מערכת ההסברה הישראלית מקדישה בזמן האחרון מאמץ רב בניסיון להוכיח כי האנטישמיות והאנטי-ציונות הן תופעות חופפות, וכי כל מי שנוקט עמדה אנטי-ציונית הריהו מעין אנטישמי מוסווה ותו-לא. טיעון שכזה נקלט בקלות אצל ציונים מושבעים ואצל שוביניסטים ישראליים. נעים מאוד לאנשים אלה להצדיק את המשך הכיבוש ושלילת זכויותיו של העם הפלסטיני בנימוקים של "ביטחון", "זכויות היסטוריות" ונימוקים דומים ממחסן הגבבה השוביניסטית, ולהציג את מותחי הביקורת על ישראל והציונות כאנטישמים, רחמנא ליצלן.
בחינה מהירה של המושגים תוכיח, כי לא זו בלבד שאין חפיפה בין אנטי-ציונות לבין אנטישמיות, אלא שלאמיתו שלדבר קיימת חפיפה רחבה מאוד בין העמדות העקרוניות של האנטישמיות והציונות דווקא. להלן כמה מהנחות-היסוד החופפות של שתי האידיאולוגיות האלה.
גם הציונות וגם האנטישמיות גורסות שיש "בעיה יהודית", אשר נובעת מעצם מציאותם של מיעוטים יהודיים בתוך האוכלוסיה ה"גויית". שתי האידיאולוגיות טוענות, שיש רק דרך אחת לפתרון ה"בעיה", והיא: סילוקם של היהודים ממקומותיהם, והפרדתם המוחלטת מן ה"גויים". גם הציונות וגם האנטישמיות גורסות כי היהודים הם זרים במקומות מושבותם ואינם צריכים, או זכאים, ליטול חלק בתהליכים החברתיים והפוליטיים המתחוללים שם כשווי זכויות וחובות.
גם הציונות וגם האנטישמיות מטיפות לבדלנות ולהיבדלות היהודים מן ה"גויים" – או צידו השני של אותו מטבע: להיבדלות ה"גויים" מעם היהודים. שתי האידיאולוגיות רואות אסון בנישואי "תערובת" של יהודים או יהודיות עם "גויים" או "גויות". זאת משום שלפי השקפתן, שוויון אמיתי בין יהודים לבין "גויים" הוא דבר בלתי-אפשרי מעצם טבעם.
לכן, אין זה מפליא שזרמי מחשבה נאורים באמת ברחבי העולם יצאו נגד האנטישמיות ונגד הציונות גם יחד, ואין בכך סתירה כלל ועיקר.
היהודים הציוניים השוביניסטיים בצרפת נקלעו ל"מצוקה" אידיאולוגית משהתברר להם שרבבות הצרפתים שיצאו להפגנת-ענק, שמנתה כרבע מיליון מפגינים, נגד הגזענות והאנטישמיות, לא היו אלא אותם המונים שמותחים ביקורת קשה על המדיניות הישראלית ועל הציונות.
כאשר מאזינים למה שאומרים דוברי ההתאגדות הניאו-נאצית במערב אירופה בכלי התקשורת, שומעים היטב את הרעיון, שהן היהודים והן הערבים זרים לתרבות אירופה, ולא יוכלו לעולם להתערות בה, ולכן יש להתייחס אליהם כאל זרים. כלום לא ניתן לשמוע מדבריהם את התקליט הציוני הישן בדבר היותם של היהודים זרים בארצות אירופה?
מגיני האידיאולוגיה הציונית יטענו, וטוענים, שהניאו-נאצים הם המבטאים את האמת ביחסן של אומות-העולם ליהודים, ולכן האמת היהודית הנגדית צריכה להיות התשובה הציונית: שהעם היהודי עובר תהליך של נורמליזציה בכור-ההיתוך הציוני, שבסופו הוא יהפוך לעם נורמלי. משמעותה של ה"נורמליות" היא, שכאשר היהודים יהפכו לעם "נורמלי", הם יתייחסו אל הלא-יהודים כמו שהניאו-נאצים ממליצים להתייחס אל היהודים ואל "בלתי-אירופים" אחרים.
הציונות והאנטישמיות משאירות ליהודים רק שתי אפשרויות: או להיות גזענים פעילים ו"חזקים", או להיות קורבנות תמידיים של גזענות. ההומאניסטים והסוציאליסטים מציעים ליהודים להשתחרר מן התסביך השוביניסטי, ולהצטרף אל המאבק נגד הגזענות על כל צורותיה, נגד האנטישמיות ו… כן, גם נגד הגזענות הציונית!
מערכת "מצפן"