‏עדנאן ח'לילי (בתמונה הימנית, ושלישי מימין בתמונה השמאלית):
"אני מרגיש אשם בפגיעה בזכותם [של האבוריג'ינים] בגלל שהיגרתי הנה, אך בעמדותי כלפיהם אני מוצא הצדקה לקיומי כאן..."

 

‏– עדנאן ח'לילי, מי אתה?

‏‏– אני אדם. בימי חיי עברתי שלבים רבים וניסיונות ממושכים. מניסיוני הבנתי שאני מוצר משתנה מבחינת השתייכותי הטריטוריאלית. בשלב מסוים בצעירותי הרגשתי שאני רק חלק ממשפחתי; אחר-כך התחלתי להשתייך לכפרי וממנו התרחקתי כדי להיעשות בן לאזור מסוים, ואחר-כך עברתי לאוסטרליה כדי לחוש שאני ערבי. את התפתחות תחושת ההשתייכות שלי ליווה ניסיוני הפוליטי, והפכתי בחשיבתי מהיותי אדם שמאמין בחברה מסוימת ובערכיה הצרים לאדם המכבד את כל החברות ומאמין בערכים ההומאניים ובמשמעותם הרחבה והנשגבת.

‏‏– מהי, אם כך, ההיסטוריה הפוליטית שלך?

‏– את התעניינותי הפוליטיקה התחלתי עם הופעת הנאצריזם כזרם של הלאומיות הערבית, בראותי בזרם זה את המייצג של תקוות האומה הערבית להגשמתו של עתיד טוב יותר, והיותו סמל של ההשתחררות מהכוחות האימפריאליסטיים. אלא שהבנתי שהכוחות הבורגניים שתפסו את רסן השלטון במשטרו של הנשיא נאצר לא היו מסוגלים, מבחינת השתייכותם המעמדית, לבצע את תוכניות השינוי הסוציאליסטי שאותו הבטיחו . הניסיון הסוציאליסטי של מצרים נכשל עם עלייתו של סאדאת לשלטון והבורגנות המצרית חזרה אל פרצופה האמיתי כבעלת-בריתו של האימפריאליזם. לשואה (נכבה) הפלסטינית, לתבוסת המשטרים הערביים ב-67' ולהגירת פלסטינים רבים היתה השפעה גדולה על נפשי; טרגדיה זאת דחפה אותי לחפש בעבודות הסופרים אשר התנסו במאורעות דומים באזורים שונים בעולם. התעניינתי במיוחד בהיסטוריה של הנאציזם, הפאשיזם וההפרדה הגזענית, וניסיתי להבין כיצד פועלים מנגנונים אלה כדי להצדיק את פשעיהם וליצור בסיס עממי אוהד להם. אז הבנתי שבעיית העם הפלסטיני והעם היהודי-הישראלי עם הציונות לא היתה מנותקת משרשרת הדיכוי בעלת השורשים העמוקים בהיסטוריה.

‏‏– למה עזבת את המזרח הערבי?

‏– בעקבות השתחררות ארצות-ערב מהקולוניאליזם המערבי ועם סיום הנוכחות הצבאית הזרה בהן, עברו ארצות אלה לשלב חדש ביחסיהן עם המערכת הקפיטליסטית. בגלל שהאזור הערבי עשיר במשאבים טבעיים, ובמיוחד בנפט, יצר שלב חדש זה בהכרח סגנון חדש של יחסי-גומלין וחילופי-תועלת בין הביורוקרטיה החדשה במזרח הערבי לבין המערכת הקפיטליסטית. מצד אחד מהווה המזרח הערבי מקור עשיר לחומרי גלם, ומצד שני הוא מהווה שוק משגשג למוצרי-צריכה. האינטרס של הביורוקרטיה הוא לשמור על הישגיה; הישגים אלה מתממשים על-ידי הישארות הביורוקרטיה בעמדותיה בראש הסולם החברתי ובאמצעות הניצול שהיא מנצלת את היצרנים ‏– פועלים ופלאחים ‏– ובשמירה שהיא שומרת על הסטאטוס-קוו. מפני שכל שינוי ‏– בתעשייה או בחקלאות ‏– לכיוון של פיתוח משמעותו יותר צריכה של חומרי-גלם במישור הפנימי, ובמיוחד יותר צריכה של אנרגיה, והצפת השווקים המקומיים במוצרי תעשייה מקומיים. בחברה זאת של חילופי-תועלת מצאתי את עצמי, לאחר שעזבתי את האוניברסיטה, בלתי מסוגל להתקיים, ובאתי לכאן.

‏– איך התרשמת מאוסטרליה?

‏– אוסטרליה, כפי ששמעתי עליה, היא ארץ דמוקרטית בה נהנים כל האזרחים והאזרחיות מזכויות שוות בלי הבדל מוצא, קבוצה אתנית או דת. אך המציאות, לצערי, הינה אחרת. אני כמהגר נהנה ממלוא זכויותי, ויש לי חופש מלא במסגרת החוק, וזהו גם מצבם של יתר המהגרים. אך תושבי הארץ המקוריים, האבוריג'ינים, אינם נהנים מזכויות אלה, דבר שממש השפיע עלי. אני מרגיש כאשם בפגיעה בזכותם בגלל שהיגרתי לאוסטרליה, אך בעמדותי כלפיהם אני מוצא הצדקה לקיומי כאן: אני דוחה בכל האמצעים את הדיכוי שהם סובלים ממנו ואני מנצל כל הזדמנות להביע את תמיכתי בהם ובמאבקם להשגת זכויותיהם הלגיטימיות, שאני ודומי מהמהגרים כבר נהנים מהן.

‏– כיצד אתה רואה את עתידך הפוליטי?

‏‏– אינני שואף לבנות לי קריירה פוליטית, ואיני חפץ לראות בפוליטיקה מקצוע. אך אפעל למען העניינים בהם אני מאמין, והם ‏– מימוש הצדק החברתי, החרות והשוויון לכל העמים והמיעוטים המדוכאים. ואני אשנה מייד את עמדתי התומכת בעם מדוכא, אם הוא הופך לעם מדכא. אקדיש את כל זמני ומאמצי לעניינים אלה בלי להתחשב בצבע העור, במוצא האתני או בדתם של המיעוטים והעמים המדוכאים.

‏‏– כיצד אתה רואה, לאור הדברים הללו, את פתרון השאלה הפלסטינית?

‏– הבעיה הפלסטינית איננה מנותקת מבעיות אחרות דומות. כבסיס לפתרון בעיות מסוג זה אני רואה את הגשמת הצדק החברתי והשוויון המלא בחובות ובזכויות בין כל בני החברה, ללא הבדל מוצא אתני, צבע או דת, ומתן חופש מלא לכל אזרח ואזרחית לצאת ממולדתם ולשוב אליה לפי רצונם, והבטחת חופש הביטוי לכל פרט ומימוש זכותו הפוליטית והחברתית כולל זכות ההתארגנות, הזכות להקמת אירגונים פועליים, פוליטיים או חברתיים, וחופש העמים להגדרה עצמית, בתנאי שחרות זאת לא תהיה על חשבון חרות הזולת.

‏– יש בערך רבע מיליון מהגרים ערבים באוסטרליה. האם אתה חושב שיש להם איזושהי מחויבות פוליטית לארצות המוצא שלהם?

‏– בוודאי שיש מחויבות על בני הקהילה הערבית כאן. באוסטרליה יש קהילה יהודית המונה כ-75 אלף. בני הקהילה הזאת אינם יודעים הרבה על מהלך המאורעות במזרח התיכון. חובתם של היהודים והערבים כאן לשתף פעולה כדי לפתור את בעיית ההבנה הלקויה הנובעת מזיוף העובדות על מה שקורה בישראל ובשטחים הכבושים, ולחשוף את התפקיד האמיתי של התנועה הציונית. במדיניות האפליה שלה בין האנשים על יסוד הדת או המוצא, ובהצגתה את עצמה כמייצגת את כל היהודים, ובתעמולה שלה האומרת שכל אפליה שהיא עושה גזורה מהדת היהודית, מהווה התנועה הציונית סכנה גדולה ליהדות עצמה.

‏– מה יש לך לומר לתושבי ישראל, הפלסטינים והישראלים?

‏– הייתי רוצה להיות אחד מהפועלים לקירוב שני העמים, היהודי-הישראלי והפלסטיני, כדי שיחיו ביחד תחת דגל הדמוקרטיה, במקום בו יהנו כל האזרחים והאזרחיות בני כל הדתות וקבוצות-המוצא ביחד משלום צודק ומתמיד ומשוויון מלא; וכדי שייאבקו יחד להסרת עול הדיכוי ולהגשמת הצדק. ההיסטוריה כבר ידעה משטרים ותנועות גזעניים רבים, מהאנטישמים כמו הנאצים דרך משעבדי העמים הפאשיסטיים ואל הציונות הגזענית. וכבר הובס הנאציזם, והעם הגרמני ניצח, והיום חיים היהודים בגרמניה בחרות; וגם הציונות תובס, והאומה היהודית-הישראלית תחיה צד בצד עם אחיה הפלסטיניים.

‏(עדנאן ח'לילי הוא צעיר פלסטיני שנולד בירדן, וחי כיום בעיר סידני שבאוסטרליה).