפילו לפשרה. לאור זאת הוא מבטל את ההחלטה לסיים את השביתה, אך אין הוא יכול להודיע על כך, משום שמערכת הרמקולים אינה פועלת מהמקום שהוא נמצא בו.

‏המנהל קורא לפועלים, דרך הרמקולים, לעזוב את המספנה לפני השעה 18.00. רוב הפועלים אכן עוזב. במשך הלילה מגיעות משלחות מעשרים ואחד מפעלים שובתים. ועד-השביתה הבין-מפעלי מתכנס ומנסח רשימת דרישות זמנית. הפועלים שעזבו בערב מתחילים לחזור.

סוכנות הידיעות הפולנית (פא"פ) מודיעה כי השביתה במספנות הים הבלטי נסתיימה.

‏יום ראשון, 17 באוגוסט

9.00 ‏– בחצר המספנה בגדאנסק נערכת מיסה לפני קהל שמונה ארבעת אלפים עד חמשת אלפי איש, בתוכם גם פועלי המיבדוק. כאלפיים איש נוספים מצטופפים מחוץ לשערים. לאחר המיסה מותקן צלב בחזית שער 2.

יום שני, 18 באוגוסט

‏המנהל מונע מחברי ועד-השביתה הבין-מפעלי את הגישה למערכת הרדיו הפנימית. הוא גם מנתק את זרם החשמל לרמקולים הקרובים לשער מספר 2 ולמרפאה. הוא משדר קריאה לחזור לעבודה. מטוס שחג מעל למספנה מטיל כרוזים הקוראים להפסקת השביתה.

‏בחזית בניין משרדי ההנהלה מתקיימת אסיפה. המנהל, גנייך, נושא נאום הגורר קריאות בוז.

‏ועד-השביתה הבין-מפעלי מייצג כעת 156 מפעלים, והשביתה הופכת, למעשה, לכללית. נשיאות הוועד מרחיבה את שורותיה ומצרפת שמונה-עשר חברים חדשים.

‏לבקשת ועדי-השביתה של מספנות גדאנסק וגדיניה, אוסרים השלטונות האזרחיים את מכירת הוודקה בשתי ערים אלה.

‏הדפוס החופשי של מספנת גדיניה מוציא לאור דף מטעם ועד-השביתה הבין-מפעלי לתושבי גוש הערים גדאנסק-גדיניה-סופוט, בו נכתב: "ועדי השביתה שומרים על הסדר במקומות העבודה. אנו נחזיק מעמד!"

‏בנאום טלוויזיה דוחה גיירק את תביעות הפועלים ומביע את הסכמתו עם הוועד-הפועל של האיגודים המקצועיים (הרשמיים).

הוועד להגנה עצמית חברתית (קו"ר) ועורכי רובוטניק פונים לכל פועלי פולין בקריאה להקים מתוכם גוף יציג אמיתי: איגודים מקצועיים חופשיים.

‏יום שלישי, 19 באוגוסט

‏משלחת מוועד-השביתה הבין-מפעלי מוסרת, במשרדי מועצת המחוז, מכתב לראש הממשלה באביוך ובו בקשה לפתוח במשא-ומתן.

‏בינתיים, פותחים שבעה-עשר מפעלים השייכים לוועד הבין-מפעלי במשא-ומתן נפרד עם נציג הממשלה, השר פיקה (...).

‏בישיבת המועצה המחוזית של האיגודים המקצועיים (הרשמיים), שנערכה בנוכחות נציגים מארבעה-עשר מפעלים, הכריז נשיא האיגודים שידלאק: "לא נוותר על שלטוננו, וגם לא נשתף בו אף אחד!" באותו זמן עצמו ייצג כבר ועד-השביתה הבין-מפעלי 253 מפעלים...

‏יום רביעי, 20 באוגוסט

‏בלחץ הפועלים, מפסיקים ועדי-השביתה שניהלו משא-ומתן נפרד עם פיקה את השיחות. במשך הלילה משוחרר פיקה מתפקידו כראש הוועדה הממשלתית.

‏אינטלקטואלים קוראים להעניק הכרה לוועד-השביתה הבין-מפעלי. הם מבקשים משני הצדדים לגלות מתינות והיגיון.

‏עובדי המכון הפוליטכני, האופרה והתזמורת הפילהרמונית מביעים את הזדהותם עם השובתים.

‏מתחילות הטרדות. מכוניות בהן נוסעים נציגי השובתים למפעליהם נעצרות, נערכים בהן חיפושים, המשטרה מסירה מהן את הדגלים (‏בעיר גדאנסק ובסביבתה הניפו נהגי המכוניות דגלים פולניים קטנים, לאות הזדהות עם השובתים).

בעיתונות גוברת המערכה נגד "הכוחות האנטי-סוציאליסטיים". העיתונות המקומית מדווחת כי תנאי מוקדם לקיום השיחות הינו גירושם של אנשי קו"ר ותנועת פולין הצעירה משורות השובתים.

‏המשטרה מתחילה לעצור פעילי אופוזיציה. הממשלה מקווה כי בכך היא "תרכך" את ועד-השביתה הבין-מפעלי ותערער את נחישות החלטתו, אותה הוא שואב, לדעתה, מן החוץ.

‏מתוך הצהרת ועד-השביתה הבין-מפעלי: "...גישת הוועד-הפועל של האיגודים המקצועיים (הרשמיים) עוינת את השביתה. תשובתנו: לעזוב את האיגודים שאינם אלא רכושה של המפלגה והממשלה. החלטה זו נתקבלה על ידי כל נציגי הפועלים המשתתפים בוועד-השביתה הבין-מפעלי".

ועוד באותה הצהרה: "לוועדי השביתה במפעלים השונים אסור בשום מקרה לדון עם נציגי השלטון על תביעות המשותפות לכלל הפועלים. אנו מחדשים את קריאתנו לנציגי הממשלה לפתוח בשיחות. בסרבה לשוחח איתנו, חותרת הממשלה תחת מעמדה שלה עצמה. אשר לנו, אנו נכונים לפתוח בשיחות מאז שבת, ה-16 בחודש. ועד-השביתה הבין-מפעלי הוא הכוח היחיד המסוגל להביא את ממשלת הרפובליקה העממית הפולנית לקבל את תביעות הפועלים.

‏יום חמישי, 21 באוגוסט

‏הוועדה הממשלתית, בראשות סגן ראש-הממשלה מר יאגיילסקי, מגיעה לגדאנסק בשעה 14.00. יאגיילסקי מציע שיחות עם כל מפעל בנפרד. נעשים מספר ניסיונות לעקוף את ראשי ועד-השביתה הבין-מפעלי: סגן ראש-הממשלה משוחח עם משלחות "משולשות" מכל מפעל (נציגי ההנהלה, מזכירות הוועד המפלגתי והאיגוד המקצועי הרשמי). לשיחות אלה אין כל השפעה על המצב.

‏לשערי המספנה מגיע בכל יום קהל שבא להקשיב להודעות המשודרות של ועד-השביתה.

‏הסוורים מפרסמים הצהרה בה הם מספרים כי יום אחד לאחר שהחלה השביתה הודיעה הממשלה הפולנית לחברות הספנות המערביות כי מאחר שהשביתה היא רשמית, הם זכאים לדרוש דמי-ביטוח.

‏יאגיילסקי נואם בתחנת הרדיו המקומית.

‏ידיעות על שביתות בעיר אלבלונג ובעיר סלופסק.

‏גילוי-דעת של ועד-ושביתה הבין-מפעלי: "בקשר להגברת התעמולה הכוזבת והפרובוקטיבית, אנו מצהירים: אין בכוונת ציבור השובתים לשבור את אחדות האומה הפולנית או לפגוע במדינה. אם הממשלה רוצה להשתכנע בכנות הצהרותינו, עליה לבוא אל השובתים ולשמוע את החלטות ועד-השביתה הבין-מפעלי, שהוא נציגם היחיד. ‏את האמת יש לשמוע מפינו ובינינו, ולא במשרדי השלטון המחוזי".

‏בעקבות ההתקפות על "הכוחות האנטי-סוציאליסטיים" מכריז לך ואלנסה: "איש אינו מסית אותנו, אך אני מכיר את פעילי קו"ר", ואז הוא מתאר בקיצור את תולדות קו"ר.

‏לאחר שוויתרו על רעיון השיחות הנפרדות, מתקבלים נציגי המיבדוק ובית-החרושת "צפון" לנשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי.

‏בלילה מגיעות ידיעות על הכנות לפריצה למספנת גדאנסק, ולהריסת הדפוס המשמש את השובתים. מכאן ואילך מתחילים חברי-הוועד לבלות את לילותיהם במחלקות השונות של המספנה.

‏יום שישי, 22 באוגוסט

‏חברי ועדת-השרים ממשיכים בשיחותיהם עם המשלחות "המשולשות", משלחת אחר משלחת. ידיעה על כך משודרת בתחנת הרדיו המקומית.

‏בשעה 14.00 מגיע ועד-השביתה הבין-מפעלי לווילה של יאגיילסקי, ומציע לפתוח בשיחות. סגן ראש-הממשלה מסכים.

‏עובדי אוניברסיטת גדאנסק פונים לממשלה בקריאה פומבית להתחשב באינטרסים של הפועלים.

‏ועדה ממשלתית, בראשותו של בארצ'יקובסקי, פותחת בשיחות עם ועד-השביתה הבין-מפעלי בעיר שצ'צ'ין. הוועד הגיש רשימה ובה 36 תביעות, בהן התביעה לשיחרורם של חברי קו"ר וחברי מערכת רובוטניק.

‏שובתי המפעלים להם הציעו השרים שיחות נפרדות מכריזים כי הם יצטרפו למשא-ומתן רק בתיווכו של ועד-השביתה הבין-מפעלי.

פועלים שובתים במספנה בגדאנסק

‏שבת, 23 באוגוסט

‏לך ואלנסה קורא להפסיק את הדיכוי המופעל נגד תומכי השביתה.

14.00 – מועצת המחוז של גדאנסק מגיעה למספנה. היא נפגשת עם ועדת-ארבעה שמונתה לכך על ידי נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי. הרדיו המקומי אינו מודיע על כך דבר בשידוריו. נקבע שיאגיילסקי יגיע בשעה 20.00.

יום ראשון, 24 באוגוסט

‏מישהו מפיץ בעיר כרוזים החתומים על ידי החזית המקומית לאחדות לאומית. בכרוזים מואשם ועד-השביתה הבין-מפעלי כאילו הוא מסרב לנהל שיחות עם ועדת-השרים "למרות ההזמנה שנשלחה אליו".

‏הנשיאות נפגשת עם מומחים המגיעים לגדאנסק. מוקמת ועדת-מומחים שתייעץ לוועד-השביתה הבין-מפעלי. תאדיאוש מאזובייצקי, עורך הירחון הקתולי ויונז ("האגד"), נבחר לעמוד בראש הוועדה.

‏משלחת ועד-השביתה הבין-מפעלי של העיר שצ'צ'ין מגיעה לגדאנסק. הוועדים של שתי הערים סבורים שרק הסכמה להקמת איגודים מקצועיים חופשיים – תביעתם הראשונה והמרכזית – תביא לסיום השביתה.

‏בווארשה מתכנסת מליאת הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הפולנית המאוחדת. חילופי-גברי חשובים בצמרת המפלגה והממשלה. גיירק מודיע על שינויים בחוקי האיגוד-המקצועי.

יום שני, 25 באוגוסט

‏נשיאות ועד-השביתה מכנסת את נציגי המפעלים. נושא הדיון: האם לפתוח בשיחות עם הממשלה כל עוד מנותקים קשרי הטלפון עם שאר חלקי הארץ. הנציגים מחליטים פה אחד שלא לפתוח בשיחות.

‏לפנות ערב מתחדש הקשר הטלפוני עם וארשה ושצ'צ'ין. נציגי שובתים מקבלים הבטחה שהדיונים בתוך המספנה יועברו בשידור ישיר ברדיו המקומי.

‏סוכנות הידיעות הסובייטית טא"ס מוסרת על "דאגת ברית המועצות לנוכח התערבות העיתונות המערבית בענייניה הפנימיים של פולין".

מביאים חלב לשובתים במספנה

 

יום שלישי, 26 באוגוסט

11.00 – סגן ראש-הממשלה יאגיילסקי מגיע למספנה יחד עם חברי הוועדה הממשלתית. שני הצדדים מציגים את עמדותיהם. נציגי השובתים מעלים את דרישתם המרכזית: הכרת המדינה בוועדי-השביתה כאיגודים מקצועיים ברמה מפעלית ומחוזית. זאת בדיוק הדרישה שאין נציגי הממשלה מוכנים לקבל. יאגיילסקי מציע פגישת מומחים משני הצדדים, שתפקידה יהיה להבהיר את המחלוקת בנקודה זו.

בדרשה המשודרת בטלוויזיה קורא ראש הכנסייה הפולנית, הקרדינל סטפאן וישינסקי, להרגעת-הרוחות והפגת-המתח.

‏עורך ביטאון המפלגה טריבונה לודו ("דובר העם''), העיתונאי ווֹינה, מודיע בטלוויזיה שצפויים חוקים חדשים שיכירו בחופש העיתונות ובחופש השביתה. עוד הוא אומר, שפולין לא תחזור למאה ה-19 (רמז לחלוקת פולין בידי שכנותיה).

‏בדפוס החופשי של מספנת גדאנסק מתחילים לפרסם את ביולטין השביתה סולידאריות. הגיליון הראשון מביא, בין השאר, את נוסח האמנות של אירגון העבודה הבין-לאומי המבטיחות את חופש השביתה וחופש ההתאגדות.

‏מספר המפעלים השייכים לוועד-השביתה הבין-מפעלי מגיע עתה ל-388.

20.00 – הוועדה הממשלתית בראשות יאגיילסקי מגיעה למספנה. מתחדשים הדיונים בינה לבין נשיאות ועד-השביתה הבין-מפעלי. לך ואלנסה מנהל את הדיון. הכל משודר ברדיו הפנימי של המספנות. רוב הישיבה מוקדש לשמיעת נאומו של יאגיילסקי: הוא מכחיש שהממשלה חידשה את הקשר הטלפוני עם הערים האחרות. סולידאריות כינה את הנאום "מאכזב", בגלל אופיו הכללי וחוסר ההצעות הקונקרטיות שבו. בהתייחסו לתביעה המרכזית בדבר הקמת איגודים חופשיים משלטון המפלגה, הכיר מר יאגיילסקי בצידקת הדרישה לאירגון אשר יגן באופן יעיל על האינטרסים של הפועלים. "החוק הקיים נהפך לבלתי-מתאים, ויש צורך לשנותו".

‏יאגיילסקי דיבר גם על בחירות חדשות למועצות המפעלים (סניפים של האיגודים הרשמיים). הוא סירב לפרסם את רשימת הדרישות של ועד-השביתה הבין-מפעלי והתעלם משאלת זכות השביתה. הוא נדהם לשמוע שאנשים הקשורים בשובתים סובלים מפעולות דיכוי של הממשלה. הוא אישר שהחוקה מבטיחה את חופש ההתבטאות, אך טען שפרסומים בלתי-תלויים הם בעלי אופי מזיק ואנטי-סוציאליסטי. הוא הבטיח לכולם שאין בפולין אסירים פוליטיים.

‏תגובת ועד-השביתה הבין-מפעלי: "...אף מילה לא נאמרה על קיומם של ועדי-שביתה בין-מפעליים בערים גדאנסק, שצ'צ'ין ואלבלונג...".

[הפרק הקודם: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 11]

[הפרק הבא: ביולטין שביתה - סולידאריות מס' 13]